אש כוחותינו
אש כוחותינו (באנגלית: Friendly Fire; בתרגום מילולי: אש ידידותית), או בשמו הרשמי בצה"ל: ירי דו-צדדי (דו"צ), הוא מונח המתאר מצב שבו כוח צבאי, משטרתי או אפילו כנופיית רחוב, פותח באש על כוח עמית, עקב זיהויו בטעות ככוח עוין. מקרי אש כוחותינו הם חלק מההיסטוריה הצבאית, ומהווים גורם מזיק בלחימה.
תוכן עניינים
מקרים בולטים של אש כוחותינו בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במלחמת העצמאות נהרג האלוף דוד מרכוס מאש של זקיף שלא זיהה אותו.
- במלחמת סיני, במהלך מערכת אום כתף - אבו עגילה, ירו שני גדודי שריון של צה"ל זה אל זה, ורק לאחר לחימה ממושכת ונפגעים רבים התגלתה הטעות.
- במלחמת יום הכיפורים ירו חיילי מילואים פגז על קבוצת חיילי שריון שהתקרבה אליהם רגלית והרגו שלושה חיילים בהם שלמה ערמן שזכה בעיטור הגבורה על תפקודו באותה מלחמה.
- בשבוע הראשון למלחמת לבנון הראשונה זיהו מטוסי פנטום שיירה שהורכבה מכוח שריון וגדוד 931 (נח"ל) על הקרקע וחשבוה לכוח סורי. עשרים וארבעה חיילים נהרגו ומאה ושמונה נפצעו בתקיפה השגויה.[1]
- במלחמת לבנון הראשונה התחולל קרב טנקים שנודע לאחר מכן בשם קרב קמ"ט-קק"ש. הקרב התרחש בסמוך לכפר עין א-תינה, שאותו תקף מדרום גדוד "עזוז" - קורס מפקדי הטנקים (קמ"ט). בניסיון להכריע את הקרב נשלח גדוד "שחק", קורס קציני השריון (קק"ש), לתקוף את הכפר מצפון. שני הכוחות נלחמו זה בזה עקב טעות בזיהוי, עד שהתבררה הטעות.
- בסיום מארב לילי ברצועת הביטחון התפצל כוח המארב וחלק מהכוח זיהה בטעות את חלקו השני של הכוח כאויב, ובעקבות זאת נהרגו ארבעה חיילים.[2]
- בשנת 2000 צלפים של יחידת דובדבן ירו למוות ב-3 מחיילי הכוח לאחר שחשבו אותם בטעות למחבלים ערביים. בעקבות האירוע הודח מפקד היחידה והתפטר מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון.[3]
- בשנת 2003 נהרגו שני מאבטחים בדרום הר חברון לאחר שזוהו בטעות כמחבלים.[4] מפקד הפלוגה ביחידת מגלן, שחייליה ירו במאבטחים, הודח מתפקידו.[5]
- במלחמת לבנון השנייה נהרגו שלושה חיילים ונפצעו נוספים בסדרת מקרים של אש כוחותינו.
- במבצע עופרת יצוקה נהרגו ארבעה חיילים ונפצעו נוספים בשני מקרים של ירי אש כוחותינו.
- במהלך מתקפת הטרור בדרום ישראל ב-18 באוגוסט 2011, נורה למוות סמ"ר משה נפתלי, מפקד הכוח מפלנ"ט גולני שהגיע לזירת הפיגוע, מאש חייליו.
- ירי לעבר כלי רכב ביהודה ושומרון:
- ב-3 באפריל 1993 ירו חיילי צה"ל למוות בשוטר איתן מסיקה, לאחר שמכוניתו לא עצרה במחסום.[6]
- ב-11 בנובמבר 2011 כוח צה"ל בצומת הכבשים שבין בית חג"י לקריית ארבע ירה למוות ברב דן מרצבך כאשר נהג במכוניתו מעתניאל למערת המכפלה, בדרכו לתפילת ותיקין, לאחר שהכוח חשד שמדובר במחבל.
אמצעים למניעת מצבים של אש כוחותינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מלקחי מלחמת סיני, שבה ירו שני גדודי שריון של צה"ל זה אל זה במשך שעה ארוכה במערכת אום כתף - אבו עגילה, נקבע ערוץ חירום חש"ן 38.00 מגהרץ, שנועד לאפשר קשר מהיר בין כל שתי יחידות לוחמות של צה"ל. כמו כן, הוחל בסימון הכלים ביריעות זיהוי[7]
זיהוי עמית-טורף הוא מערכת אלקטרונית המאפשרת לזהות כלי טיס ידידותי, ובכך למנוע פתיחה באש עליו. הצורך במערכת זיהוי עמית-טורף גובר ככל שמהירויות הפעולה וטווחי הפעולה של כלי הטיס גדלים, כך שלא ניתן להסתפק בזיהוי באמצעות עיניו של הטייס.
כמו כן נעשה שימוש במערכות שליטה ובקרה המציגות את מיקומי הכוחות בסיוע של מערכת GPS ובכך מקטינות את הסיכויים לירי על כוחות ידידותיים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אש ידידותית |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אש כוחותינו |
- פליקס פריש, ירי כוחותינו על כוחותינו - כל המיקרים, באתר ynet, 27 באוגוסט 2000
- ירי על כוחותינו: היסטוריה של תקלות ומחיר כבד, באתר ynet, 6 בינואר 2009
- עמרי אסנהיים, ידידותי למשתבש, באתר nrg, 13 בינואר 2006
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רועי מנדל, פנטומים יורים עלינו. 30 שנות הלם קרב, באתר ynet, 9 ביוני 2012
- ^ חלמיש, אהוד שמשון, אתר יזכור
- ^ פעולת דובדבן: שני קצינים בכירים יסיימו את תפקידם, באתר nana10, 7 בספטמבר 2000
- ^ קלמן ליבסקינד ועמרי אסנהיים, מכת אש, באתר nrg, 4 בפברואר 2005
- ^ מ"פ הודח בעקבות הרג 2 המאבטחים בשוגג, באתר וואלה! NEWS, 21 באפיל 2003
- ^ ירי לעבר כלי-רכב בשטחים על ידי כוחות הביטחון, אתר "בצלם", ינואר 1994
- ^ סא"ל (במיל') אברהם זהר, חטיבה 7 במערכת סיני 1956 (בפסקה: עיונים תורתיים במהלכים של חטיבה 7 במלחמת סיני), באתר "יד לשריון", 26 באוקטובר 2010
