NIMBY

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שדה תעופה הוא דוגמה ל-NIMBY: הוא מועיל לכלכלת האזור, אך מפריע עקב הרעש והזיהום שהוא גורם

NIMBY (קרי: נימְבּי), ראשי תיבות של Not In My Back Yard או "נגד מיקום בחצרי"[1] (תרגום מדויק: "לא בחצרי האחורית") הוא כינוי להתנגדות של תושבים להקמתו של מוסד ציבורי חשוב (אך מטריד) בסמוך לביתם, מחשש שהדבר יפגע בערך בתיהם.

הכל מסכימים שהחברה אינה יכולה להתקיים ללא מוסדות ציבוריים כגון בתי ספר, בתי אבות, מתקנים לטיפול בפסולת וכדומה. הבעיה היא שמוסדות ומתקנים כאלה מלווים במטרדים מסוגים שונים, כגון מטרדי רעש, ריח, קונוטציה לא נעימה וכדומה, ולכן הכול שמחים להקמתם, אך מעדיפים שיוקמו בשכונה אחרת, בעיר אחרת ולעתים - במדינה אחרת (כאשר מדובר בסילוק של פסולת גרעינית, למשל).

גישת NIMBY מעמידה במבחן את אנשי הציבור (ראש עירייה, שר וכדומה) שצריכים לקבל החלטה בעניין מיקומו של המוסד הציבורי השנוי במחלוקת, ולעתים חולפות שנים עד שמתקבלת החלטה בעניין זה.

לפי תאוריות חברתיות חדשות מיקום אתרי NIMBY מנציח מצב של שכונות ושל ערים. לפי מבחן זה, מחולקים מבני הציבור לכאלו שמטרידים (NIMBY) ולכאלו שמעלים את ערך השכונה (non-NIMBY). דוגמה לכך היא המעבר של האוניברסיטה הפתוחה מרמת אביב לרעננה. האוניברסיטה היא non-NIMBY מובהק, מכיוון שהיא מעלה את הביקוש לשכירת דירות ומושכת אוכלוסיות חזקות. היא עברה לרעננה, שהיא עיר חזקה, למרות שברעננה אין דירות זולות להשכרה לסטודנטים ואין באזור תחבורה ציבורית יעילה.

דוגמה לתהליך ההפוך היא הקמת התחנה המרכזית החדשה נווה שאנן בדרום תל אביב, בה אין לאוכלוסייה המקומית החלשה אפשרות ממשית להילחם נגד הקמת מטרדים. במקרים כאלו חוסכות הרשויות המקומיות גם בפיצויים לנפגעים בשל העובדה כי קשה להם להילחם נגד ההחלטות שמתקבלות נגדם.

דוגמה ידועה במיוחד לתסמונת נימבי היא הקמת אנטנות סלולריות שלגביהן מתנהלים ויכוחים רבים. על פי המצב כיום כמעט איש איננו מוכן לוותר על מכשיר הסלולר שלו ולעומת זאת רבים לא מוכנים שתוקם אנטנה ליד ביתם בשל החשש מהשפעות הקרינה.

לעומת זאת NIMBY רבים מועברים לדרום המטרופולין של גוש דן, תוך הנצחת מצבו המקופח. דוגמה לכך היא נתיבי איילון, שהורחבו לכיוון דרום תוך פגיעה בשכונות היותר חלשות של חולון ובת ים, בעוד ההרחבה לכיוון צפון מתעכבת, ומבוצעת בחלקה רק לאחר הבטחת אי הפגיעה בתושבים. פינוי חוות הגז מרמת השרון לצד הדרומי של המטרופולין היא עוד דוגמה להנצחת קיפוח זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון חדש למונחי איכות הסביבה באתר האקדמיה ללשון העברית