יוסף מטראני
ערך זה עוסק ברב מצפת. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו | לידה |
1568 צפת, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1639 (בגיל 71 בערך) קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית |
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| תלמידיו | ר' אברהם בן חנניה, ר' חיים אבולעפיה (הראשון), ר' אהרן לפפה, האחים ר' חיים בנבנישתי ור' יהושע רפאל בנבנישתי, ר' חיים אלגאזי, ר' אברהם היכיני, ר' חיים אלפנדרי, ר' יוסף חזן ועוד רבים |
  | |
רבי יוסף מטראני (1568–1639), המכונה המהרי"ט, המוהרי"ט או המהרימ"ט (כדי להבדילו מהמהרי"ט ר' יוסף טאיטאצאק), היה מגדולי וחשובי הפוסקים, בנו של ר' משה מטראני, המבי"ט. מרבני צפת, נודע בעיקר בעקבות השו"ת אותו חיבר, שו"ת המהרי"ט, וחידושיו על חלקים מן הש"ס. שימש כחכם באשי של טורקיה, וכן כשד"ר בקושטא.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיו המוקדמות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהרי"ט נולד כנראה בכ"ו תשרי, בצפת, למבי"ט ולבתו של אדם בשם ר' יוסף קלעי. בצעירותו, כשהיה כבן שתים עשרה נפטר אביו, ואז עבר ללמוד במשך שבע שנים אצל ר' שלמה סאגיס, חתנו של האר"י, עד שנת 1586 בה נפטר רבו ממגפה. באותה השנה נשא אשה. מנישואין אלו הפך להיות גיס של רבי שלמה קארו בן ר' יוסף קארו ורבי אליעזר שלום בן ר' אברהם שלום. באותה השנה גלה למצרים, עקב מות ר' שלמה סאגיס, וכעבור כשנה ומחצה, כאשר חלפה המגפה, שב לארץ ישראל והתיישב בעיר הולדתו צפת. בשנים 1594-1595 פרצה שוב מגפה בצפת ור' יוסף מצא אז מקלט בירושלים, שם חיבר ספר על בית המקדש, מידותיו וצורתו, בשם "קונטרס צורת הבית". לאחר שהמגפה שככה בשנית, שב המהרי"ט לצפת בפעם השנייה, אולם בשנת 1596 לערך התחוללה בצורת, ובעטיה פרץ רעב בצפת. קהילת צפת נקלעה לקשיים, ור' יוסף נבחר יחד עם רבי אברהם שלום (השני) לשמש כשד"ר ולאסוף כספים עבור הקהילה בא"י, וזמן קצר לאחר מכן יצא לקושטא. כשנתיים עשה רבינו בשליחותו, ובשנת 1599 חזר לצפת, שם נתמנה לראש הקהילה לאחר מותו של ר' יעקב בירב (השני, נכדו של רבינו יעקב בירב) שכיהן שם לאחר פטירת המבי"ט.
המעבר לאימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הייתה זו תקופה קשה לצפת: הצרות התכופות שבאו עליה הביאו לירידתה ממעמדה הרם, ואט אט החלה להתרוקן מחכמיה ואנשיה. כעבור כמה שנים החליט אף ר' יוסף לעקור ממנה, ועבר לקושטא, שם זכה לכבוד גדול, ועשירי העיר פרנסו אותו ובנו עבורו בית מדרש שבו לימד תורה תלמידים רבים. לישיבתו נהרו תלמידים מכל טורקיה ואף מעבר לה, ובין תלמידיו המפורסמים היו ר' חיים בנבנישתי (בעל ה"כנסת הגדולה"), אחיו ר' יהושע רפאל בנבנישתי (מחבר הספר "שדה יהושע"), ר' שמואל הלוי מקושטא רבו של ר' יהודה רוזאניס בעל ה"משנה למלך" על הרמב"ם, רבי חיים בן מנחם אלגאזי רבה של רודוס ומחבר ספר "בני חיי", ר' אברהם בן חנניה, ר' חיים אבולעפיה (הראשון), ר' אהרן לפפה, ר' אברהם היכיני, ר' זרחיה גוטה, ר' חיים אלפנדרי, ר' יוסף חזן ועוד רבים אחרים. מהרי"ט חיבב מאוד את ר' חיים בנבנישתי והשיאו לבתו של עשיר גדול, ובירכו שיחבר חיבור על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי משה מקוצי; ואכן, בגיל 21 חיבר ר' חיים את ספרו הראשון, "דינא דחיי", על הסמ"ג.
פועלו והערכת דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהרי"ט היה שותף לחרם שהטיל דון יוסף נשיא על נמל אנקונה ב-1556, בעקבות רציחה מתוכננת של עשרים וארבעה יהודים בידי האפיפיור פאולוס הרביעי והאינקוויזיציה המקומית לשם החזרתם לנצרות; כתוצאה מהמעשה, הכריז דון יוסף נשיא בסיוע ר' יוסף קארו, המהרי"ט ואחרים על חרם על נמל אנקונה, ובכך פתח במלחמה כלכלית מול האפיפיור. לאחר פגיעה כלכלית חמורה בעיר הנמל וחששם של יהודי אנקונה לנקמת האפיפיור בהם, בוטל החרם על העיר.
לאחר כעשרים שנה מבואו לקושטא נתמנה ר' יוסף לתפקיד הרב הראשי של טורקיה - החכם באשי, קיבל אלפי שאלות מאנשים שאליהן השיב, ואף ייסד בית דין לענייני איסור והיתר בקושטא, שם נפטר בשנת 1639 (י"ד תמוז שצ"ט). רבני קושטא הספידוהו במותו, לצד רבי עזריה פיגו שהספדו על ר' יוסף מצוי בספרו "בינה לעיתים". בנו, ר' ישעיה טראני, עמד אחריו בראשות הישיבה.
אף על פי שהמהרי"ט נפטר ונקבר בקושטא, בניו הוציאו את גופתו מקברו והעבירוה לבית העלמין העתיק בצפת בהתאם לבקשתו, כדי שייטמן קרוב לאביו. בשנת 2008 נתגלה קברו של ר' יוסף מטראני בצפת על ידי ר' שלמה אפשטיין, סמוך לקברו של ר' משה אלשיך.[1]
אף בדורו זכה להערכה מרובה, כאשר ר' דוד אגוזי, מרבני קושטא, קרא עליו "מארי דאורייתא (אדון התורה) ויוסף הוא השליט", וגם תלמידו רבי שלמה חדידה, מרבני ירושלים, מכנהו "בוצינא דנהורא [נר המאיר], מאיר עיני חכמים בתורה, עמו חכמה וגבורה, החכם השלם... יגדיל וירומם וינשא ויגדל יקר תפארת גדולתו, יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל אמן". החיד"א כתב שהיה ירא חטא, עניו, חסיד, מרביץ תורה ובעל חידושים עמוקים.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך חייו חיבר ר' יוסף ספרים רבים, ביניהם פירוש על הר"ן, על הרי"ף, על הרמב"ם, ועל פירוש הרא"ם לפירוש רש"י.
בהגיעו לגיל שבעים, כשנה קודם מותו, ביקש המהרי"ט מבניו להוציא לאור את ספריו, ואכן חידושיו למסכת קידושין ולחלקים משבת ומכתובות נדפסו לראשונה בשנת 1644 בוונציה יחד עם השו"ת שלו, שו"ת המהרי"ט בעל שלושת החלקים. גם פירושו צפנת פענח על התורה והמועדים נדפס, אולם רוב ספריו לא נשתמרו, בהם ספרו על בית המקדש, ספר שמות גיטין, חידושיו ("חידושי מהרי"ט") על רוב מסכתות הש"ס ועוד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ח. בנטוב, רשימות היסטוריות של רבינו יוסף מטראני
- מבוא לתולדות מהרי"ט מאת ר' צבי יעקב לרר בספר חידושי מהרי"ט, בני ברק תשנ"ג
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד הלחמי, רבי יוסף מטראני („מהרי"ט”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עיין במאמרו של שניאור ליימן Notes on Rabbinic Epitaphs: I.
| תקופת חייו של הרב יוסף מטראני על ציר הזמן |
|---|
 |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר | |
