ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 240,121 ערכים.
וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף, לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים, אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֶת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם, כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם.
|
|

- תענית אסתר: יום תענית המקדים את חג הפורים ומצוין ביום י"ג באדר, ערב פורים, והוא זכר לתענית שיזמה אסתר המלכה.
- פורים: מועד שמצוין בי"ד באדר, בו ניצלו, לפי מגילת אסתר, יהודי האימפריה הפרסית בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון.
- מגילת אסתר: הספר בתנ"ך שבו מסופר המעשה שבעקבותיו נחגג פורים. קריאת מגילה היא אחת ממצוות החג.
- בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון ולפני כן, כדוגמת ירושלים ויריחו, נחגג החג בט"ו באדר, והוא מכונה "שושן פורים".
- ארבע מצוות החג הן מקרא מגילה, נתינת מתנות לאביונים, שליחת משלוח מנות ועריכת סעודת פורים.
- בתלמוד (מסכת מגילה, דף ז' עמוד ב') נקבע כי בפורים על אדם להשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
- רעשן הוא צעצוע שבו נעשה שימוש בפורים בשל המנהג להרעיש בכל פעם שבה מוזכר שמו של המן בעת קריאת המגילה, כחלק מ"מחיית זכר עמלק".
- התחפשות היא אחד מן המנהגים הבולטים בחג.
- נהוגה אכילת אוזני המן – עוגיות משולשות הממולאות במילוי מתוק.
- בערי ישראל נהוג לקיים מצעד חגיגי בשם עדלאידע.
- בקהילות יהודיות מסוימות נחגג פורים בהעלאת מופע היתולי - פורים שפיל
- במוסדות חינוך דתיים ובחצרות חסידיות נהוג להכריז על רב פורים.
|
ספר חבקבוק הנביא הוא ה פרודיה ה פורימית הראשונה ב ספרות העברית. הספר כולל פרודיה ל מקרא ול תלמוד. הספר נכתב ב ימי הביניים, ו נדפס לראשונה בשנת 1513 ( ה'רע"ג). חלקו הראשון של הספר מתאר ב עברית מקראית מלחמה בין "בארי" המייצג את ה מים, ל"כרמי" המייצג את ה יין. ה אלוהים מצווה על הנביא חבקבוק לחזק את כרמי ולצאת למלחמה מול בארי. הפרודיה מסתיימת בהמלכת כרמי על כל העם והכרתת בארי ואנשיו. חלקו השני הנקרא מגילת סתרים הוא פרודיה לתלמוד. בפרק הראשון עוסקת "מגילת סתרים" בביאור ל"חבקבוק הנביא", ולאחריו בשני פרקים נוספים בדיני שתיית יין בפורים בצורה היתולית. לאחר חבקבוק הנביא חוברו פרודיות פורימיות רבות המחקות בין השאר את ה תפילה, ה סליחות, וה פיוטים. אך הפרודיה הנפוצה ביותר היא הפרודיה לתלמוד הנקראת בדרך כלל מסכת פורים
|
|