GABA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
GABA
Gamma-Aminobuttersäure - gamma-aminobutyric acid.svg
GABA 3D ball.png
שם סיסטמטי 4-aminobutanoic acid
נוסחה כימית C4H9NO2
מסה מולקולרית 103.120 גרם/מול
מספר CAS 56-12-2
מסיסות 130g/100mL
טמפרטורת היתוך 203.7 °C
476.85 K
טמפרטורת רתיחה 247.9 °C
521.05 K

חומצה גאמא-אמינובוטירית בקיצור משמה בלועזית - "גאבא" (Gamma-Aminobutyric Acid , ובקיצור GABA), היא חומצה אמינית לא-חלבונית הקיימת בכל ממלכות החי: בפרוקריוטים, באאוקריוטים חד תאיים, ובכל האאוקריוטים הרב תאיים, כולל צמחים. בבעלי חיים GABA היא המוליך העצבי המעכב השכיח ביותר במערכת העצבים המרכזית. GABA היא נגזרת של חומצת האמינו גלוטמט. רוב הסינפסות המעכבות במוח משתמשות ב-GABA. הסם פיקרוטוקסין, אשר חוסם קולטני GABA, גורם לעוויתות משום שלא ניתן לבקר את תנועת השרירים כראוי ללא השפעתו המעכבת של ה-GABA. תרופות רבות נגד חרדה מעכבות את פירוק ה-GABA וכך מגבירות את פעילותו.

אופן פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעלי חוליות, GABA משמש כמוליך עצבי בסינפסות מעכבות במוח. GABA נקשרת לקולטן על קרומי תאי העצב הקדם-סינפטי והבתר-סינפטי. היקשרות המולקולה לקולטן מביאה לפתיחת תעלות יונים בררניות - תעלות אשלגן או תעלות כלור. יציאת יוני אשלגן טעונים חיובית מהתא, או כניסת יוני כלור טעונים שלילית אל תוך התא, מביאה להגדלת הפרש הפוטנציאלים החשמלי בין התא לבין התמיסה החוץ-תאית, מצב המכונה היפרפולריזציה. כתוצאה מכך מתרחק מתח הקרום של התא מערך הסף הדרוש לעירור דחף עצבי. כך משמשת GABA כמוליך עצבי מעכב.

בחרקים ריכוז הכלור החוץ-תאי נמוך מריכוז הכלור התוך-תאי, כך שפתיחת תעלות כלור גורמת ליציאת יוני כלור מהתא. כתוצאה מכך קטן הפרש הפוטנציאלים בין התא לתמיסה החוץ-תאית, מצב המכונה דפולריזציה כתוצאה מכך מתקרב מתח הקרום של התא למתח הסף הדרוש לעירור דחף עצבי. לכן בחרקים משמשת GABA כמוליך עצבי מעורר. באופן דומה, גם בראשית ההתפתחות העוברית, ריכוז הכלור החוץ-תאי נמוך מריכוז הכלור התוך-תאי, ו-GABA משמשת מוליך עצבי מעורר. במהלך ההריון יורד ריכוז יוני הכלור בתא, מפל הריכוזים על פני קרום התא מתהפך, וGABA הופכת להיות מוליך עצבי מעכב. מאחר שהשפעות ה- GABA הפוכות בעובר ובאדם הבוגר, קיימת אפשרות שתרופות הרגעה נפוצות, כגון בנזודיאזפינים וברביטורטים, הפועלות על קולטנים של GABA ונלקחות במהלך ההריון, עלולות לפעול בצורה הפוכה על האם ועל העובר.

קולטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולטני GABA מסווגים לשתי משפחות: GABAA ו-GABAB. משפחה שלישית שזוהתה בעבר בשם GABAC מסווגת כיום כתת-משפחה של GABAA.

GABAA[עריכת קוד מקור | עריכה]

GABAA הם קולטנים של תעלות יונים תלויות ליגנד (יונוטרופים), הבנויים מחמש תת-יחידות מתוך מגוון כולל של 19 תת-יחידות, המתבטאות באזורים שונים במערכת העצבים המרכזית. משפחה זו כוללת תת-משפחה בשם GABAA-ρ, בה כל חמש תת-היחידות של הקולטן הן מסוג ρ. תת-משפחת הקולטנים GABAA-ρ כונתה בעבר GABAC לאור התגובה הפרמקולוגית השונה שהפגינה, אך סימון זה אינו מומלץ עוד האיחוד הבינלאומי לפרמקולוגיה.[1][2] קולטני GABAA-ρ מבוטאים במיוחד בתאי עצב דו-קוטביים ורוחביים ברשתית.[3]

GABAB[עריכת קוד מקור | עריכה]

GABAB הם משפחת קולטנים מטבוטרופיים, הנחלקים לשני תת-סוגים: GABAB1 ו-GABAB2.קולטנים מטבוטרופיים משחררים לתמיסה התוך-תאית חלבוני G הנקשרים לתעלות יונים סמוכות. לאור זאת, היקשרות מולקולת GABA יחידה לקולטן מטבוטרופי מביאה לפתיחת כמה וכמה תעלות יונים מטבוטרופיות, בעוד שהיקשרותה לקולטן יונוטרופי מביאה לפתיחת תעלת יונים אחת בלבד.

הפקת GABA[עריכת קוד מקור | עריכה]

GABA מופקת מחומצת האמינו גלוטמט באמצעות האנזים L-glutamic acid decarboxylase ובסיוע צורה זרחתית של ויטמין B6 המשמשת קו-פקטור. יצוין כי גלוטמט משמש כמוליך עצבי מעורר עיקרי במערכת העצבים המרכזית: כ-80% מהסינפסות במוח משתמשות בגלוטמט כמוליך עצבי. כלומר, המוליך העצבי המעכב הנפוץ ביותר הוא נגזרת של המוליך העצבי המעורר הנפוץ ביותר.

פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות הנקשרות לקולטני GABA או מעכבות את פירוקו של GABA משמשות כתרופות הרגעה נגד חרדה ודיכאון. ביפן אף נמכר שוקולד המכיל GABA כאמצעי להרגעת מתח נפשי.[4] חלק מהתרופות הנקשרות לקולטני GABA (למשל אלכוהול ובנזודיאזפינים) משבשות תהליכי קידוד זיכרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.focus.co.il/mobile/infopage.asp?page=475l GABA סם ההרגעה המושלם]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]