מספירת מעל 97% מהקולות עולה כי "מפלגת הצדק והפיתוח" (AKP), מפלגתו של הנשיא ארדואן, הגדילה את שיעור התמיכה בה ב־10% בהשוואה לבחירות הקודמות שהתקיימו ב־7 ביוני השנה, והיא צפויה לזכות בכ־49.4% מהקולות.

לפי שיטת הבחירות הנהוגה בטורקיה, AKP תזכה לכל הפחות ב־315 מתוך 500 המושבים בפרלמנט. זהו רוב מוחלט שיאפשר לה להקים ממשלה ללא שותפות קואליציוניות. עם זאת, היא רחוקה מזכייה ב־2/3 מהמושבים בפרלמנט, הדרושים לשינוי שיטת הממשל כפי שרצה ארדואן.

מפלגת האופוזיציה הקפיטליסטית המרכזית, CHP ("מפלגת העם הרפובליקאית"), זכתה ב־25.4% מהקולות. מפלגת הימין הקיצוני MHP זכתה בכ־12% — מדובר בירידה של כ־4% בשיעור התמיכה בה. נראה שהקולות ש־MHP הפסידה עברו ל־AKP, בהשפעת קמפיין הבחירות הלאומני והאנטי־כורדי של ארדואן.

ההצבעה עבור מפלגת השמאל הפרו־כורדית HDP ("מפלגת העמים הדמוקרטית") ירדה מ־13% לכ־10% מהקולות. נכון לעכשיו נראה שלמרות הרדיפה הפוליטית הקשה, המפלגה הצליחה לעבור את אחוז החסימה הדרקוני שעומד על 10%, אך התוצאות הסופיות יתפרסמו רק בעוד כשבוע וחצי.

עם פרסום תוצאות הבחירות הסביר יו״ר ה־HDP כי לא מדובר ב"בבחירות שוויונות והוגנות... לא יכולנו לקיים קמפיין בחירות מכיוון שהיינו עסוקים בלהגן על אנשינו מפני תקיפות". המפלגה נאלצה לבטל מספר אסיפות בחירות לאחר שורה של תקיפות ופיגועים שכוונו נגד פעילי ותומכי המפלגה. כמו כן, ביממה שחלפה מאז הבחירות התפרסמו שורה של דיווחים לגבי אי־סדרים ואף זיופים לטובת מפלגתו של ארדואן, בייחוד באזורים הכורדיים בהם זכתה ה־HDP לרוב בבחירות הקודמות.

נוף עזרן מסבירה את הרקע ואת התהליכים הפוליטיים שהביאו להקדמת הבחירות, לניצחון היחסי של ארדואן, לקמפיין הרדיפה נגד השמאל ולהישג של ה־HDP.

נשיא טורקיה רג׳פ טאיפ ארדואן הכריז בקיץ על בחירות חדשות לאחר שמפלגתו, "מפלגת הצדק והפיתוח" (AKP), ספגה מכה בבחירות האחרונות, שהתקיימו ביוני השנה, ואיבדה לראשונה מזה 12 שנה את הרוב בפרלמנט.

הסיבה המרכזית לקיום הבחירות ה"חוזרות" ב־1 בנובמבר היתה סירובו של ארדואן להקים ממשלת קואליציה עם מפלגה נוספת, מתוך הנחה כי מפלגתו תוכל לזכות מחדש ברוב מושבי הפרלמנט. הוא שאף לזכות ברוב מיוחס של מעל 70% מהמושבים, מה שיאפשר לו פורמלית לשנות את שיטת הממשל במדינה למשטר נשיאותי, שיעניק לו סמכויות אוטוקרטיות.

במקביל להכרזה על הבחירות יצא ארדואן למלחמה נגד הכורדים, בין השאר במטרה לקנות כך את השלטון בדם, גם במחיר סכנה של מלחמת אזרחים בטורקיה. הדבר נעשה הן באמצעות צעדים של טרור מדינתי נגד המיעוט הכורדי בטורקיה עצמה, והן באמצעות תקיפות אוויריות נגד מיליציות כורדיות בשטחי סוריה ועיראק.

בסיוע נדיב של אמצעי התקשורת הממסדיים שנמצאים בשליטתו, ארדואן ניסה ליצור זיהוי בין פעילי שמאל פרו־כורדים לבין פעולות הטרור שהכו בטורקיה בחודשים האחרונים. ההסתה נועדה לדחוף אל מתחת לאחוז החסימה הדרקוני (10%!) את מפלגת השמאל הפרו־כורדית HDP ("מפלגת העמים הדמוקרטית"), שרשמה הישג גדול בבחירות ביוני ונהפכה למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט.

"המלחמה בטרור"

הרדיפות הפוליטיות וההתקפות נגד המיעוט הכורדי התגברו משמעותית בעקבות פיגוע התאבדות בחודש יולי, שבוצע ככל הנראה על־ידי דאע״ש. 32 צעירים וצעירות, חברי "הפדרציה הסוציאליסטית של ארגוני הצעירים" (SGDF), נטבחו בעיירה סורוץ' שבדרום־מזרח טורקיה, בסמוך לגבול עם סוריה. אותם צעירים וצעירות הגיעו לסורוץ' בכוונה לעזור בשיקום ההריסות ממלחמת האזרחים בסוריה בעיירה כובאני שמעבר לגבול — שנהפכה לסמל לאחר שלוחמים כורדים הצליחו למנוע מדאע״ש לכבוש אותה.

ארדואן ניצל את הזעזוע וההלם מהפיגוע כדי להשיק קמפיין של "מלחמה בטרור", שכלל מספר תקיפות נגד עמדות של דאע״ש, אך התמקד בביצוע מעצרים המוניים והרג של פעילים כורדים, ובעיקר לוחמים מהמליציות של ה־PKK ("מפלגת העובדים הכורדית"). בראיון ל־CNN הסביר ארדואן כי "ה־PKK הם האיום העיקרי על טורקיה, דאע״ש הם איום משני". כמו כן, המחוזות הכורדיים בדרום־מזרח טורקיה הוכרזו כשטח צבאי סגור ועל חלק מהערים הכורדיות באזור הוטל סגר.

ראש ממשלת טורקיה אהמט דבוטאולו הודה באחרונה שהצבא הטורקי תוקף לוחמים כורדים בעיירה תל אבייד (עיירה חצויה על גבול סוריה־טורקיה). לעומת זאת, לפי דיווח של העיתון הטורקי Today's Zaman, כשאותה העיירה היתה תחת שליטתו של דאע״ש, ממשלת טורקיה סיפקה לה חשמל.

חודש וחצי לאחר הפיגוע בסורוץ', התבצעו שורה של תקיפות נגד פעילים פרו־כורדים המזוהים עם מפלגת ה־HDP. ב־8 בספטמבר, כ־126 ממשרדיה ברחבי טורקיה הותקפו ואף הוצתו בידי פעילי ימין קיצוני ופעילים של ה־AKP, שעה שכוחות המשטרה עמדו מנגד. באותו היום הכריז ארדואן על רקע האירועים כי "אם אחת המפלגות היתה מצליחה לזכות ב־400 מושבים, או במספר המושבים המאפשר את שינוי החוקה, המצב היום היה שונה מאוד".

כעבור חודש, ב־10 באוקטובר, בוצעה מתקפת הטרור הגדולה ביותר בתולדות טורקיה: במהלך צעדת מחאה למען שלום שנערכה באנקרה ביוזמת מספר ארגוני עובדים, הצליחו מפגעים של דאע״ש לבצע פיגוע התאבדות כפול בנקודת ההתאספות של פעילי ותומכי ה־HDP שהגיעו להפגנה. מעל 128 מפגינים נטבחו באירוע ומאות נפצעו.

לפי עדויות של מספר רב של מפגינים, כולל של פעילי "אלטרנטיבה סוציאליסטית" (תנועת האחות של מאבק סוציאליסטי בטורקיה), כוחות המשטרה שהיו במקום ריססו גז מדמיע על הניצולים ועיכבו טיפול רפואי עבור הפצועים. כמו כן ישנן עדויות לפיהן שוטרים אף היכו ניצולים באלות.

הפיגוע המחריד עורר המון זעם נגד משטרו של ארדואן. למרות צו איסור פרסום על ממצאי חקירת האירוע, העיתון הטורקי "הורייט" פירסם כי שלושה ימים לפני הפיגוע קיבלה המשטרה מידע מודיעיני מוצק לא רק לגבי עצם הכוונה לבצע את הפיגוע, אלא גם לגבי רשימה של מפגעים פוטנציאליים, כולל את שמו של אחד המבצעים. כשמארגני ההפגנה ביקשו להתעדכן עם המשטרה האם ישנם איומים פוטנציאליים על המצעד, המשטרה הרגיעה אותם לשווא ולא שיתפה אותם במידע שקיבלה. רה״מ דבוטאולו הגיב באופן שערוריתי לטענות כשאמר כי "יש לנו רשימה של מפגעים מתאבדים. אבל אנחנו לא רשאים לעצור אותם לפני שהם פועלים"! מנגד, מעל 500 פעילי HDP נעצרו בגין האשמות שונות במהלך קמפיין הבחירות האחרון.

בתגובה לפיגועים הכריזו שורה של ארגוני עובדים על שביתה כללית בת 48 שעות. כמאה אלף איש השתתפו בהפגנות ענק שהתקיימו באותו היום ברחבי טורקיה. בהפגנה באיסטנבול הסביר אחד המפגינים כי "נפגשנו היום כדי לקרוא לשלום ולהתאבל על חברינו, אבל אנחנו גם דורשים תשובות... תקיפות דומות נגד הכורדים התרחשו במשך ארבעת החודשים האחרונים ואף אחד לא נדרש לתת עליהן את הדין. אנחנו רוצים לדעת למה הממשלה מאפשרת את התקיפות האלו נגד הכורדים".

למרבה הצער, בתגובה להתקפות מצד המשטר בחרו ה־PKK לחזור ולבצע פיגועים. פעולותיהם מכוונות בעיקר נגד שוטרים וחיילים טורקים, כולל הטמנת מכונית תופת בסמוך לתחנת משטרה באיסטנבול — אירוע שבו נפצעו גם אזרחים. אירועים אלה עזרו לתעמולת ההפחדה של ארדואן, שלמעשה מצדיקה צעדי ענישה קולקטיבית נגד כלל המיעוט הכורדי.

מעבר לכך, הפיגועים העצימו את אווירת הפחד מפני טרור. הם עזרו לדחוף עובדים וצעירים טורקים, וגם עובדים כורדים מהשורה, לידי מפלגת השלטון, במקום לבנות תנועה של כורדים וטורקים נגד הסכנה של הידרדרות למלחמת אזרחים, נגד השלטון הרצחני והמושחת של ארדואן ולמען צדק חברתי ושלום.

תקופה חדשה וסוערת

למרות קמפיין הטרור שהתנהל נגד ה־HDP נראה שהמפלגה הצליחה לצלוח את אחוז החסימה הדרקוני. הישג זה מצטרף להישג ההיסטורי שרשמה בבחירות שהתקיימו ביוני. אז היתה זו הפעם הראשונה בה מפלגה פרו־כורדית הצליחה להכניס נציגים לפרלמנט. מבין חברי הפרלמנט מטעם ה־HDP אפשר למנות פעילות פמיניסטיות, פעילי זכויות להט״ב ופעילים בולטים מתנועת המחאה ההמונית של 2013. רבים מהפעילים במפלגה אף מגדירים את עצמם סוציאליסטים או קומוניסטים.

למעשה מדובר בקואליציה חדשה של מספר ארגונים ופעילי שמאל שהוקמה בתחילת 2014, ביניהם קבוצות שמאל פרו־כורדיות. הכוח הגדול ביותר והדומיננטי בתוך הקואליציה הוא מפלגת ה־BDP, המזוהה פוליטית עם ה־PKK.

HDP התמודדה בבחירות על בסיס מצע שמאלי הכולל דרישות להשקעה במערכת החינוך והבריאות, העלאת שכר המינימום, קיצור שבוע העבודה ל־35 שעות ללא פגיעה בשכר, שוויון זכויות לנשים ולהט״ב ועוד. היא הצליחה למשוך קהל מצביעים של עובדים, פנסיונרים וצעירים כורדים וטורקים שעברו רדיקליזציה על רקע המאבקים של השנים האחרונות.

עם זאת, המפלגה מעוררת ספקנות מסוימת בקרב טורקים, אך גם בקרב כורדים, בשל זיהוי הנהגת המפלגה עם ה־PKK. כדי להתמודד עם הספקנות והחשדנות ולהצליח לפרוץ לשכבות חדשות, ה־HDP תצטרך לכונן מבנה דמוקרטי שלא יאפשר לארגון כזה או אחר להיות דומיננטי רק מכיוון ש"הקים" או "יזם" את המפלגה.

ה־HDP צריכה גם להיאבק בשטח לקידום הדרישות שהיא מעלה, כמו לדוגמה הדרישה להעלאת שכר המינימום. מדובר בדרישה חיונית, בפרט על רקע שחיקת המטבע הטורקי ב־25% רק בשנה האחרונה. אמנם המפלגה דיברה על ההעלאה הכי משמעותית בהשוואה למפלגות אופוזיציה קפיטליסטיות שדרשו גם הן במהלך מערכת הבחירות להעלות את שכר המינימום — אך אחד הדברים המרכזיים שצריכים לייחד מפלגות שמאל ממפלגות הממסד הוא התגייסות לטובת בנייה של מאבק בשטח ושל תנועה רחבה של איגודים וארגונים חברתיים במטרה להביא להישגים.

למרות הישגו של ארדואן בבחירות האחרונות, בסיס התמיכה של מפלגת השלטון נחלש לאורך השנים האחרונות בהשפעת הידרדרות המצב הכלכלי, האינפלציה, העלייה באבטלה והפגיעה במשפחות ממעמד העובדים. באותן שנים חלה גם עלייה בהתקפה על זכויות דמוקרטיות, התקפות על איגודי עובדים, מעצרים של עיתונאים וכו'.

בנוסף, מפלגת השלטון איבדה את תמיכתה של שכבה משמעותית של עובדים וצעירים כורדים בשנים האחרונות כתוצאה מההתקפות על הכורדים ומהתפקיד שהמשטר הטורקי ממלא במלחמת האזרחים בסוריה, לרבות הסיוע שלו לדאע״ש. לפני כן ארדואן הצליח לגייס תמיכה מסוימת מקרב המיעוט הכורדי בעזרת "שיחות השלום" שנערכו בין ממשלת טורקיה לבין נציגי ה־PKK. אך ארדואן החליט לסיים את המשא־ומתן בהפתעה בחודש מרץ ופנה מאז כאמור למלחמה כוללת נגד ה־PKK.

הניצחון של ארדואן בבחירות מוגבל. התקופה הבאה צפויה להיות סוערת. ההתקפות על המיעוט הכורדי מצביעות על הצורך במאבק משותף של עובדים וצעירים טורקים וכורדים נגד קמפיין הדיכוי של ארדואן והשימוש הציני שלו בפיגועים הרצחניים בשביל לקדם סכסכנות לאומנית ולהפריד בין עובדים ועניים.

שותפינו בטורקיה מתנועת "אלטרנטיבה סוציאליסטית" מסבירים שצעדי המחאה שהתארגנו בתגובה לפיגועים באנקרה באוקטובר צריכים להיות יריית הפתיחה לבנייתה של תנועת מחאה משותפת לכורדים וטורקים נגד דיכוי וניצול ולמען שינוי סוציאליסטי של החברה.