אובידיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמותו של אובידיוס כפי שהיא מופיעה באיור למהדורה האנגלית של המטמורפוזות, 1632
פסלו של אובידיוס בקונסטנצה, רומניה

פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ (20 במרץ 43 לפנה"ס - 17 לספירה) היה משורר רומאי ידוע, שכתב על אהבה ועל נשים מופקרות, וסיפורי מיתולוגיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוֹבִידִיוּס נולד בסולמו (כיום, סולמונה שבמחוז אברוצו שבמרכז איטליה), בן למשפחה רומאית עשירה. הוא ביקש להיות משורר אך אביו עמד בתוקף על כך שיהיה עורך דין ושלחו לאתונה ללמוד משפטים. הוא השתקע ברומא והיה כותב ומבלה את זמנו בנעימים. עד מהרה נכנס לחצר הקיסר והתחבב על החברה הגבוהה.

בשנת 8 לספירה הגלה הקיסר אוגוסטוס את אובידיוס לעיר טומיס שעל שפת הים השחור סמוך לשפך הדנובה (היום קונסטנצה, ברומניה). הסיבה להגליה אינה ברורה. ביצירתו "תוגות", שבה הוא מתאר את חייו בגלות, מציין אובידיוס שהגלייתו נגזרה עליו כתוצאה מ"שגיאה ושיר", אך לא מפרט מעבר לכך. גלותו של אובידיוס הסבה לו סבל רב. והוא פנה אל הקיסר פעמים רבות בבקשה לבטל את העונש ולאפשר לו לשוב לרומא, אך ללא הועיל, והוא נשאר בגלות עד סוף ימיו.

שלא כקודמיו, אובידיוס לא כתב סיפורים אפיים, אלא הציע את סיפור תולדות העולם מבריאתו ועד ימיו, בשילוב מיתולוגיות ואגדות מהמסורת היוונית והרומאית. המפורסמות שביצירותיו הן, המטמורפוזות (תמורות), אוסף אגדות מהמיתולוגיה היוונית והרומית ואמנות האהבה.

השבת אצל אובידיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובידיוס מתייחס שלוש פעמים לשבת היהודית ביצירותיו. לדעת ההיסטוריון מנחם שטרן, התייחסויות אלו מעידות על הרושם שנעשה על החברה הרומאית בתקופת אוגוסטוס על ידי נוכחותה של קהילה יהודית גדולה ברומא. ביצירתו "אמנות האהבה", שפורסמה בשנת 1 או 2 לפנה"ס, הוא מציין את "היום השביעי הקדוש ליהודי הסורי" (I, 76), ולאחר מכן את "אותו היום, הפחות מתאים לעסקים, שבו חוזר חג היום השביעי שמקיים אותו הסורי של פלשתינה" (I, 413-416). ברור מתוך ההקשר, ש"הסורי של פלשתינה" זהה ל"יהודי הסורי". אובידיוס וטיבולוס הם הסופרים הרומיים הראשונים שהשתמשו בשם "פלשתינה" (Palaestinus, בסמיכות).[1]

ביצירתו "רפואות האהבה" (220-217), שפורסמה זמן קצר לאחר מכן, נראה כי אובידיוס מודע למנהג היהודי של השבת, ומתייחס אליו ללא נימה שלילית בהתייחסו לאיסור הנסיעה בשבת: "אבל ככל שתמאן לצאת לדרך, כן הגדל דווקא ללכת; התעקש, ואלץ את רגליך הסרבניות לרוץ. אל תבקש לעצמך גשם, ולשבת של נוכרים אל תיתן לעכבך".[2]

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Amores", "האהבות", 5 ספרים, נכתבו לאחר שנת 20 לפנה"ס (שוכתבו לכדי 3 ספרים בערך בשנת 1 לספירה).
  • "Heroides", "הגיבורות", או "Epistulae Heroidum", "מכתבי הגיבורות", 21 מכתבים שחלקם הראשון (מכתבים 1 עד 15) נכתבו בסביבות שנת 15 לפנה"ס, והאחרים בין שנת 4 ל-8 לפנה"ס.
  • "Ars Amatoria", "אמנות האהבה", שלושה ספרים, שני הראשונים נכתבו בין 1 לפנה"ס ל-1 לספירה, והשלישית מעט מאוחר יותר.
  • "Remedia Amoris", "רפואות האהבה", ספר אחד.
  • "Medicamina Faciei Femineae", "איפור הפנים של הנשים", יצירה שרק 100 שורות ממנה שרדו.
  • "Medea", "מדיאה", טרגדיה שאבדה אודות מדיאה.
  • "Metamorphoses", "מטמורפוזות", 15 ספרים.
  • "Fasti", "פסטיבלים", 6 ספרים שרדו, והם מכסים את ששת החודשים הראשונים של השנה ומספקים מידע יחיד במינו אודות לוח השנה הרומאי.
  • "Tristia", "תוגות", ספר יחיד, נכתב לאחר שנת 8.
  • "Epistulae ex Ponto", "מכתבים מהים השחור", ארבעה ספרים, נכתבו לאחר שנת 8.
  • "Ibis", פואמה יחידה, נכתבה לאחר שנת 8.
  • "Haleutica", "על הדיִג", שכנראה לא שרד (ראו להלן).
  • מסופר כי כתב גם פואמה בשפת האזור שאליו הוגלה, שלא שרדה, אך אפשר שהמדובר באגדה בלבד.

יצירות שייחוסן לאובידיוס מוטל בספק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Nux", "עץ האגוז"
  • "Consolatio ad Liviam", "תנחומים לליביה"
  • "Haleutica", "על הדיג", פואמה שיש המשייכים אותה לפואמה אבודה, בעלת שם זהה לזו של אובידיוס.

תרגומי כתביו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם שטרן – Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I: XLIX. Ovid, pp. 347-349
  2. ^ פטר שפר, יודופוביה, פרק 4 שבת, עמ' 127-126. תרגום היצירה לעברית: יוסף האובן (נבו).