יש כתובת: מצפן יחתור לשמש במה ופה, שופר ומצפן למנוצלים, למופלים ולמקופחים; ישתית את הסברתו על הכרה בזכויות שני עמי הארץ; ישמש שופר להשקפה חברתית שמאלית לוחמת.
בוויכוח עם ארבעת חברי מק"י שנזרקו מהמפלגה, קובע משה סנה בעצם כי אין מה לשנות ומה לחדש במבנה הארגוני של מק"י; כל ניסיון לחדש או לשנות נידון מראש לכשלון, מאחר שהמבנה הקיים הכרח הוא שיתקיים; כל החפץ בסוציאליזם חייב להשתייך למפלגה קומוניסטית, מאחר שרק היא מוסמכת ויכולה להביא את המהפכה.
הדרך לשינוי ההסתדרות והפיכתה למכשיר לוחם המשרת בנאמנות את ציבור העובדים, עוברת דרך הפיכת ועדי הפעולה הזמניים של העובדים לגוף קבוע שזו תהיה מטרתו. פורסם לראשונה בגיליון מס' 1 של מצפן, בנובמבר 1962, ושנית בגיליון 84 באפריל 1978.
ההיסטוריה הרשמית של ברית-המועצות טשטשה את הוויכוח בתוך המפלגה הבולשביקית למחרת מהפכת פברואר 1917, בין לנין שחתר למהפכה סוציאליסטית לבין הרוב שהסתפק בהישגי המהפכה הבורגנית. מתהליך חי של ויכוח גלוי והתגברות על ניגודים, הפכו הקומוניסטים את תולדות המהפכה לספר תפילות ואת המהפכה למוצג מוזיאוני חנוט, שמותר להעריצו אך אסור לחקרו.
(מאמר שהתפרסם ב"אתגר", 25.1.62): על המפה הענקית של התרוצצות מחשבתית וחתירה לפתרון בעיות האנושות, ישראל אינה קיימת. אין בארץ מפלגה שמאלית, ארגון שמאלי, גוף שמאלי, קבוצה שמאלית. אפס.
דרישות האימפריאליזם מקובה דומות לדרישות הסנאט הרומאי מקרתגו, שהביאו בסופו של דבר לחיסולה. בעניין קובה הגיעה תנועת הפועלים המהפכנית לקצה גבול הוויתורים אשר אין עימם ויתור על עקרונות או כניעה לסחטנות.