גואטמלה

רפובליקת גואטמלה República de Guatemala
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	מדינת האביב הנצחי
המנון לאומי	גואטמלה, גילי
יבשת	אמריקה המרכזית
שפה רשמית	ספרדית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	גואטמלה סיטי 14°38′N 90°33′W
משטר	דמוקרטיה נשיאותית
ראש המדינה - נשיא סגן נשיא	נשיא ג'ימי מוראלס ג'אפס קבררה
הקמה - עצמאות - תאריך	מספרד 15 בספטמבר 1821
שטח - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	108,889 קמ"ר  107 בעולם 0.4%
אוכלוסייה (הערכה ליולי 2015) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	14,918,999 נפש  70 בעולם 137.01 נפש לקמ"ר 79 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 35.57% גילאי 15 - 24 21.99% גילאי 25 - 54 32.93% גילאי 55 - 64 5.20% גילאי 65 ומעלה 4.31%
תמ"ג (הערכה לשנת 2015) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	125,600 מיליון $  79 בעולם 8,419 $ 144 בעולם
מדד הפיתוח האנושי (2014) - דירוג עולמי	0.627  128 בעולם
מטבע	קֵצַאל ‏ (GTQ)
אזור זמן	UTC -6
סיומת אינטרנט	.gt
קידומת בינלאומית	502
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

רפובליקת גְּוַאטֶמַלַה (בספרדית: República de Guatemala) היא מדינה באמריקה המרכזית. אוכלוסייתה מונה כ-14 מיליון בני אדם ובירתה גואטמלה סיטי.

גבולותיה של גואטמלה הם מקסיקו בצפון ובמערב, האוקיינוס השקט בדרום-מערב, בליז בצפון מזרח, הים הקריבי שבאוקיינוס האטלנטי במזרח, הונדורס במזרח, ואל סלוודור בדרום-מזרח.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של גואטמלה

בין המאה ה-4 למאה ה-11 היוותה שפלת מחוז פּטֶן (El Petén) את המרכז של תרבות המאיה המשגשגת. לאחר קריסתן הפתאומית של ממלכות השפלה, המשיכו מדינות הרמה הדרומיות יותר להתקיים עד כיבושן על ידי הספרדים החל בשנת 1523. מחוז אַלְטָה-וֶרַאפּאס ידוע בעובדה שהצליח להתנגד לכוח החרב, אך נכבש בסופו של דבר על ידי עבודת המיסיונרים. כמעט כל הספרות הפרה-קולומבינית הכתובה נעלמה בשל המדיניות העקבית של הספרדים להשמיד את כתבי ה"כופרים". עם זאת, ספר אחד, ה"פּוֹפּוֹל ווּחְ" (Popol Vuh, "ספר המועצה" בשפת הקִיצֶ'ה), שרד. ספר זה מתאר את מיתוס הבריאה של תרבות הקיצ'ה, ונחשב לאחד הטקסטים הפרה-קולומבינים החשובים ביותר.

את עצמאותה מספרד קיבלה גואטמלה ב-1821, תחילה כחלק מהפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. אך משמדינה זו התפרקה במהלך מלחמה שנמשכה מ-1838 ועד 1840, הפכה גואטמלה למדינה עצמאית.

מאותה עת ואילך גדושה ההיסטוריה של גואטמלה במהפכות, הפיכות, ממשלות לא דמוקרטיות והתערבויות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית. ה-CIA, עם תמיכה של החברה בגואטמלה ניצח על הדחת הממשל ב-1954. מבצע זה סימן את תחילתה של תקופה רוויית זעזועים ברפובליקה. מלחמת אזרחים בת 36 שנה נסתיימה בשנת 1996 עם חתימה על הסכם שלום עם כוחות הגרילה. 1983 מצוינת כשנה שבה נסתיימה האלימות הפוליטית והובילה לבחירות דמוקרטיות החל מ-1985 ועד היום. הבחירות האחרונות נערכו ב-2015.

פוליטיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לפרלמנט של גואטמלה, ה-קונגרסו דה לה רפובליקה, יש בית אחד עם 158 מושבים, הנבחרים אחת לארבע שנים יחד עם הנשיא. הנשיא מתפקד כראש מדינה וגם כראש ממשלה בעזרת קבינט שהוא ממנה; הנשיא אינו רשאי להיבחר פעמיים.

בסתיו 2015 נערכו בחירות שבמרכזם עמדה שאלת השחיתות השלטונית. השחקן ג'ימי מוראלס זכה במירב הקולות בסיבוב הראשון וניצח בסיבוב השני. הוא החליף את ממלא מקום הנשיא, אלחנדרו מלדונאדו אגירה.

כלכלה

המגזר החקלאי מהווה רבע מהתל"ג, שני שליש מן היצוא, וחצי מכוח העבודה. עיקר התוצרת היא קפה, סוכר ובננות. ייצור ובנייה מהווים חמישית מהתל"ג.

החתימה על הסכמי השלום בדצמבר 1996, שסיימה שלושים ושש שנות מלחמת אזרחים הסירה מכשול משמעותי על השקעות זרות. ב-1998, פגע ההוריקן מיץ' בגואטמלה, אך נזקיו היו מועטים בהשוואה לשכנותיו.

בין האתגרים הנותרים ניתן למנות את הגברת הכנסות הממשלה, גיוס תרומות מתורמים בינלאומיים, והגברת היעילות והשקיפות הן של הממשלה והן של פעולות פיננסיות במגזר הפרטי.

גאוגרפיה ומנהל

מפה של גואטמלה

מרבית המדינה היא הררית, למעט קווי החוף, והשפלה של מחוז פטן, המשתרע על פני צפונה של המדינה. אקלימה טרופי חם, אך ממוזג יותר ברמה. מרבית הערים מרוכזות בחלקה הדרומי, ההררי, של המדינה. הערים המרכזיות הן גואטמלה סיטי הבירה, קצאלטנאנגו, ואֶסְקְווִינְטְלָה. אגם אִיסָבָל הגדול ממוקם בקרבת החוף הקריבי.

מחוזות

גואטמלה מחולקת ל-8 אזורים גאוגרפיים (regiones) שמתחלקים ל-22 מחוזות (departamentos), עם בירות-מחוז (Cabecera):

אִיסַבַאל (Izabal) אַלְטַה וֶרַאפּאס (Alta Verapaz) אֶסְקְווִינְטְלַה (Escuintla) אֶל פּטֶן (El Petén) אֶל פּרוֹגְּרֶסוֹ (El Progreso) אֶל קִיצֶ'ה (El Quiché) בּאחַה וֶרַאפּאס (Baja Verapaz) גואטמלה (Guatemala) ווֶווֶטֶנַאנְגּוֹ (Huehuetenango) חַלַאפּה (Jalapa)7 חוּטִיַאפּה (Jutiapa)

טוֹטוֹנִיקַאפּאן (Totonicapan) סַקַאטֶפּקֶס (Sacatepéquez) סַן מַרְקוֹס (San Marcos) סַנְטַה רוֹסַה (Santa Rosa) סוֹלוֹלַה (Sololá) סוּצִ'יטֶפּקֶס (Suchitepéquez) סַקַאפּה (Zacapa) צִ'ימַאלְטֶנַאנְגּוֹ (Chimaltenango) צִ'יקִימוּלַה (Chiquimula) קֶצַאלְטֶנַאנְגּוֹ (Quetzaltenango) רֶטַאלוּלֵאוּ (Retalhuleu)

המחוזות מחולקים ל-334 רשויות מקומיות (municipios).

דמוגרפיה

שוק למרגלות הכנסייה בצ'יצ'יקסטנאנגו

מקדשי מאיה עתיקים בטיקאל

אגם אטיטלאן

כ-43% מתושבי גואטמלה הם מסטיסים (בני תערובת של אירופאים ואינדיאנים אמריקאים), וכן אינדיאנים שנטמעו באוכלוסיית המסטיסים. אינדיאנים צאצאי מאיה, שלא נטמעו באירופאים, מהווים כ-43% מהאוכלוסייה. לבנים ואחרים מהווים את יתר האוכלוסייה 16.4%. קיימים במדינה גם אזרחים שחורים (בני הגריפונה), בעיקר לאורך החוף הקריבי. קיימות גם קהילות מהגרים שונות, בעיקר בעיר הבירה.

מרבית האוכלוסייה היא כפרית, אך קיימת מגמת עיור משמעותית.

מרבית האוכלוסייה היא נוצרית קתולית, אף שצורת הפולחן הקתולי במדינה משלבת אלמנטים רבים של פולחן מסורתי. כ-40% מהאוכלוסייה הם פרוטסטנטים, וכאחוז אחד שומר על פולחן של דתות המאיה המסורתיות. השפעה רבה נודעת למיסיונרים אוונגליים.

על אף שהשפה הרשמית היא ספרדית, היא איננה מובנת לתושבים ילידים רבים. כ-22 שפות מאיה, בראשן שפת הקִיצֵ'ה, עדיין נמצאות בשימוש נרחב, בעיקר באזורים כפריים. בהסכמי השלום מדצמבר 1996 נקבע שמסמכים רשמיים מסוימים, בעיקר כאלו הקשורים לבחירות, יתורגמו למספר שפות מאיה. כמו כן, תושבים לאורך החוף הקריבי, בעיקר בעיירה ליווינגסטון, מדברים בשפת הגַרִיפוּנַה הקריבית.

יהודי גואטמלה

ערך מורחב – יהדות גואטמלה

בגואטמלה כ-900 יהודים, מספר בתי כנסת, גן ילדים יהודי ובית ספר "תרבות" המשלים את לימודי היהדות לתלמידיו הלומדים בבתי ספר כלליים.

אנוסים רבים הגיעו לגואטמלה במאה ה-16. באחת הכנסיות בעיר העתיקה של העיר אנטיגואה, בירת המדינה לשעבר, נמצאת כנסייה שעליה סימנים יהודים מובהקים, כגון המנורה וכלי המשכן. כמרים המגיעים לכנסייה זו אף נוהגים לנשק את המשקוף הימני של הכנסייה טרם כניסתם. הם גם אומרים את הפסוק "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא", אף שאינם מבינים את משמעותו. הרב אליהו בירנבוים סובר כי כל אלו הם סימנים שהשאירו האנוסים, על מנת להבדיל בין הכנסייה למקום תפילה יהודי.

תרבות

ההשפעות של תרבות המאיה מחד ושל תרבות הקולוניאליזם הספרדי ניכרות ברחבי המדינה. מסורות הלבוש והמזון של צאצאי המאיה עדיין נשמרות במקומות רבים, וקיימים אתרי-עתיקות מאיה רבים. לאורך החוף הקריבי ניתן לראות השפעות אפריקאיות במזון, בשפה, בשירים ובריקוד.

בקרב המאמינים המורמונים, גואטמלה נחשבת באופן מסורתי כמקום של ארץ לֶחִי-נֶפִי, אם כי זו אינה עמדתה הרשמית של הכנסייה.

כיכר ישראל בשדרות הרפורמה בעיר גואטמלה

אנטיגואה גואטמלה, גואטמלה.

העיר גואטמלה, מבט כללי.

תיירות

בין מוקדי התיירות העקריים בגואטמלה ידועים במיוחד המקומות הבאים:

• טיקאל
• צ'יצ'יקסטננגו
• פלורס
• אנטיגואה
• אגם אטיטלן
• סמוק שמפיי

ראו גם

• רצח העם בגואטמלה
• יחסי גואטמלה-ישראל

קישורים חיצוניים

• הקונגרס של גואטמלה - האתר הרשמי (בספרדית)
• רשות התיירות הממשלתית (באנגלית וספרדית)
• הקהילה היהודית בגואטמלה (בספרדית)
• גואטאמלה, באתר "למטייל"
• רצח בני המאיה בגואטמלה, באתר הוועד למאבק ברצח עם
• אריה דהן, גואטמלה: מסע אל "ארץ האביב הנצחי", באתר ynet, 15 במרץ 2013
• ד"ר גילי חסקין, ‏כתבות וטיפים ליעדי טיול בגואטמלה, באתר GoTravel
• עוז אליו, גואטמלה: היהלום שבכתר של מרכז אמריקה, באתר ynet, 3 בפברואר 2016