זאב הרעמה הוא מיןבעל חיים ממשפחת הכלביים הנפוץ בדרום אמריקה. שמו ניתן לו בשל הרעמה על עורפו ועל כתפיו: היא בולטת ושחורה, מסתמרת כאשר הוא מאוים או תוקפני, וגורמת לו להיראות גדול ומאיים יותר.
זאב הרעמה הוא השריד הגדול היחיד ממשפחת הכלביים בדרום אמריקה שנכחדה בתקופה המאוחרת של הפליסטוקן. הוא נפוץ באזורים פתוחים ופתוחים-למחצה הנקראים סראדו. הוא נוהג לשכון בצמחייה סבוכה ולצוד בערבות פתוחות. הסתתרותו בעשב גבוה ואורח חייו הלילי מקשים על תנאי הצפייה בו ועל המחקר אודותיו. הוא המהיר והגבוה בין כלבי הבר וניחן במגוון מאפיינים מיוחדים כגון: רגליים ארוכות מאוד, המצוידות בבהונות הפונים לצדדים אשר מגדילים את שטח כף הרגל באזורי ביצות; קול הנשמע כשילוב בין נביחה ושאגה; סימון ריח טריטוריאלי ייחודי; והיותו אוכל-כול (כולל אכילת שאריות פסולת באזורים עירוניים).
פרס נובל הוא פרס המוענק מקרן שהוקמה על פי צוואתו של אלפרד נובל, כימאי ותעשיין שהמציא את הדינמיט. לא נהוג להעניק את הפרס לאישים לאחר מותם, גם אם תרומתם לאנושות הייתה רבה, אלא אם כן מועמדותם הוצגה לפני מותם. כך, בשנת 1931 הוענק פרס נובל לספרות למשורר השוודיאריק אקסל קרלפלט שנפטר כמה חודשים קודם לכן. קרלפלט עצמו היה חבר ועדת פרס נובל, ובמשך שנים רבות שימש כמזכיר האקדמיה השוודית, שקובעת את זהות מקבלי הפרס. למעשה כבר ב-1918 הוכרז קרלפלט כזוכה בפרס, אך הוא סירב לקבלו עקב ניגוד עניינים ומשום שסבר ששוודים רבים מדי כבר קיבלו את הפרס, והפרס לא חולק באותה שנה. גם מזכ"ל האו"םדאג המרשלד, חתן פרס נובל לשלום ב-1961, קיבל את הפרס לאחר שנהרג בהתרסקות מטוסו ברודזיה הצפונית. ב-1974 הוקשחו הנהלים ונקבע כי אדם צריך להיות חי בעת ההכרזה על הזוכים בחודש אוקטובר. ויליאם ויקרי, שקיבל את פרס נובל לכלכלה ב-1996, נפטר לאחר ההכרזה אך לפני הטקס. רלף מ. שטיינמן שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה ב-2011, מת שלושה ימים לפני פרסום ההודעה על זכייתו בפרס. חברי ועדת נובל לא ידעו על פטירתו בעת הפרסום, ולבסוף החליטה הוועדה שהיות שההחלטה "התקבלה בתום לב", שטיינמן יקבל את הפרס לאחר מותו.