אל הקורא: יוזמה להקמת ועדת תיאום

המכתב שנוסחו המלא מתפרסם כאן, נשלח לאחרונה לכתובות רבות בישראל. פרסומו ב"מצפן" מהווה פנייה אישית אל כל אחד מקוראי העיתון.

‏

חברים,

‏כולנו עדים להידרדרות הולכת וגוברת ביחסים שבין ישראל לעולם הערבי ובין יהודי ישראל לערבים הפלשתינאים. כל ההבטחות נכזבו, כל האשליות נמוגו. השלום אינו קרוב והביטחון מאתנו והלאה.

‏נראה לנו כי אין הוכחה טובה יותר להידרדרות זו ‏מאשר "שינוי המדיניות" בשטחים והמעבר ל''עונשים סביבתיים" – כדברי משה דיין.

שם מוצלח יותר, או פחות, אינו משנה את האמת העירומה. "שלטון הכיבוש הליברלי ביותר בעולם'' נוקט ענישה קולקטיבית כנגד אוכלוסייה כבושה!

‏והצעד הבא? עמודי תלייה? ואולי גם בני-ערובה?

‏להידרדרות ביחסים שבין ישראל לעולם הערבי ישנה, כמובן, גם השפעה על המתרחש בישראל גופא. הנה, למשל, עובדת המעצרים ההמוניים של ערבים ישראליים בשבועות שקדמו לבחירות. רוב המקרים לא הגיעו כלל לידיעת הציבור ולא זכו לסיקור בעיתונות (רק מקרים בודדים התפרסמו, וגם הם לא זכו לכיסוי מלא).

‏מעצרו האדמיניסטרטיבי של המשורר הערבי-ישראלי פאוזי אל-אסמר התפרסם. הוא יושב עדיין בכלא. אך מעצרם השרירותי של המשוררים סמיח אל-קאסם, מחמוד דרוויש וסאלם ג'ובראן לא פורסם. כן לא פורסמו מאות מקרים אחרים (מאות!) של מעצרים, ריתוקים, הגבלות-תנועה ומעצרי-בית שהוטלו, ועדיין מוטלים, על ערבים ישראלים. וכל זאת ללא משפט. סתם לפי צו מינהלי, על סמך תקנות ההגנה לשעת חירום – ירושת הקולוניאליזם הבריטי משנת 1945.

‏החמרה חלה גם במישור נוסף, וגם בה יש משום פגיעה בזכויות יסוד דמוקרטיות. כוונתנו להתקפות החריפות והמסיתות, הכוללות דיבות, על אינטלקטואלים ואנשי-רוח ישראלים, שהביעו אי-הסכמה עם המדיניות הממשלתית. מגמה זו התפשטה הרבה מעבר להתקפות ‏על פרופ' יהושע בר-הלל, מעל דפי "ידיעות אחרונות'' (יש לשים-לב להודעתו של נשיא האוניברסיטה בירושלים, מר אייב הרמן, אל אנשי הסגל האקדמאי, לפיה נתבקשו להימנע משימוש בשם האוניברסיטה בעיסוקיהם הפוליטיים. וזאת, כמובן, כשהם מבטאים דעות חריגות ביחס לקו הרשמי).

‏להידרדרות ביחסים הישראליים-ערביים אספקט נוסף, שנתגלה בתוצאות הבחירות לכנסת. בחירות אלה הבליטו את חולשתם ופיצולם של הכוחות האופוזיציוניים והדמוקרטיים. כמו כן בלטה העובדה, שבלחץ העיתונות ועקב התחזקות האווירה הלאומנית והמיליטריסטית, נאלצים הרבה יסודות אופוזיציוניים לעטוף כל שמץ של ביקורת על המדיניות הרשמית במלל לאומני ובמס-שפתיים, כפי שדורשת "האווירה ברחוב".

‏הדברים ברורים! אין בכוונתנו לפרסם כאן גילויים מרעישים. אולם אנו סבורים, כי יש להביא בחשבון את כל התופעות הנזכרות כאן, וכן רבות אחרות, אותן היכרתם מניסיונכם העצמי. במיוחד יש להביא בחשבון את העובדה המצערת, כי כולנו, כל אלה שאינם מקבלים את מדיניותה הרשמית של ישראל (והסבורים שעל בסיס השקפות אידיאולוגיות שונות יש צורך בפעולה), חלשים מאוד, וכי מקורה של חולשה זו הוא, בין השאר, בפיצול הרב.

‏באם הגעתם למסקנה כי במציאות הקיימת אין צורך בפעולה, הרי שפנייתנו זו אינה מכוונת אליכם. אך אם אתם סבורים כי אסור להירתע וכי יש צורך לפעול, הרי שעליכם להסיק מסקנות מכך. אנו סבורים כי בשלב זה מוטלת החובה על כולנו – אירגונים, מפלגות, קבוצות ובודדים – לפעול תוך תיאום ושיתוף-פעולה.

‏וזוהי , בעצם, מטרת פנייתנו: להקים ועדת-תיאום בין האירגונים, המפלגות, הקבוצות והבודדים הנוקטים בעמדות אופוזיציוניות וביקורתיות כלפי המדיניות הנוכחית, בעיקר בשאלת היחסים הישראליים-ערביים ובשאלת הגנת הזכויות הדמוקרטיות (הנובעות ממנה).

‏ועדת-תיאום כזו אינה מוצעת כאן מתוך כוונה או יומרה להגיע באמצעותה לאחדות רעיונית ופוליטית ולגיבוש מסגרת נוקשה ומחייבת. היא מוצעת דווקא כדי ליזום פעולות חיוניות על יסוד ההבדלים הקיימים, ותוך כיבודם ההדדי. היא באה כדי להפגיש אירגונים, מפלגות, קבוצות ובודדים, שלהם מצעים פוליטיים שונים, גישות נבדלות וכן הרבה חילוקי-דעות בשאלות יומיומיות ועקרוניות; אך שלמרות כל זאת הם מכירים הן בחולשה הכללית של כל אחד מהם לחוד והן באחריות המוטלת עליהם לפעול למרות חולשה זו. למשל, בתחומים כמו:

‏■ פעולה למען ביטולן של תקנות ההגנה לשעת חירום (1945‏);

■‏ פעולה להגנת העמלים והשכירים;

■ פעולה נגד אמצעי הדיכוי והעונשים הקולקטיביים הננקטים נגד הערבים הפלשתינאים, כדוגמת פיצוצי הבתים;

■ פעולה נגד המגמות המקארתיסטיות ‏ונגד סתימת -הפה לבעלי דעות חריגות.

‏אלה הן, כמובן, רק הצעות אחדות מתוך רבות הבאות בחשבון.

‏ולבסוף אנו חוזרים ומדגישים: פעולה בודדת היא חסרת סיכוי; אחדות הפעולה היא חובתו של כל דמוקרט בשעה זו; כל רצון כן לפעולה, שיתבסס על החרמה של שותפים פוטנציאליים, ייכשל.

אנו קוראים לכם לשקול פנייה זו ולהיענות להצעתנו לקיים פגישה לשם הקמת ועדת-תיאום. כמו כן אנו מבקשים שתביאו את דבר הפנייה הזו לידיעת חבריכם ומכריכם.

מרכז האירגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן")

נובמבר 1969

_______

הפגנה נגד עונשים סביבתיים

הפגנה נגד המלחמה בווייטנאם