ספגטי טונה בולונז בסיר אחד
מה ששמעתם. וכדי שהפשע יהיה מושלם, נתעלם מכל הדברים שעושים בבולונז תקני. לא יהיו גזר וסלרי בסיפור הזה, גם לא יין אדום.
המשיכו לקרואמה ששמעתם. וכדי שהפשע יהיה מושלם, נתעלם מכל הדברים שעושים בבולונז תקני. לא יהיו גזר וסלרי בסיפור הזה, גם לא יין אדום.
המשיכו לקרואזה הולך להיות פוסט שונה מכל האחרים בבלוג. הפעם בלי מתכונים אלא המלצות שנכתבו בדם על שיפוץ מטבח. המטבח החדש שלנו.
המשיכו לקרואאתם יכולים להתבכיין על החום עד מחר, ליפנים יש מה ללמד אותנו בנושא והם לא עושים מזה סיפור גדול. רק השבוע טוגנו שם למוות עשרות אנשים והחברים מטוקיו מספרים לי בבהלה שאי אפשר לצאת לרחובות.
המשיכו לקרואכשדוחפים סלמון לתנור מרוויחים רק שקט נפשי. אפילו אפייה של 20 דקות מוחקת את נשמת הדג והופכת אותו ל1996 עטופה בנייר כסף.
המשיכו לקרואמה ששמעתם. וכדי שהפשע יהיה מושלם, נתעלם מכל הדברים שעושים בבולונז תקני. לא יהיו גזר וסלרי בסיפור הזה, גם לא יין אדום. נדלג על הבישול הארוך, ובסוף נדחוף את הפסטה לאותו סיר. בשם כל אלוהי התחמנות, יודעים מה עוד יותר חמור מכל אלו? נחרפן לגמרי את האיטלקים ונטביע פסטה עם דג בפרמז׳ן. אף איטלקי לא יאהב את זה, אבל פאק יו, זה טעים.
זה הולך להיות פוסט שונה מכל האחרים בבלוג. הפעם בלי מתכונים אלא המלצות שנכתבו בדם על שיפוץ מטבח.
המטבח החדש שלנו. עיצוב – יגל מטבחים, צילום שרון צרפתי
בחודשים האחרונים עברתי גיהנום קטן כששיפצנו דירה ונסחפנו לתהליך מורט עצבים שחייב אותי ללמוד הרבה בזמן קצר. במסע הזה הכרתי כל מני דברים שיש להם שמות של קינוחים גרמניים כמו אינטרפוץ, שרמיק ושלייפלק, למדתי איך להכין קפה טורקי לקאסט פועלים עם גחמות שונות, ובעיקר הייתי צריך להשתלט על פרקטיקות של חשמל, אינסטלציה ואין ספור חומרים. בסופו של דבר בזכות אנשים טובים שעזרו לי להגשים את החלום גם שרדתי כדי לספר.
עכשיו כשאני יכול להשען בשקט על הספה, הגיע הזמן להחזיר את הידע לאינטרנט במרוכז, הוא בוודאי יוכל לסייע למי שנמצא בתחילת התהליך.
אתם יכולים להתבכיין על החום עד מחר, ליפנים יש מה ללמד אותנו בנושא והם לא עושים מזה סיפור גדול. רק השבוע טוגנו שם למוות עשרות אנשים והחברים מטוקיו מספרים לי בבהלה שאי אפשר לצאת לרחובות. חם אבל יעבור. אנחנו מנחמים זה את זה בברכה שהומצאה למצבים הקשים האלו – 暑中お見舞い申し上げます, (שוצ׳ו או מימאי מושי אגמאס, משתתף בצערך על חום הקיץ) וחוזרים למזגן לשאוב אטריות.
אטריות? בחום הזה? מחקו את תמונת הווק המעשן שרצה לכם בראש וסמכו על היפנים שיודעים להלום בחזרה בטבע עם מאכלים חכמים. במקרה שלנו, אטריות סובה קרירות ששולחות זץ צונן בעמוד השדרה.
כשדוחפים סלמון לתנור מרוויחים רק שקט נפשי. אפילו אפייה של 20 דקות מוחקת את נשמת הדג והופכת אותו ל1996 עטופה בנייר כסף. טעם של מכבסה וצבע של בית ברבי. מה השגנו בזה? בזבוז של דג אם תשאלו אותי.
הדרך האולטימטיבית לדג סלמון צלוי עוברת במחבת, והיא קצרה מאד, הרבה יותר ממה שתוכלו לדמיין. יש בה טריק קטן שעושה הבדל גדול ומוציא דג מושלם בדקות – עור פריך, צלייה חיצונית יפייפה ופנים עסיסי.
מנה של מסעדה אצלכם בבית.
לא סובל את האביב. בקיץ אתה כבר עמוק בדיפשיט אבל דווקא האביב שולף אותך בחדות מנוחות החורף לתקופה נוראית. יתושים, חום, אלרגיות, אנשים שמחים. איזה סיוט. אנחנו חיים עכשיו בטיזר אכזרי למה שיגיע, וזה רק יחמיר.
נקודה כואבת נוספת לנזקי האביב היא סיום עונת האבוקדואים כפי שאנחנו מכירים אותם, מעכשיו הם הרבה פחות צפויים. קונים שק והם יבשילו ברגע אחד שאי אפשר לתזמן, כולם ביחד. קמיקזה.
האדם המודרני צריך להיות יעיל ובעל תחבולות כדי להתמודד עם מה שמביאה איתה התקופה הזו, אבל לפחות בגזרת האבוקדו יש לי יופי של פתרון למלאי שהבשיל ועומד על סף זריקה. מה עושים איתם? פסטה. למה? כי אתם יכולים. וזה טעים? הו כן.
אם צריך לזקק את המטבח היפני לרכיב אחד זה בוודאי יהיה אורז. קערת אורז מאודה למען הדיוק.
די להסתכל על המילה גוהן, אורז מאודה ביפנית, שחולקת משמעות עם המילה ״ארוחה״ כדי להבין את החשיבות התרבותית שלו. ארוחת בוקר היא ״אורז בוקר״, צהרים הם ״אורז צהרים״ וכך הלאה, אפילו אם לא אוכלים אורז באותה ארוחה.
היפנים משוגעים על אורז ונראה להם סבבה לגמרי לאכול אותו 3 פעמים ביום. מגוון המנות שמכינים ממנו בלתי נתפס, אבל הוא הכי פופולרי בשיאו – קערת אורז לבן, נקי, לא מתובל.
האורז היפני הוא בעל גרגיר עגול, עמילני במידה ומתוק באופן טבעי. אורז יפני מאודה מריח כמו פיתה שיצאה מהתנור והטעם שלו מערער חושים. הוא בן לוויה של רוב המנות ביפן, ממש כמו הלחם אצלנו.