הפיגוע בראס בורקה
| תאריך |
5 באוקטובר 1985  |
|---|---|
| מקום |
ראס בורקה |
| קואורדינטות | 29°12′28″N 34°44′06″E / 29.20777778°N 34.735°E |
| סוג |
פיגוע ירי |
| נשק |
נשק אוטומטי |
| הרוגים |
7 |
| פצועים |
4 |
| מבצע |
סולימאן חאטר |
  | |
הפיגוע בראס בורקה, הידוע גם כ"טבח בראס בורקה", התרחש ב-5 באוקטובר 1985 (שבת חול המועד סוכות), כאשר שוטר משמר הגבול המצרי ירה לעבר קבוצה של 12 מטיילים ישראלים באתר נופש בראס בורקה שבסיני.
תוצאות האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהירי נהרגו שבעה ישראלים, מהם ארבעה ילדים. חלק מההרוגים נפטרו כתוצאה מדימום שנמשך מספר שעות, בשל העיכוב שנגרם עד שהשלטונות המצריים אפשרו גישה של כוחות ההצלה למקום. חבריו של השוטר היורה ליחידה גיבו אותו ובמשך זמן רב מנעו מבני משפחה וממטיילים אחרים, ובהם רופא, גישה אל הפצועים בשטח באיומי רובה. סולימאן חאטר וחבריו ליחידה היו שוטרי משמר הגבול המצרי.
הנרצחים באירוע היו: חמן שלח (שופט בבית משפט השלום בירושלים, בנו של יונתן רטוש), אילנה שלח ובתם צליל (שהשתתפה כילדה בתוכנית הטלוויזיה לילדים "שיישאר בינינו"), אמיר באום, דינה ברי, אניטה גריפל (דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים) ועופרי טוראל.
השוטר המצרי שביצע את הפיגוע, סולימאן ח'אטר, נידון למאסר עולם והתאבד בכלא המצרי. לפני מותו, הוגדר ח'אטר כלא-שפוי על ידי גורמים מצריים, אך הוא טען שהוא שפוי ושביצע את הפיגוע לשם הגנה על ארצו. להגנתו טען, שאחת המטיילות, ילדה בת חמש, גידפה את הדגל המצרי. באיראן הוצא לכבודו בול זיכרון ובטהראן נקרא רחוב על שמו. במכתב שנשלח לשר הפנים של מצרים באוגוסט 2011 על ידי 20 עורכי דין מצריים נקרא ח'אטר "גיבור לאומי" ונטען כי ישראל רצחה אותו[1].
השלטונות המצריים פיצו את משפחות ההרוגים ב-107,000 דולר אמריקני לכל משפחה.
ראס בורקה נמצאת על החוף המזרחי של חצי האי סיני, בין טאבה לנואיבה. בשנות האלפיים, שוכן בחוף אתר נופש בשם "באסאטה". לפי מספר דיווחים מצהיר בעל האתר כי ישראלים לא רצויים בו, כדי לא לעורר ויכוחים פוליטיים.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמה של עופרי טוראל, הונצח על ספסלים ציבוריים ברחבי היישוב תמרת, בו התגוררה אמה.
השיר "פרח",[2] שנכתב על ידי צרויה להב, הולחן ידי יהודה פוליקר, ובוצע במקור על ידי גידי גוב נכתב לזכר הילדות שנהרגו בפיגוע.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמירה שגב, ב-85' ירה חייל מצרי על מטיילים ישראלים בדרום סיני והרג 7 מהם, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2004
- יאיר אשכנזי, אמנון ברי מעלה לבמה את ההתמודדות עם רצח אחותו בראס בורקה, באתר הארץ, 27 ביולי 2017
- צפורה רומן, 34 שנה לאחר הטבח מגלה הניצולה: 'אמי המאמצת נרצחה כשגוננה עלי', באתר ynet, 10 באוקטובר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ניר יהב, המצרי שהסיר דגל ישראל מהשגרירות יזכה לאבטחה?, באתר וואלה! NEWS, 25 באוגוסט 2011
- ^ המילים לשיר פרח, אתר שירונט
| פיגועי טרור נגד ישראלים במחצית השנייה של המאה ה-20 | ||
|---|---|---|
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | 1948 עד 1959 • שנות ה-60 • שנות ה-70 • שנות ה-80 • שנות ה-90 • > | |
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | שנות ה-70: המתקפה על טיסה 435 של אל על במינכן (10 בפברואר 70) • הפיגוע בטיסה 330 של סוויסאייר מציריך לנתב"ג (21 בפברואר 70) • חטיפת טיסת 571 של סבנה איירליינס מבריסל לנתב"ג (8 במאי 72) • טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (5–6 בספטמבר 72) • משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (28 בדצמבר 72) • הפיגוע בטיסה 841 של טראנס וורלד איירליינס מנתב"ג לניו-יורק (8 בספטמבר 74) • חטיפת מטוס אייר פראנס 139 מנתב"ג לפריז (27 ביוני 76) שנות ה-80: ניסיון ההתנקשות בשגריר הישראלי בלונדון (3 ביוני 82) • הפיגוע בראס בורקה (5 באוקטובר 85) • הפיגועים בדלפקי אל על בנמלי התעופה של וינה ורומא (27 בדצמבר 85) • ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון (17 באפריל 86) | |