ניצ'ירן (בודהיזם)
נִיצִ'ירֶן הוא זרם בבודהיזם, אחד מבין שני הזרמים היחידים שנוצרו ביפן ולא יובאו אליה מסין (חוץ מטאצ'יקאווה ריו). הזרם נוצר בידי הנזיר ניצ'ירן במאה השלוש עשרה, ומאופיין בפשטות רבה מחד, ובקנאות דתית מאידך. הזרם משתייך לזרם המהאיינה בבודהיזם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנזיר ניצ’ירֶן יצר את הזרם בתקופת הפלישה המונגולית ליפן. הוא סלד מזרמי בודהיזם הארץ הטהורה והזן, שלדעתו, לא כללו את מצוות המוסר, הזניחו את כתבי הקודש והתעלמו מהבודהה ההיסטורי.
הנזיר ניצ'ירן קרא לשילוב של לימוד, מוסר ופולחן. ניצ’ירן הנזיר, נודע בקנאות הדתית שלו. וכן ביחס השלילי לרוב ההוגים הדתיים שקדמו לו.
ניצ’ירן קידש אך ורק את סוטרת הלוטוס בטענה שהיא מכילה את כל הדרוש לדת, ושלל את כל כתבי הקודש האחרים בבודהיזם. מלבד זאת, הוא דגל בהפצה מסיונרית של תורתו ועודד את תלמידיו לעשות זאת.
המדינה תפסה חלק משמעותי בתוך הזרם הדתי, ובשנת 1269 נכתב בידי הנזיר ניצ’ירן הספר "הדרך להגשמת האמת והגנת המדינה" שבו טען כי יפן נמצאת בסכנה גדולה, שעל מנת להינצל ממנה יש לדבוק בסוטרת הלוטוס ולהשמיד את כל הכתות האחרות מלבד ניצ'ירן. בעקבות פרסום הספר, הגלו אותו השלטונות לאי סדו שבים יפן.
מכיוון שלאורך כל שנות קיומו, הפעיל זרם זה מסיון אינטנסיבי, הוא התבסס היטב ביפן, וכיום הוא נחשב לאחד מארבעת זרמי הבודהיזם העיקריים ביפן[1].
פולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכיוון שזהו בודהיזם פשוט הוא כולל בסך הכל את שינון המנטרה "נאמו מיוהו רנגה קיו" (הכותרת של סוטרת הלוטוס) ומנדלה אחת שניצ'ירן יצר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילי חסקין, תולדות יפן בתקופת קמקורה
- ניצ'ירן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בן עמי שילוני, יפן המסורתית, הוצאת שוקן, 2, 2014
