אחת השאלות שכל מעצב חוויית משתמש שואל את עצמו בתחילת פרויקט, היא מה הצרכים הספציפיים של המשתמש הפוטנציאלי שלו. ובנוסף לשאלה זו, חשוב לשאול איך נניע אותו לבצע את הפעולה (המרה) שלשמה הוא נכנס לאתר?. באתרים שיווקיים - תדמיתיים נרצה לגרום למשתמש להשאיר פנייה, באתר העושה שימוש ב"שיווק מוכוון תוכן" (כמו בלוג) נרצה שהמשתמש יירשם לרשימת התפוצה שלנו, ובאתרי מכירות נרצה שהמשתמש יבצע רכישה. במאמר זה נתמקד בדוגמא האחרונה שציינתי, כיצד נגרום ליותר משתמשים לבצע רכישה באתרי המסחר האלקטרוני שאנחנו מאפיינים, ואיך באמצעות שינוי גורם אחד בדף המוצר, נוכל להגדיל משמעותית את יחסי ההמרה שלנו.

אחד הנושאים המדוברים והחשובים ביותר היום בעולם האינטרנט, הוא נושא הנגישות באינטרנט לאנשים עם מוגבלויות (Web accessibility) .

מי שעוקב אחרי הבלוג שלנו באופן קבוע, בטח יודע שכחברה המתמחה בתחום האפיון הנגיש, נגענו לא מעט בנושא הנגישות, ובכל הכרוך בהנגשת אתרים, קיום מבדקי שמישות ועוד. 

במאמר זה נרצה דווקא להתמקד בנושא שלא התמקדנו עליו עד היום, והוא נושא של הנגשת התוכן באינטרנט. 

גם לאחר שאפיינו, עיצבנו ובנינו אתר נגיש חדש, עלינו להקפיד להעלות את התוכן הקיים ותכנים חדשים באופן שיאפשר גם לאנשים עם מוגבלויות (כ 1.4 מיליון אזרחים בישראל) לצרוך את התוכן, ולשם כך התוכן חייב להיות נגיש.

רובם המכריע של אתרי האינטרנט הקיימים היום נבנו ונועדו בתקווה שגולשים יוכלו להשלים בהם פעולות כגון : קניית מוצר, רכישת מנוי לשירות, הרשמה לאירוע או רשימת תפוצה, הורדת קובץ ועוד (ביצוע המרה).

כל האתרים האלו, החל מהקטנים ביותר, ועד לגדולים ביותר, משתמשים בממצאים חזותיים או חושיים אחרים אשר משפיעים על דפוסי קבלת ההחלטות של המשתמשים, ובמטרה להעלות את יחסי ההמרה של האתר. אם מדובר על תמונות מרהיבות של דוגמנים, או של המוצר. אם מדובר בכפתורי קריאה לפעולה גדולים ומבטיחים, או בשימוש בלקוחות הממליצים על המוצר.

על מנת ללמוד ולהבין כיצד אנו יכולים להשפיע על המשתמשים שלנו, ובמתן דגש על קהל יעד מסוים, עלינו להסתמך על הרבה מאוד נתונים אשר מושגים בדרכי מחקר כאלו ואחרות. עלינו לזהות תחילה את קהל היעד, מהיכן הוא מגיע, למה הוא מגיע לאתר שלנו, ומה המטרה שלו. רק לאחר מכן נוכל לבדוק כיצד אנו יכולים להשפיע עליו לבצע את הפעולות להן הוא נדרש על ידינו, וביצוע ההמרה. שימוש בטכניקה זו נקרא עיצוב מונחה נתונים (Data Driven Design).

חלק חשוב והכרחי בהצלחת תהליכי אפיון למוצר חדש זה ביצוע הבדיקות של המוצר עם משתמשים אמיתיים!
כשמדובר על מוצרים מונגשים, זה אפילו הכרחי יותר.
החלטתי לרכז עבורכם מספר טיפים חשובים להיערכות והתנהלות בבדיקות משתמשים בהן משתתפים אנשים עם מוגבלויות, הטיפים נאספו עם הנסיון של השנים, ואני מקפידה כל פעם לחדד ולהוסיף להם מתוך למידה בשטח.

אחד האתגרים הגדולים ביותר שיש בכל פרויקט של אפיון חוויית משתמש, לאתר או אפליקציה, הוא האתגר ביצירת קהל לקוחות נאמן למוצר או השירות שלנו. לדוגמא, יצירת קהל לקוחות הכולל משתמשים שחוזרים לרכוש את המוצר שלנו בכל פעם מחדש, וגם ממליצים אחרי זה לחברים שלהם. 

הקושי ביצירת קהל לקוחות נאמן, ולקוחות חוזרים, מגיע בעיקר בעולם המסחר האלקטרוני, ובמיוחד אצל האתרים הקטנים יותר, של המותגים הפחות מוכרים. 

במציאות שבה לכל עסק או חברה, קטנים עד גדולים, יש אתר אינטרנט. במציאות שבה גולש ממוצע שנכנס לאתר שלכם מחליט אם להישאר או לצאת תוך 8 שניות בממוצע. במציאות שבה הגולש הבא יכול להגיע ממאות פלטפורמות פוטנציאליות, ועלינו לדאוג שבכל מקרה יזכה לחוויית המשתמש הטובה ביותר. במציאות כזאת עלינו לוודא כי אתר האינטרנט שלנו זכה לאפיון ועיצוב המאפשר ללקוחותינו חוויית משתמש נגישה, שמישה וידידותית. לשם כך ריכזנו לכם ארבעה טיפים חשובים לאפיון ועיצוב האתר הבא שלכם. אנו מבטיחים ששימוש בארבעת הטיפים שציינו כאן יאפשר לכם להגיע לגבהים חדשים עם אתר האינטרנט שלכם, ולעזור לשפר את יכולות העסק או החברה שלכם.

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי (Cognitive dissonance), נהגתה על ידי הפסיכולוג היהודי-אמריקאי, לאון פסטינגר באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת. תיאוריה זו טוענת כי שמירה על עקביות היא אחד המניעים המרכזיים לכל אדם, וכי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך מחויב מסיבות כאלו ואחרות לפעול בצורה מנוגדת לעמדותיו, יחוש תחושה בלתי נעימה.