İbranki
|
||||
|---|---|---|---|---|
| Dıwelê ke tede qısey beno | İsrail, Ğeza | |||
| Amarê qıseykerdoğan | 8 milyon (1998) | |||
| Rêze | - | |||
| Alfabe | Alfabeyê İbranki | |||
| Dıwelê ke tede zıwano resmiyo | İsrail | |||
| Dezgeyê cıgeyrayışê zıwani | — | |||
| Keyeyê zıwani | ||||
| Afro-Asyatik |
||||
| Kodê zıwani | ||||
| ISO 639-1 | he | |||
| ISO 639-2 | heb | |||
| ISO 639-3 | - | |||
| Bıvênên : zıwan, keyeyê zıwanan | ||||
İbranki zıwanê do Samiyo ke lızgeyê Kenani rao, 7 milyon insan nê zıwani qısey keno. Alfabeyê İbranki 22 herfan ra ibareto u raşt ra hetê çhepi ser nusiyeno.
Keyey zıwananê İbranki[bıvurne | çımeyi bıvurne]
- İbrankiyo Klasik (İbrankiyê İncili)
- İbrankiyê Mişna (İbrankiyo Miyanên)
- İrankiyê Demê Miyanêni
- İbrankiyê Aşkenazi
- İbrankiyê Sefaradi
- İbrankiyê Yemeni
- Cındekerdışê İbranki
- İbrankiyo Modern
Zıwan[bıvurne | çımeyi bıvurne]
| İbranki | Erebki | Zazaki |
|---|---|---|
| bayit | beyt | keye |
| barak | berk | vırsık |
| lo | la | nê |
| şemeş | şems | roc |
| zman | zaman | zeman |
| şaa | saa | saete |
| şalom | salam | selam |
| anahnu | nahnu | ma |
İbranki ra yew nuşte[bıvurne | çımeyi bıvurne]
בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בימי בית שני או קצת לאחריו (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר בית שני כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית . עם זאת ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה שפת הדיבור בטבריה שם פעלו בעלי המסורה הייתה עברית.
גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת מכתבים וחוזים בין גברים יהודים נעשתה לעתים קרובות בעברית. ספרות הלכתית לנשים בקהילות אשכנזיות נכתבה ביידיש (למשל ספר ההלכות "צאינה וראינה"), כיוון שהנשים, בניגוד לגברים, לא למדו עברית. חיבורים יהודיים בעלי אופי חילוני או לא-הלכתי נכתבו בשפות יהודיות או בשפות זרות, לדוגמה: הרמב"ם כתב את ספרו "משנה תורה" בעברית, על אף שספרו הפילוסופי המפורסם "מורה נבוכים" שיועד למשכילי זמנו נכתב בערבית יהודית. עם זאת, "מורה נבוכים", כמו ספרים אחרים בנושאים חילוניים, תורגמו לעברית כשהיה בהם עניין לקהילות יהודיות דוברות שפות אחרות. אחת המשפחות היהודיות המפורסמות שעסקו בתרגום מערבית-יהודית לעברית בימי הביניים היא משפחת אבן תיבון
