[אוקטובר 2020:] מצפן, גיליון מס' 2, דצמבר 1962: "משהו זז" – מתחילים להתגלות הזיופים, השקרים המוסכמים, הצביעות והשחיתות. ...ומתוך גרעין הספק צומח עץ הכפירה. חלק מן האינטליגנציה שלנו כבר הספיק לגלות כי מאחורי מסך הדמוקרטיה הפורמאלית הולך ומשתלט על החיים הפוליטיים בארץ – מנגנון החושך. הולכת ומצטמצמת חרות הפרט, ועל חופש העיתונות מונף איום כבד... 
האינטליגנציה יכולה להטריד את השלטון, להרגיז אותו, אבל בכוחות עצמה אינה יכולה לשנות אותו. כאשר מאיימת סכנה על הדמוקרטיה יכול לסכל אותה רק כוח חברתי של ממש, המסוגל להעמיד מאחורי דרישותיו – עוצמה אמיתית.
עוצמה כזו נמצאת (לפחות בפוטנציה) בידי מעמד הפועלים, ורק בידיו.
על כן, אם מחפשות קבוצות אלו או אחרות של משכילים את הדרך לפעולה העשויה לחולל מפנה בתולדות הארץ הזו, נצביע אנו עליה: חברו את פתיל הרעיונות אשר אתם שוזרים אל חומר הנפץ של מאבק הפועלים.
אל המאמר המלא: https://matzpen.org/.../%d7%9e%d7%a9%d7%94%d7%95-%d7%96.../

*

[פברואר 2020:] ב-12 בפברואר 2020 פירסמה נציבות זכויות האדם של האו"ם רשימה של עסקים הנמצאים בקשרים עם ההתנחלויות הישראליות, המהוות הפרה של החוק הבינלאומי. בפברואר 1988 היה מצפן הארגון הראשון שפירסם קריאה למתנגדי ההתנחלויות להימנע מקנייה של מוצריהן, בצירוף רשימה של חברות ועסקים הפועלים בשטחים הכבושים. הקריאה "אל תקנו!" התפרסמה גם כמודעה בעיתון "חדשות", ובעקבות הפרסום דרש אחד מראשי המתנחלים משר המשפטים ומהיועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את העיתון ואת מצפן על "המרדה".

*

[ינואר 2020:] בשנתיים האחרונות, בעיקר בזכות פעילותם של ארגונים כ"קו לעובד", "הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה" ו"הפורום למניעת תאונות עבודה", עלתה המודעות למספר הגבוה של תאונות עבודה בישראל, בייחוד בענף הבניין, וידיעות על תאונות עבודה קטלניות מתפרסמות דרך קבע בתקשורת. ב"מצפן" התפרסמו שלושה מאמרים שהתמקדו בבעיה זו:

"ייקברו הם ולא אתה!" מאת חיים הנגבי (גיליון מס' 8, יוני-יולי 1963).

"300 תאונות ליום" מאת עודד פילבסקי (גיליון מס' 12, נובמבר 1963).

"מלחמת המעמדות בישראל: 170 הרוגים, 100 אלף פצועים" מאת אהוד עין-גיל (גיליון מס' 86-85, פברואר-מרץ 1979).