קריית הוותיקן
| |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  .svg) | |||
| המנון לאומי |
Inno e Marcia Pontificale | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית נבחרת | ||
| ראש מדינה |
אפיפיור  | ||
| אפיפיור | פרנציסקוס | ||
| ראש הרשות המבצעת |
President of the Pontifical Commission for Vatican City State | ||
| President of the Pontifical Commission for Vatican City State |
Giuseppe Bertello | ||
| שפה רשמית | לטינית[1] | ||
| עיר בירה | הוותיקן[2] 41°54′N 12°27′E / 41.900°N 12.450°E | ||
| רשות מחוקקת |
Pontifical Commission for Vatican City State | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| שטח יבשתי[4] | 0.44 קמ"ר (246 בעולם) | ||
| אחוז שטח המים | זניח | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | ההסכמים הלטרניים | ||
| -תאריך | 11 בפברואר 1929 | ||
| ישות קודמת |
 ממלכת איטליה | ||
| דמוגרפיה | |||
|
אוכלוסייה[5] (הערכה 1 ביולי 2020) | 801 נפש (236 בעולם) | ||
| צפיפות | 1,820.45 נפש לקמ"ר (7 בעולם) | ||
| דת | נצרות קתולית | ||
| כלכלה | |||
| תמ"ג () | (ללא דירוג) | ||
| תמ"ג לנפש | (ללא דירוג) | ||
|
מדד הפיתוח האנושי[6] (2018) | (ללא דירוג) | ||
| מטבע | אירו[3] (EUR) | ||
| שונות | |||
| חגים לאומיים |
13 במרץ | ||
| סיומת אינטרנט | va | ||
| קידומת בינלאומית | 379 | ||
| האתר הרשמי | |||
|
(למפת קריית הוותיקן רגילה) | |||
  | |||
קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַית הוַותִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ; בעברית תקנית: וטיקן[7]), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר בתוך העיר רומא שבאיטליה, וכן מבחינת האוכלוסייה – כ-1,000 נפשות.[8] קריית הוותיקן היא הביטוי הטריטוריאלי לעצמאותו וריבונותו של הכס הקדוש (הממשלה האוניברסלית של הכנסייה הקתולית) והאפיפיור. קריית הוותיקן משמשת כמרכז הנצרות הקתולית בעולם, ובהתאם רוב התושבים הם אנשי דת קתולים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של קריית הוותיקן, מדינת האפיפיור
ערך מורחב – היישות ממנה התפתח הוותיקן של ימינו התגבשה במאה הרביעית כ"נחלת פטרוס הקדוש" - שטחים בריבונות האפיפיור במרכז איטליה. עם השנים הרחיבו האפיפיורים את שליטתם באזור ובמאה השמינית כבר שלטה מדינת האפיפיור על רומא וסביבתה המורחבת. בעקבות איומים מצד הלומברדים פנה האפיפיור לפפין הגוץ, שליט הפרנקים אשר העניק למדינת האפיפיור שטחים רבים שאותם כבש במלחמתו מול לומברדיה. מחווה זו, אשר התרחשה בשנת 756 לספירה, אושררה כעבור זמן על ידי בנו של פפין, קרל הגדול והיא נחשבת בעיני רבים לתחילת קיומה של מדינת הוותיקן.
במאה ה-9 קיבלה המדינה עצמאות מוחלטת ואף ניהלה מלחמות על קיומה מול הקיסרים הגרמנים אשר ראו בה חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, מלחמות אשר הגיעו לקיצן בסוף המאה ה-13.
השלטון האפיפיורי במדינה התערער מאוד עקב הפילוג הגדול וגלות אביניון בשנים 1309–1377, אך היא המשיכה להתקיים וחזרה לגדולתה בתקופת הרנסאנס בה היוותה גורם כוח מכריע במפה הפוליטית של אירופה.
בשנת 1791 סיפחה צרפת, בראשות נפוליאון, את המדינה לתחומיה. נפוליאון נהג במדינה כבשלו ואף ביטל את שלטון האפיפיור פעמיים. בשנת 1815, בקונגרס וינה, הוחזר השלטון במדינה לאפיפיור, אשר הנהיג בה משטר אבסולוטי ריכוזי. הדבר נתפס באיטליה כמכשול לאיחוד ההולך ומתקרב. האפיפיורים נעזרו בצבאות זרים כדי לנסות ולמנוע את סיפוח שטחיהם לממלכת איטליה המתגבשת, אך עם נסיגת הצבא הצרפתי מרומא ב-1870 סופחה העיר ומדינת האפיפיור כולה לאיטליה ובוטל שלטון האפיפיור. האפיפיור סירב להכיר בסיפוח עד 1929 - השנה בה נוסדה קריית הוותיקן כריבונות עצמאית בתוך איטליה בהסכם שיזם מוסוליני, ההסכמים הלטרניים, ונחתם בין האפיפיור פיוס האחד עשר לבין מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השלישי.
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריית הוותיקן היא מקום משכנן של כמה מיצירות האמנות המפורסמות בעולם. בזיליקת פטרוס הקדוש, אשר בין מעצביה נמנו דונטו ברמנטה, מיכלאנג'לו, ג'קומו דלה פורטה, קרלו מדרנו וג'ובאני לורנצו ברניני, היא יצירת מופת של אדריכלות הרנסאנס. הקפלה הסיסטינית מפורסמת בזכות ציורי הקיר שבה, כולל תקרת הקפלה של מיכלאנג'לו ועבודות של פייטרו פרוג'ינו, סנדרו בוטיצ'לי, קוזימו רוסלי, לוקה סינורילי ואחרים. בין האמנים האחרים שעיטרו את מבני הוותיקן נמנים רפאל ופרה אנג'ליקו. ספריית הוותיקן ואוספי מוזיאון הוותיקן הם בעלי חשיבות עליונה מבחינה היסטורית, מדעית ותרבותית. בשנת 1984 הכריז אונסק"ו על קריית הוותיקן כאתר מורשת עולמית, זוהי המדינה היחידה בעולם אשר כולה הוכרזה כאתר מורשת עולמית. קריית הוותיקן היא אף האתר היחיד בעולם עד היום המופיע ברשימת אונסק"ו כאתר המכיל מונומנטים בהתאם לאמנת האג להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין.
ממשל ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – פוליטיקה של הוותיקן, הכס הקדוש
"הכס הקדוש" הוא מכלול הסמכות והריבונות לניהול הכנסייה הרומית-קתולית ברחבי העולם. ככזה, הוא ישות משפטית שוות ערך למעמד מדינה. ניהול המדינה עצמה מואצל על ידי האפיפיור ל"ועדה האפיפיורית למדינת קריית הוותיקן". חוקי הדת תקפים במדינה, ובמקרים אותם אין הדת מכסה – חוקי רומא תקפים. הרשות המבצעת והגוף המנהלי העליון של הכס הקדוש הוא הקוריה הרומאית, שמשרדיה נמצאים בוותיקן (אך היא אינה מנהלת את קריית הוותיקן עצמה אלא את העולם הקתולי כולו).
הוותיקן הוא מקרה נדיר של מונרכיה נבחרת, שאינה עוברת בירושה. המונרך[9] הוא האפיפיור, והוא נבחר על פי הכלל, לכל ימי חייו על ידי מועצת הקרדינלים המתכנסת בוועידה מיוחדת הנקראת בלטינית "קונקלווה" (Conclave). למרות כלל זה, פעמים ספורות לאורך ההיסטוריה פרש אפיפיור מתפקידו בטרם נפטר,[10] לאפיפיור סמכויות עליונות בתחום התחיקתי, הביצועי והשיפוטי בכל הנוגע ל"כס הקדוש" ומדינת קריית הוותיקן. מה שהופך אותו למונרך האבסולוטי היחיד שנותר באירופה.
שטחו המצומצם של הוותיקן מוכר בינלאומית כטריטוריה ריבונית, מאז 1929. אך "הכס הקדוש" הוא הישות המתקשרת בהסכמים בינלאומיים, שולחת ומקבלת שגרירים במסגרת יחסי החוץ של הכס הקדוש וכדומה. השגרירויות הזרות, כולל שגרירות איטליה, ממוקמות בפועל בעיר רומא, מהיעדר שטח בתחומי הוותיקן[דרוש מקור]. הוותיקן היא המדינה העצמאית היחידה שמשקיפה באו"ם ולא חברה מלאה בה.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
| כיכר פטרוס הקדוש ומבט מזרחה לעבר רומא | |
| מדינה | קריית הוותיקן |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1984, לפי קריטריונים 1, 2, 4, 6 | |
| קואורדינטות | 41°54′14″N 12°27′11″E / 41.904°N 12.453°E |
|
(למפת רומא רגילה)   קריית הוותיקן | |
| | |
כלכלת המדינה ייחודית בכך שאינה מסחרית. סך תקציב המדינה הוא כרבע מיליארד דולר (2003). מרבית הכנסות המדינה מקורן בתרומות של קתולים מרחבי העולם. חלק קטן מהכנסותיה מקורו במכירת בולים ומזכרות, הוצאה לאור של פרסומים וכתבי קודש, ודמי כניסה של תיירים למוזיאון.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריית הוותיקן ממוקמת על גבעת הוותיקן (בלטינית: Mons Vaticanus) בצפון-מערב רומא, ממערב לנהר הטיבר. גובה הגבעה נע בין 75 מטרים ל-19 מטרים מעל פני הים. אורך גבולותיה של המדינה 3.2 ק"מ, והיא גובלת באיטליה בלבד שמקיפה אותה מכל עבריה. זוהי המדינה הריבונית הקטנה ביותר בעולם, ושטחה הוא 0.44 קמ"ר בלבד. כל שטח המדינה הוא יבשתי, ואין לה מוצא לים.
האקלים, באופן טבעי, זהה לזה של רומא – ים תיכוני, עם חורף (ספטמבר עד אמצע מאי) מתון וגשום, וקיץ (מאי עד ספטמבר) יבש ולח. שלג יורד לעיתים נדירות.
הוותיקן ממוקם בקואורדינטות גאוגרפיות '41°54 צפון, 12°27′ מזרח.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית הוותיקן מונה (נכון ל-2015) כ-1,000 נפש. האוכלוסייה כוללת את ראשי הכס הקדוש, אנשי כמורה ונזירות, וכן 100 חיילי המשמר השווייצרי האחראים על הסדר והביטחון בתחומיה. כל האוכלוסייה, כולל חיילי המשמר, קתולים. שפת המדינה הרשמית היא לטינית. איטלקית נפוצה בקרב מרבית תושביה, חיילי המשמר השווייצרי דוברים גרמנית. כוח העבודה כולל בעיקר 3,000 עובדי-יום שאינם תושבי הוותיקן.
צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המשמר השווייצרי
חיל המשמר של קריית הוותיקן הוקם ב-22 בינואר 1506 על ידי האפיפיור יוליוס השני והוא מורכב מ-134 נוצרים קתולים (נכון לשנת 2005), תושבי שווייץ שגובהם חייב להיות 1.74 מטרים לפחות וגילם נע בין 19 ל-30. מדי הצבא עוצבו על ידי מפקד המשמר בשנת 1914, בהשפעת ציורים מתקופת הרנסאנס. כוח צבאי זה מגן על ארמון האפיפיור, על הכניסה לעיר, והאחראי לביטחונו האישי של האפיפיור. על אף שחיילי המשמר עוברים הכשרה צבאית מלאה והם מצוידים בכלי נשק מודרניים, הם עדיין לומדים להשתמש בחרבות, בגרזנים, בהאלברד ובכלי נשק עתיקים נוספים.
רכבות בוותיקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחבורת הרכבות בקריית הוותיקן מתנהלת על מערכת של 300 מטר מסילות רכבת והיא מערכת מסילות הרכבת הלאומית הקטנה ביותר בעולם.[11] גישה למערכת הרכבות האיטלקית הובטחה לתושבי הוותיקן בהסכמים הלטרניים (1929), ומסילות ותחנות רכבת נבנו במהלך כהונתו של פיוס ה-11 כאפיפיור באותה תקופה. עיקר פעילות הרכבות בוותיקן היא בהעברת סחורות ייבוא, אך לעיתים הרכבות גם משמשות נוסעים, בדרך כלל מסיבות סמליות או טקסיות.
האפיפיור גרגוריוס השישה עשר (שכיהן בתפקיד מ-1831 עד 1846) מנע את בניית מסילות הרכבת במדינת האפיפיור, והוא ידוע באמירתו "chemin de fer, chemin d'enfer" (בעברית: "מסילת הברזל היא המסילה לגיהנום").[12] מחליפו, פיוס התשיעי, החל בבניית קו רכבת מבולוניה לעיר הנמל אנקונה, בניגוד לדעת קודמו, אך האזור הותקף על ידי צבאות שלחמו לאיחוד איטליה ב-1861, לפני סיום בניית המסילות.[13] תחבורת רכבות הפכה להכרח עם העלייה ההמונית לרגל לקריית הוותיקן במאה ה-19, שהחלה בערך ב-1858, והייתה לאחד מהגורמים שמיתנו את ההתנגדות לרכבות בוותיקן.
בניית תחנות רכבת בקריית הוותיקן והזיקה שלה למערכת הרכבות האיטלקית הובטחו בהסכמים הלטרניים מה-11 בפברואר 1929. הגוף הרשמי שעסק בבניית מסילות רכבת באיטליה הוציא לפועל את ההבטחה הזו והתחיל בבנייה ב-3 באפריל 1929, תחת מימונה של הממשלה האיטלקית. הכספים שהושקעו בבנייה נלקחו מתוך הכספים שהובטחו לוותיקן כפיצוי בהסכמים הלטרניים.
הקטר הראשון נכנס לוותיקן במרץ 1932. ועדה משותפת לענייני רכבות של איטליה והוותיקן אושרה ב-12 בספטמבר 1934, ובאוקטובר באותה שנה הושלמה בניית מערכת הרכבות על ידי הגוף שעסק בכך המוזכר לעיל והמערכת הועמדה לרשות הוותיקן וה-Ferrovie dello Stato, מפעילת מערכת הרכבות האיטלקית.
מאז ה-7 ביוני 1929, החקיקה האיטלקית בענייני רכבות מחייבת גם את מערכת הרכבות של הוותיקן.
ספריית הוותיקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ספריית הוותיקן
קריית הוותיקן מכיל ספרים מתקופות שונות בהיסטוריה האנושית, וכן ספרים, קלפים וציורים נדירים.
ארכיון הוותיקן משתדל לשמר את כלל הספרים והכתבים שהועברו לידיו על ידי שימורם, והעברתם למקום מקורר בו אפשרות הפגיעה בקלף או בנייר יהיה מינימלי. בנוסף, משתדל הוותיקן לרכוש ולאתר ממצאים וכתבים שונים מידיים פרטיות טרם התכלותם.
אתרים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינה זו מפורסמת באתרי התיירות והעתיקות שבה, בין האתרים החשובים:
- כיכר פטרוס הקדוש
- בזיליקת פטרוס הקדוש
- בזיליקת סנטה מריה מג'ורה
- הקפלה הסיסטינית
- מוזיאוני הוותיקן
- בזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות
- אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו
- ארמון האפיפיור
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדריך למטייל בוויקימסע: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט של קריית הוותיקן (באיטלקית)- אתר הוותיקן
- בני ציפר, מסיבות סקס וסמים, נערי ליווי, הטרדות מיניות: העיתונאי פרדריק מרטל חי 4 שנים בוותיקן וכתב על זה ספר, באתר הארץ, 28 במרץ 2019
- אלון איקן, ביקור בוותיקן - נכסי הכנסייה ואוצרות האנושות , באתר GoTravel
- קריית הוותיקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אומנם הלטינית היא השפה הרשמית אך השפה האיטלקית היא השפה המדוברת.
- ^ הוותיקן היא עיר-מדינה.
- ^ לפני שנת 1999 - לירת הוותיקן.
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-27 ביוני 2020
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-27 ביוני 2020
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2018 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2019
- ^ התייחסותה של האקדמיה ללשון העברית לכתיב "ותיקן".
- ^ The World Factbook, www.cia.gov
- ^ CGP Grey, Vatican City Explained, YouTube
- ^ ynet, חיי פרישות: מה עושה אפיפיור בדימוס?, באתר ynet, 12 בפברואר 2013
- ^ Korn, Frank J. 2000. A Catholic's Guide to Rome: Discovering the Soul of the Eternal City. Paulist Press. ISBN 080913926X. p. 49
- ^ Pollard, John. 2005. Money and the Rise of the Modern Papacy. ISBN 0521812046. p. 29.
- ^ Prusak, Bernard P. 2004. The Church Unfinished: Ecclesiology Through the Centuries. Paulist Press. ISBN 0809142864. p. 271
| מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
|
  | |
|---|---|
|
| מונרכיות | ||
|---|---|---|
| ממלכות | אוסטרליה • איי בהאמה • איי שלמה • אנטיגואה וברבודה • אסוואטיני • בהוטן • בחריין • בלגיה • בליז • ברבדוס • ג'מייקה • גרנדה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • טובאלו • טונגה • ירדן • לסוטו • מלזיה1 (נגרי סמבילן • פרליס) • מרוקו • נורווגיה • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • ספרד • ערב הסעודית • פפואה גינאה החדשה • שוודיה • תאילנד | 
|
| מונרכיות נבחרות | איחוד האמירויות הערביות • מלזיה • קריית הוותיקן | |
| נסיכויות | אנדורה • ליכטנשטיין • מונקו | |
| סולטנויות | ברוניי • מלזיה1 (ג'והור • טרנגנו • סלנגור • פהנג • פרק • קדה • קלנטן) • עומאן | |
| קיסרויות | יפן | |
| אמירויות | איחוד האמירויות הערביות1 (אבו דאבי • אום אל-קיוין • דובאי • עג'מאן • פוג'יירה • ראס אל-ח'ימה • שארג'ה) • כווית • קטר | |
| דוכסויות גדולות | לוקסמבורג | |
| 1 חלק ממונרכיה פדרטיבית. | ||