פורטל:דת
דת זאת מערכת של אמונות רוחניות שעיקרן אמונה בכוח עליון או כוחות עליונים אשר אחראים ליקום, ואשר שוכן בעולם רוחני נסתר או עולם גשמי במקום גאוגרפי ידוע כגון ההקבה. או לחלופין אינו שוכן ב"מקום" כלשהו בדומה לדתות הפילוסופים (אלו מהם שהיו בעלי דת כלשהי). בנוסף, על האדם המאמין באותה דת לנהוג לפי ציוויו\ ציוויים של אותו כוח\ כוחות עליונים, ולעסוק בפולחן הדת, או בדתות מסוימות לנהוג ולעשות מעשים על פי דעתם שיקרבו אותם לאלוה, ולא בהכרח על פי ציווי מפורש של האל.
בדתות רבות קיימים מושגים של שכר ועונש, הכוללים את מושגי תיקון הנשמה, השארות הנפש, הגעה לאחר המוות הגופני לאותו עולם שבו נמצאים האל או האלים, מלאכים או נשמות אחרות של בני מעלה שזכו לכך, גאולה, משיח כלשהו ותחיה פיזית של הגוף.
חלק מן הדתות מבטיחות אף הצלחה פיזית בעולם הזה, אמונה זו קיימת ביהדות שמאמינה שרואים את הזכות גם בעולם הזה וזוכים לשפע שהוא גם "חומרי", באסלאם הסובר שאדם עני אשם במצבו והגיע לדלות מתוך חטאיו. אמונה דומה לזו קיימת גם בנצרות הפרוטסטנטית שמאמינה בעקבות הגותו של קלוין, שניתן לראות באדם מצליח, אדם שאלוהים רוצה בו.
ביהדות ובדתות אחרות, כגון הצדוקים, קיים מושג של עבודה 'לשמה', כלומר לא על מנת לקבל שכר. למרות שאצל הצדוקים לדוגמה זה היה מצב קיצוני בו אין שכר כלל, מאחר שהם לא האמינו בקיומו של 'עולם הבא'. היהדות הפרושית לעומת זאת אומרת שיחד עם זאת שאין לעבוד על מנת לקבל 'שכר', "סוף השכר לבוא", שהרי האדם עשה בסופו של דבר את רצון האל (בחלק מהדתות והיהדות בכללן), אם כן על פי האמונה הדתית הוא יקבל על כך שכר, העניין הוא רק שאין לעבוד עבור השכר, אלא זו עבודת האל, ולא עבודת האדם את עצמו. כך שהשאלה האם ראוי לעבוד על מנת לקבל שכר, היא נוספת על השאלה האם ישנו שכר.
"סטטוס קוו" הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב שהתקיים בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".
הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים רבים נוספים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.
הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם.
בין השנים 1893 עד 1913 הציע דואר בלגיה ללקוחותיו שירות מיוחד, אשר אפשר להם להתאים את פעילות שירותי הדואר לאמונתם הדתית. באותה עת נהג דואר בלגיה לחלק את דברי הדואר גם ביום א', יום השבתון הרשמי, דבר שפגע ברגשותיהם של נוצרים מאמינים אשר ראו ביום השבתון מועד מקודש שאין לעבוד בו. דואר בלגיה הדפיס בתחתית בולי הדואר תווית מיוחדת בה נרשמה, בצרפתית ובפלמית, הנחיה האומרת "לא להעביר ביום ראשון". מעטפה שעליה הודבק בול יום שבתון עם התווית המתינה בבית הדואר וטופלה ביום שני בבוקר. לקוח שביקש כי המכתב ששלח כן יטופל ביום ראשון, פשוט תלש את התווית עם ההנחיה מן הבול לפני שהדביק אותו על המעטפה.
יהדות: אין הולכין בממון אחר הרוב - ביקורת נוסח המקרא - בית המקדש - דרישה וחקירה - הושע הנביא - יהדות קראית - יחסי אישות (הלכה) - עבודה זרה - פרקי דרבי אליעזר - צמצום (הלכה) - תקנות הקהילה נצרות: היסטוריה של המיסיון הנוצרי - המחלוקת על הטקסים הסיניים - כנסיית הקבר - מטאו ריצ'י - סטטוס קוו - פרנסיסקו חאווייר דתות נוספות ומיתולוגיות: אדד - אל הסער האנטולי - הדד - עלילות בעל וענת - מיתוסים של מבול |
מונותאיזם: הדתות המונותאיסטיות מאמינות באלוהים אחד, לעומת הדתות הפגניות או הפוליתאיסטיות המאמינות בריבוי אלילים. הביטוי "שלוש הדתות המונותאיסטיות" מתייחס לרוב ליהדות, לנצרות ולאסלאם.
|
ירושלים |
|
|
|
|
|
דתות המזרח הרחוק: הינדואיזם - בודהיזם - שינטו - דאואיזם
אחרות: זורואסטריות - באביזם - הדת הבהאית - גנוסיס - ראסטפארי - וודו
טיעונים התומכים בדת: טיעונים בעד קיום אלוהים - העיקרון האנתרופי - הטיעון האונטולוגי - הטיעון הטלאולוגי - טיעון מן הנס
טיעונים המתנגדים לדת: טענות נגד קיומו של אלוהים - טיעונים אתאיסטים - קנקן התה של ראסל - פרדוקס הכל-יכול
אחר: הטיעון הקוסמולוגי (גרסה אחת תומכת בדת, השנייה מתנגדת לה) - ההימור של פסקל
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הדת שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- כאן ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם.