ביום שישי האחרון (5.12), יומיים אחרי פיצוץ צינור הנפט בערבה, שמסתמן כאסון האקולוגי החמור בתולדות ישראל, נערכה בחיפה צעדת מחאה בהשתתפות כ־500 מפגינים ומפגינות נגד זיהום האוויר הכבד במקום. כפי שפורסם באחרונה על־ידי משרד הבריאות, הזיהום גורם לתחלואה בסרטן ובמחלות נשימה בשיעורים גבוהים בבירור בהשוואה למקומות אחרים בארץ.

במהלך הצעדה קראו המפגינים: "בחיפה ובקריות — תושבות רוצות לחיות", "רווחים לא עושים על בריאות התושבים", "הזיהום הוא אסון בשירות שלטון ההון", "הפרטה זה מסוכן — להלאים את בז״ן". פעילי מאבק סוציאליסטי לקחו חלק בהפגנה והחתימו עשרות על עצומה תחת הכותרת "בריאות וסביבה לפני רווחי הטייקונים".

לפי ניתוח שביצעה "הקואליציה לבריאות הציבור" של דו"ח מחקר שהזמינה הנהלת בתי הזיקוק, נרשם גידול של עד 29% בתחלואה בסרטן בשנים 1995–2004, זאת בהשוואה למצב שבו רמת הזיהום מבז״ן היתה יורדת לאפס. בנוסף נרשמה עלייה של 20%–30% בפניות למיון המיוחסות לזיהום אוויר מבז״ן, עלייה של 50%–85% בפניות בשל מחלות לב ועלייה של 20%–70% באשפוזים נשימתיים. נתוני האשפוזים והפניות לחדרי מיון נבחנו בשנים 2000–2005 ונתוני הפניות בשל מחלות לב ונשימה נבחנו לשנת 2005. מאז נוספו לבז״ן מתקנים נוספים כגון הפצחן המימני אשר תורמים לפליטות.

למרות נתונים אלו ו־2,200 התנגדויות שהגישו תושבים לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז חיפה — ש־15 מתוך 18 חבריה הם נציגי משרדי ממשלה וראשי הרשויות המקומיות במחוז — החליטה הוועדה לאשר את התוכנית להרחבת בתי הזיקוק פי שלושה. כעת עומדת על הפרק תוכנית להקים מתחם פטרוכימי חדש, שיאוחסנו בו דלקים וכימיקלים רעילים. המתחם מתוכנן לקום בסמוך למיקום המיועד להקמת נמל המפרץ הפרטי. ההפגנה קראה לבטל את שלושת התוכניות ההרסניות האלו.

שורה של מחדלים

בחודשים האחרונים התרחשו במפרץ חיפה מספר תקלות ושריפות שגרמו לפליטות מזהמים חריגות במאות אחוזים מעל התקן, מהם סובלים במיוחד יישובי האזור.

אסונות שאירעו ברחבי הארץ בשבועות האחרונים חייבים להדליק נורות אזהרה. לפני כחודש התרחשה דליפת אמוניה במפעל "הוד חפר" בשרון. כבאי נהרג ועשרות עובדים וכבאים נפגעו. בימים האחרונים, בעקבות האסון בערבה, פונו 80 תושבים ירדנים למיון ותושבי אילת מדווחים על ריח חריף של אדי נפט רעילים.

בהתחשב בריכוז הדלקים והחומרים המסוכנים במפרץ חיפה, אם יתרחשו תאונות מסוג זה במפרץ, הן עלולות להביא לרבבות נפגעים והרוגים. המדיניות של ממשלת הימין ושל עיריית חיפה מפקירה את ביטחונם של העובדים והתושבים.

סחטנות הטייקונים קטלנית

המדיניות הקיימת היא לתת חופש פעולה כמעט מוחלט לבעלי המפעלים. עידן עופר, המחזיק יחד עם דיוויד פדרמן בבתי הזיקוק, הצליח באחרונה לסחוט מהממשלה עבור חברת "כימיקלים לישראל" שבבעלותו הקלות במסים ובאמצעים למניעת זיהום אוויר, מים וקרקע, לאחר שאיים לסגור את מפעלי החברה בדרום.

אותם בעלי הון חוסכים באמצעי בטיחות ומניעת זיהום, מנצלים באמצעות העסקה קבלנית כוח עבודה ללא הכשרה מקצועית מתאימה, לעתים ללא ציוד מתאים, ובמשמרות ארוכות. אלה מגדילים את הסיכוי לתאונות. כך, לצד הניצול הברוטלי של העובדים במפעלים, נמכרת הזכות הבסיסית של העובדים ושל כלל הציבור לבריאות ולסביבה נקייה, וזאת לשם הפקת רווחי עתק עבור אותם טייקונים.

גם ביחס לתקנות שמוציא המשרד להגנת הסביבה, שאמורות לכאורה לצמצם את כמות הזיהום, בעלי המפעלים מקבלים זמן הסתגלות ממושך לפני היישום והאכיפה, אם בכלל. אבל לתושבים, כפי שמראים נתוני התחלואה, אין זמן הסתגלות לחומרים מסרטנים. דרוש שינוי של 180° ממדיניות האסון שמובילים נציגי שלטון ההון.

כדי להציב את הבריאות והסביבה לפני רווחי הטייקונים תוך שמירה על מקורות הפרנסה, העובדים והציבור הרחב באזור המפרץ חייבים להתארגן למאבק נחוש שיכלול הפגנות, חסימות שערים ואף שביתות במפעלים. במקביל להפגנות של התושבים, לעבודה המאורגנת בחיפה יש פוטנציאלית כוח אדיר — כדי לכופף את בעלי ההון, את העירייה ואת הממשלה. חבירה של התארגנויות המחאה של התושבים לוועדי העובדים, לדיון על קידום המאבק, ודרישה מהנהגת ההסתדרות לנקוט פעולות נחרצות בנושא, יוכלו לתרום משמעותית להצלחת המאבק.

די לזיהום במפרץ חיפה!

• לבטל את התוכניות להרחבת בתי הזיקוק, לבניית נמל פרטי חדש ולהקמת מתחם פטרוכימי חדש
• החיל תקנים מחמירים למניעת זיהום, לקיים ניטור מוגבר של חריגות ולבצע אכיפה דקדקנית באמצעות קנסות גדולים, עונשי מאסר ושלילת רישיון עסק כלפי מנהלים ובעלי מפעלים שייפרו אותם.
• חסל את ההעסקה הקבלנית במפעלים. מתן הכשרה וציוד מתאימים ותנאי עבודה הולמים, שיאפשרו לעבוד באופן שקול ובטוח.
• להעביר לבעלות ציבורית את התעשיות ומתקני התשתית במפרץ חיפה תחת ניהול דמוקרטי של נציגי עובדים, תושבים וארגוני בריאות וסביבה ולהמיר תעשיות מזהמות לתעשיות ירוקות תוך שמירה על פרנסת העובדים ויצירת מישרות ירוקות חדשות.