טיטניק (סרט, 1997)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיטניק
Titanic
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי ג'יימס קמרון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'יימס קמרון
תסריט ג'יימס קמרון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה קונרד באף ה-IV, ג'יימס קמרון, ריצ'רד א. האריס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לאונרדו דיקפריו
קייט וינסלט
מוזיקה ג'יימס הורנר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ראסל קרפנטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פוקס המאה ה-20, פרמאונט, Lightstorm Entertainment, מכון הסרטים הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה צפון אמריקה:
פרמאונט
הפצה בינלאומית:
פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה 19 בדצמבר 1997
ישראלישראל 9 בינואר 1998
משך הקרנה 194 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט אסונות, סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט פלאשבק, מלודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 200 מיליון דולר
הכנסות 2,186,772,302 דולר
הכנסות באתר מוג'ו titanic
פרסים 87 פרסים שונים, ביניהם: 11 פרסי אוסקר ו-4 פרסי גלובוס הזהב
תרגום לעברית שי נבות (אולפני נ. ל. ס. - הפצה קולנועית 1997)
עמירה שגב (אולפני אלרום - הפצה קולנועית וביתית 2012)
www.titanicmovie.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הטיטניק יורדת למצולות

טיטניק (באנגלית: Titanic) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת אסונות משנת 1997. את הסרט הפיק, כתב וביים ג'יימס קמרון. הסרט מבוסס על היבטים היסטוריים ודמיוניים, ועוסק בסיפור אהבה חוצה מעמדות על רקע פרשת טביעתה של הטיטניק. בסרט כיכבו לאונרדו דיקפריו וקייט וינסלט, אשר הייתה מועמדת לפרס אוסקר על תפקידה.

הסרט הופק בתקציב עתק של למעלה מ-200 מיליון דולר וזכה להצלחה ביקורתית וקופתית חסרת תקדים. הכנסות הסרט מהקרנותיו בבתי הקולנוע היו מעל 1.84 מיליארד דולר (ואחרי ההקרנה מחדש בתלת מימד באפריל 2012 שגרפה 343.6 מיליון דולר, הכנסותיו עלו ל-2.18 מיליארד דולר), ובכך היה הטיטניק לסרט המכניס ביותר בכל הזמנים, תואר בו החזיק למעלה מעשור, עד שזכה בו סרט אחר של קמרון - "אווטאר". הסרט זכה בעשרות פרסים, ובהם 11 פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר.

באפריל 2012, במלאת 100 שנים לאסון הטיטאניק, יצאה לבתי הקולנוע גרסה מחודשת של הסרט בטכנולוגיית תלת-ממד.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל בתמונות הפלגת הבכורה של האוניה בשחור לבן משנת 1912. לאחר מכן הוא עובר לשנת 1996 ומתאר את החיפושים של צוות רוסי בשרידי הטיטניק אחר ענק יהלומים יקר מאוד - "לב האוקיינוס". הצוות, שבראשו עומד ברוק לובט (ביל פקסטון), מגלה בבטן האוניה כספת. הצוות מקווה למצוא בה יהלומים, אך כאשר היא נפרצת מסתבר כי ה"מטמון" היחידי שבה הוא ציור של אישה צעירה ערומה העונדת את המחרוזת. הגילוי משודר בטלוויזיה ומושך את תשומת לבה של קשישה בשם רוז קלברט (גלוריה סטיוארט) המתגוררת בארצות הברית. היא מזהה את עצמה בציור (אחרי 84 שנה), יוצרת קשר ומובאת לאוניית החוקרים בליווי נכדתה. שם מראים לה החוקרים את הציור, הנושא את התאריך 14 באפריל 1912. כמו כן מוצגים בפניה ראי וכלי איפור אשר נמצאו בחדר השינה במחלקה הראשונה, בה נמצאה הכספת. כך היא נזכרת במהלך האירועים ומתחילה לספר את עלילותיה על הטיטניק.

בשלב זה הסרט מתחיל לעסוק בשנת 1912, שבה הטיטניק עוגנת בחוף הבריטי ועומדת להפליג. על הסיפון עולות רוז הצעירה (קייט וינסלט), אמה רות' דוויט בוקייטר (פרנסיס פישר) וארוסה קאל הוקלי (בילי זיין). במקביל, אמן צעיר בשם ג'ק דוסון (לאונרדו דיקפריו) זוכה בזוג כרטיסים להפלגה במשחק פוקר ועולה על הספינה עם חברו פבריציו דה רוסי (דני נוסי).

לכאורה נראה שרוז חיה חיי פאר מאושרים, אך למעשה היא אומללה ותקועה במערכת יחסים כפויה עם אדם שהיא לא סובלת. רות' מדגישה כי נישואיהם של רוז יפתרו את הבעיות הכספיות של משפחתם ויאפשרו להם לשמור על מעמדם מהמעמד הגבוה. בלילה השני של ההפלגה היא מנסה להתאבד, אך ג'ק מדובב אותה. רוז מנסה לחזור חזרה לצד השני של המעקה, אך היא מחליקה ונופלת. היא צורחת בבהלה, אך ג'ק תופס את ידה ומושך אותה למעלה. אנשי צוות האונייה שהיו בקרבת מקום מיהרו למשמע צרחתה, וכשהם מגיעים הם מוצאים את ג'ק, שנפל בעקבות משקלה, מעל רוז. ממרעה שמלתה הקרועה ותנוחתו של ג'ק, הם מניחים שהוא ניסה לגעת בה. אנשי הצוות מגישים לרוז משקה חם ושמיכה, והם אוזקים את ג'ק. כשקאל, ארוסה, מופיע, היא מספרת לו שהיא התכופפה מעבר למעקה כדי לראות את המדחפים והחליקה, אך ג'ק הציל את חייה. ג'ק מאשר את גרסתה וקאל נרגע. קאל מראה אדישות למעשה הגבורה של ג'ק, אך היא רומזת לו שג'ק ראוי לתגמול. לאות תודה קאל מזמין אותו לארוחת ערב במחלקה הראשונה למחרת, ובסיומה ג'ק מגניב פתק לרוז, ובו הוא מבקש ממנה לנצל את היום ולפגוש אותו ליד השעון. הם עוזבים בסתר למסיבה במחלקה השלישית, בה ג'ק מתאכסן. מנקודה זו הם מפתחים קשר ידידותי. הוא מספר לה על מסעותיו הרבים והיא מספרת לו על חלומותיה, ועד מהרה הם מתאהבים.

במקביל, קברניט האוניה סמית' (ברנרד היל) מתעלם מהאזהרות לגבי קרחונים צפים בדרך, וממשיך לנווט את האנייה במהירות גבוהה מאוד, מכיוון שהוא רוצה להגיע מוקדם מהצפוי לניו יורק, כדי שהספינה תתפרסם בזכות מהירותה - זאת בעידודו של מנהל חברת וייט סטאר ליין, ברוס איסמיי.

כשהיא מודעת למורת רוחם של קאל ורות', רוז דוחה את ג'ק, אך הוא מבין שהיא מעדיפה אותו על פני קאל. לאחר מכן, רוז משנה את דעתה וניגשת אל ג'ק שעומד בחרטום האונייה. סצנת הנשיקה הראשונה שלהם, בה רוז "עפה", זכורה מאוד. בהמשך, רוז לוקחת את ג'ק לחדרה שבמחלקה הראשונה. רוז מבקשת מג'ק לצייר אותה בעירום כשהיא עונדת את "לב האוקיינוס", מתנת האירוסין של קאל. הם מתחמקים ממשרתו של קאל, לאבג'וי, ומקיימים יחסי מין בתוך מכונית.

בערב הרביעי של ההפלגה, זוג המשקיפים לא שמים לב לקרחון מתקרב. כאשר לבסוף הם מבחינים בו, כבר מאוחר מדי. הקרחון יותר מדי קרוב. מאמציהם הגדולים של אנשי הצוות להתחמק מהקרחון עולים בתוהו. על אף שינוי הכיוון בחדות, הקרחון פוגע בצד האונייה וגורם לפעירת חורים בצד האונייה, ולפריצת חמישה מדורים בה. האונייה, שמתוכננת לשאת פריצה של עד ארבעה מדורים, מתחילה לשקוע. באותו ערב, קאל מגלה את הרומן של רוז עם ג'ק ולכן משרתו מפליל את ג'ק בגנבת המחרוזת על ידי הכנסתה לכיס מעילו. המשרת לוקח את ג'ק לתא מעצר. רוז עולה לסיפון עם אמה ועם קאל. רגע לפני שהיא אמורה לעלות על סירת הצלה, יוצאת רוז לחפש את ג'ק הכלוא בבטן האונייה. את המפתחות של האזיקים לקח משרתו של קאל, ולכן רוז מחפשת דרך לשחרר את ג'ק בזמן שהמים מתחילים להציף את החדר בו הוא כלוא. לבסוף מוצאת רוז גרזן ומצליחה לשבור את האזיקים.

קאל וג'ק מעודדים את רוז לעלות על סירת הצלה, בטענה שלקאל שמורים מקומות על סירה אחרת והוא יצליח להציל את שניהם. קאל נותן לג'ק את המעיל שלו. אחרי שרוז עולה על אחת מסירות ההצלה, קאל אומר לג'ק שההסדר הוא רק לעצמו. ברגע האחרון רוז מחליטה לרדת מהסירה, בגלל שהיא מבינה לא יכולה לעזוב את ג'ק. רוז קופצת מסירת ההצלה וקופצת חזרה על הסיפון. היא רצה אל המדרגות המפורסמות, שבהן רוז וג'ק נפגשו כשיצאו למסיבה, ושם היא מוצאת את ג'ק. ג'ק ורוז מתנשקים לנגד עיניו של קאל. קאל לוקח את אקדחו של לאבג'וי ומתחיל לרדוף אחריהם תוך כדי שהוא יורה לעברם. לאחר שנגמרת לו התחמושת, הוא מבין שהוא נתן לרוז את מעילו, וכתוצאה מכך גם את לב האוקיינוס. רוז וג'ק מנסים לברוח ונתקעים במדור נעול. איש צוות עובר שם והמפתחות נופלות לו. רוז וג'ק כבר מתקשים לנשום, אך ברגע האחרון ג'ק מוצא את המפתח והם משתחררים. בינתיים, קאל עולה על אחת מסירות ההצלה האחרונות, לאחר שהוא מוצא ילדה קטנה נטושה, ומעמיד פנים שהוא אביה. כשרוז וג'ק חוזרים לסיפון, הם מגלים שלא נשארו סירות הצלה ומחליטים להישאר על הסיפון עד שהספינה תשקע לחלוטין. בסופו של דבר, כשהטיטניק מגיעה לזווית מסוימת, היא נשברת לשניים. החלק הקדמי שוקע, אך ג'ק ורוז נמצאים בחלקה האחורי של הספינה. ג'ק ורוז מנסים להישאר על האונייה כמה זמן שאפשר, אך לבסוף שוקע החלק האחורי למצולות, כאשר כל מי שעליו צולל למי הקרח.

ג'ק ורוז נשארים ביחד במים ומחכים, יחד עם מאות נוסעים נוספים, שסירות ההצלה יחזרו להציל אותם ממימי האוקיינוס האטלנטי הקפואים. ג'ק מצליח לאתר דלת צפה ורוז עולה עליה. כאשר ג'ק מנסה לעלות ביחד עם רוז, הוא מגלה שמשקלם כבד מכדי ששניהם יישארו על המשטח. ג'ק מבקש מרוז להבטיח לו שהיא לעולם לא תוותר. רוב האנשים שנשארו במים, מוצאים את מותם מהיפותרמיה וביניהם גם ג'ק. רוז נאספת על ידי סירת הצלה ומאוחר יותר היא עולה על סיפון האנייה קרפטיה. קאל מנסה לחפש את רוז על סיפון הקרפטיה, אך היא מתחבאת. רוז נרשמת באנייה בתור "רוז דוסון" כדי לקשור את חייה לחייו של ג'ק לנצח, וכן במובן מסוים כדי שקאל לא יחפש אותה. כשהיא מגיעה לניו יורק, היא מגלה בכיס המעיל שלה את "לב האוקיינוס". רוז מספרת שהיא קראה לאחר מכן שקאל התאבד לאחר נפילת הבורסה בשנת 1929.

לאחר שהיא מסיימת את סיפורה, רוז (המבוגרת) זורקת למי האוקיינוס את המחרוזת (סצנה זו מסלקת את הספקות המתעוררים בתחילת הסרט לגבי זהותה של הזקנה ואמינות גרסתה). היא הולכת לישון ומשם הצופים נשארים עם "סוף פתוח": יש הגורסים שהיא מתה בשנתה והגיעה לגן עדן ששם היא חוזרת לטיטניק ובה כל החברים והמכרים מההפלגה מחכים לה ובראשם ג'ק, ויש הגורסים שהיא חולמת את זה.

צוות השחקנים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלוריה סטיוארט בתור רוז המבוגרת וסוזי איימיס בתור נכדתה ליזי

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה ברחבי העולם ב-87 פרסים והיה מועמד ל-47 פרסים נוספים. בין החשובים שבהם:

שיר הנושא של הסרט, שבוצע על ידי סלין דיון ונקרא "My Heart Will Go On", הפך ללהיט חסר תקדים כאשר הופיע במקום הראשון ב-30 מצעדים (הישג נדיר לתקופה),[1] מכר למעלה מ-18 מיליון עותקים,[2] זכה בפרס אוסקר, 4 פרסי גראמי,[3] פרס המוזיקה של בילבורד,[4] פרס המוזיקה הלטיני של בילבורד,[5] ופרסים נוספים.[6] בנוסף לכך, הפך השיר לשיר הנשי ה-2 הנמכר ביותר בכל הזמנים, לשיר ה-8 הנמכר ביותר בכל הזמנים,[7] ולשיר הנמכר ביותר בשנת 1998.[8] רוב ההישגים הללו לא שוחזרו מאז על ידי אף שיר מסרט קולנוע.

15 שנים אחרי יציאת הסרט לבתי הקולנוע ו-100 שנים לאחר טביעת הטיטניק, יצא הסרט לקולנוע באפריל 2012 בהקרנה מחודשת בתלת-ממד. בהקרנה זו הסרט הכניס 343.6 מיליון דולר, והכנסותיו הכוללות גדלו מ-1.84 מיליארד דולר ל-2.18 מיליארד דולר, ובכך היה לסרט השני אחרי אוואטר שמכניס מעל ל-2 מיליארד דולר.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסרט

את המוזיקה של הסרט הלחין וכתב ג'יימס הורנר.

  1. "Never an Absolution" – 3:03
  2. "Distant Memories" – 2:23
  3. "Southampton" – 4:01
  4. "Rose" – 2:52
  5. "Leaving Port" – 3:26
  6. "Take Her to Sea, Mr. Murdoch" – 4:31
  7. "Hard to Starboard" – 6:52
  8. "Unable to Stay, Unwilling to Leave" – 3:56
  9. "The Sinking" – 5:05
  10. "Death of Titanic" – 8:26
  11. "A Promise Kept" – 6:02
  12. "A Life So Changed" – 2:13
  13. "An Ocean of Memories" – 7:57
  14. "My Heart Will Go On (Love Theme from Titanic)" lyric by Will Jennings, vocals by Céline Dion, produced by James Horner, Walter Afanasieff, and Simon Franglen – 5:11
  15. "Hymn to the Sea" – 6:26

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: טיטניק (סרט, 1997)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טיטניק (סרט, 1997)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Steffen Hung, spanishcharts.com - Spanish charts portal, spanishcharts.com
  2. ^ "The 50 best pop songs written for movies". The Telegraph (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2018. 
  3. ^ Rock On The Net: 41st Annual Grammy Awards - 1999, www.rockonthenet.com
  4. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1998-12-26. (באנגלית)
  5. ^ Céline Dion Official Website, About Celine Dion, Céline Dion Official Website (באנגלית)
  6. ^ Céline Dion, IMDb
  7. ^ "The 50 best pop songs written for movies". The Telegraph (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2018. 
  8. ^ GLOBAL CHART, www.mediatraffic.de


פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
1928‏-1940 כנפיים (1928) • מנגינת ברודוויי (1929) • במערב אין כל חדש (1930) • סימרון (1931) • גרנד הוטל (1932) • תהלוכה (1933) • זה קרה לילה אחד (1934) • המרד על הבאונטי (1935) • זיגפלד הגדול (1936) • חייו של אמיל זולא (1937) • הן לא תקחהו עמך (1938) • חלף עם הרוח (1940) • רבקה
1941‏-1960 מה יפית עמק נוי (1941) • גברת מיניבר (1942) • קזבלנקה (1943) • הולך בדרכי (1944) • סוף השבוע האבוד (1945) • שנות חיינו היפות ביותר (1946) • הסכם ג'נטלמני (1947) • המלט (1948) • כל אנשי המלך (1949) • הכל אודות חוה (1950) • אמריקאי בפריז (1951) • ההצגה הגדולה בתבל (1952) • מעתה ועד עולם (1953) • חופי הכרך (1954) • מרטי (1955) • מסביב לעולם בשמונים יום (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • ז'יז'י (1958) • בן חור (1959) • הדירה (1960)
1961‏-1980 סיפור הפרברים (1961) • לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • גבירתי הנאווה (1964) • צלילי המוסיקה (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • אוליבר! (1968) • קאובוי של חצות (1969) • פטון (1970) • הקשר הצרפתי (1971) • הסנדק (1972) • העוקץ (1973) • הסנדק חלק שני (1974) • קן הקוקייה (1975) • רוקי (1976) • הרומן שלי עם אנני (1977) • צייד הצבאים (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • אנשים פשוטים (1980)
1981‏-2000 מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • זיכרונות מאפריקה (1985) • פלאטון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • איש הגשם (1988) • הנהג של מיס דייזי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • שתיקת הכבשים (1991) • בלתי נסלח (1992) • רשימת שינדלר (1993) • פורסט גאמפ (1994) • לב אמיץ (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • טיטניק (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001-היום נפלאות התבונה (2001) • שיקגו (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • מיליון דולר בייבי (2004) • התרסקות (2005) • השתולים (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • הארטיסט (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • אור ירח (2016) • צורת המים (2017) • הספר הירוק (2018) • פרזיטים (2019)
פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה
1951‏-1960 מקום תחת השמש (1951) • ההצגה הגדולה בתבל (1952) • חופי הכרך (1954) • קדמת עדן (1955) • מסביב לעולם בשמונים יום (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • הנועזים (1958) • בן חור (1959) • ספרטקוס (1960)
1961‏-1980 תותחי נברון (1961) • לורנס איש ערב (1962) • הקרדינל (1963) • בקט (1964) • דוקטור ז'יוואגו (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • אריה בחורף (1968) • אן של אלף הימים (1969) • סיפור אהבה (1970) • הקשר הצרפתי (1971) • הסנדק (1972) • מגרש השדים (1973) • צ'יינהטאון (1974) • קן הקוקייה (1975) • רוקי (1976) • נקודת מפנה (1977) • אקספרס של חצות (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • אנשים פשוטים (1980)
1981‏-2000 האגם המוזהב (1981) • אי.טי. - חבר מכוכב אחר (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • זיכרונות מאפריקה (1985) • פלאטון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • איש הגשם (1988) • נולד בארבעה ביולי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • באגסי (1991) • ניחוח אישה (1992) • רשימת שינדלר (1993) • פורסט גאמפ (1994) • על תבונה ורגישות (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • טיטניק (1997) • להציל את טוראי ריאן (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001-היום נפלאות התבונה (2001) • השעות (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • הטייס (2004) • הר ברוקבק (2005) בבל (2006) • כפרה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • אווטאר (2009) • הרשת החברתית (2010) • היורשים (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • התבגרות (2014) • האיש שנולד מחדש (2015) • אור ירח (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • רפסודיה בוהמית (2018) • 1917 (2019)
ג'יימס קמרון
סרטים שביים שליחות קטלנית (1984) • שובו של הנוסע השמיני (1986) • המצולות (1989) • שליחות קטלנית 2: יום הדין (1991) • שקרים אמיתיים (1994) • טיטניק (1997) • אווטאר (2009) • אווטאר 2 (2021)
סרטים שהפיק רמבו: משחק הדמים 2 (1985) • נקודת פריצה (1991) • ימים משונים (1995) • מלאך שחור (2000-2002) • סולאריס (2002) • פענוח יציאת מצרים (2006) • מערת הקבורה של ישו (2007) • סאנקטום (2011) • אליטה: מלאך קרב (2019)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיטניק_(סרט,_1997)&oldid=29753418"