וידיאו של החפץ חיים בכינוס של הכנסייה הגדולה אגודת ישראל chofetz chaim video

• published: 24 Feb 2015
• views: 1271

סרט היסטורי נדיר ומיוחד של מרן החפץ חיים זצ"ל נכנס עם קסקט פשוט לתוך האירוע של הכנסיה הגדולה, הוא משתחרר מידיו של הגבאים והולך לבדו בראש מורכן ובצניעות מדהימה מרנן ורבנן גדולי ישראל זצ"ל ובראשם מרן בעל "החפץ חיים" זיע"א כשהם מגיעים להשתתף במעמד הכנסייה הגדולה הראשונה שהתקיימה בוינה שבאוסטריה בשנת תרפ"ג מכה גלים בכל רחבי העולם היהודי. מדובר במסמך חזותי מרתק ומדהים המלמד על חיי גדולי הדור באותה תקופה וכן מנציח לראשונה את בעל החפץ חיים בהליכותיו המרשימות, בצניעותו ובפשטותו המופלאה.תולדותיו החפץ חיים נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה (היום בבלארוס), ואת ימי נעוריו בילה בלימוד תורה בוילנה, שם נודע כעילוי. נשא לאשה את אחותו החורגת, כדי שלא יווצר קרע בנישואי אמו. אין וודאות מוחלטת לגבי שנת לידתו. לפי הערכת בנו הוא נולד בשנת תקצ"ט (1839)‏[1]. בנו הוא גם המקור היחיד לתאריך לידתו - י"א בשבט. אמנם, לפי הניו יורק טיימס יום לאחר פטירתו, החפץ חיים חי 105 שנים‏[2], זאת אומרת שנולד בשנת ה'תקפ"ח (1828). הרב נתן קמינצקי, בספרו עשייתו של גדול מנסה להוכיח בן כמה היה החפץ חיים במותו. קמינצקי מצביע על הבקשה שפורסמה לאחרונה של החפץ חיים להגר לישראל ותאריכי הלידה המשמשים שם. לבסוף הוא מסיק שהוא חי 94 שנים‏ החפץ חיים הושפע מ רבי נחומקה מהורדנא (שלמד בישיבת וולוז'ין). התגורר בעיירה ראדין הסמוכה לעיר וילנה, שם הקים ישיבה הידועה בשם "ישיבת ראדין" ועמד בראשה. בשנת 1873 הוציא את ספרו הראשון, "חפץ חיים", העוסק בהלכות איסור לשון הרע. ב-1884 הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו המשנה ברורה. התעקש שלא לקבל שכר על רבנותו ואת פרנסתו מצא בחנות מכולת שהייתה בבעלותו ובמכירת ספריו בעילום שם. עמד בקשר עם שאר רבני אירופה בתקופתו, ובין השאר השתתף בייסוד אגודת ישראל ותמך בהקמת רשת בתי הספר לבנות בית יעקב. מפעלו הציבורי הראשון היה בתחום שמירת הלשון, לשם כך חיבר את ספריו "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון". נודע כמי שיישם בעצמו הלכות אלו ונזהר מאוד מכל לשון הרע. הדגיש באופן כללי את חשיבות המצוות שבין אדם לחברו, ולשם כך כתב את ספרו "אהבת חסד" וספרים נוספים. ספרו החשוב והנפוץ ביותר הוא המשנה ברורה, שהוציא בשישה כרכים בין השנים תרמ"ד-תרס"ז. זהו חיבור הלכתי על סדר אורח חיים של השולחן ערוך, שמסכם את חידושי ההלכה בספרים שהתחברו אחרי השולחן ערוך, ובמידת הצורך מכריע במחלוקות ביניהם, על פי סוגיות התלמוד וכתבי הראשונים. במקרי ספק שאין בהם הכרעה ברורה הוא ממליץ לרוב להחמיר, אך אינו מחייב. עם השנים הפך הספר לקודקס ההלכתי החשוב ביותר של הציבור האשכנזי (ובעל השפעה רבה גם על עדות המזרח).