אודות האירועים באוקראינה

Read in English

Читайте по русски

1555318_742039732487881_460370728_n

אוקראינה חווה בימים אלה התקוממות עממית, נגד משטרה אשר הולך ונעשה מדכא. בכלי התקשורת הממסדיים מוצגת לעתים התפיסה, כאילו מדובר בעימות בין שני המחנות הפוליטיים המדינתיים: הקואליציה, בראשות הנשיא ינוקוביץ', אשר נסוגה מהסכם סחר עם האיחוד האירופי, ומפתחת יחסי קרבה והסתפחות של אוקראינה לרוסיה; והאופוזיציה הלאומנית הקטנה יותר, בראשות המפלגות שכינויין 'מהלומה', 'מולדת' ו'חירות', המתנגדת לכך ומבקשת לכוון את אוקראינה להסתפחות לאיחוד האירופי.

לא כך הם פני הדברים. האופוזיציה הלאומנית מנסה 'לרכב' על גל מחאה עממית, אשר פרץ בשל צעדי המדינה האוקראינית. ב-16 בינואר חוקקה אוקראינה סדרת חוקים המצרים את המרחב המוגבל להתארגנות וביטוי תחת משטר דמוקרטי: הפללת מחאה ציבורית ללא אישור; הסרת רסנים מנהליים לנקיטת הליכים משפטיים נגד נתינים; הקלה על ניהול הליכים פליליים בהיעדר הנאשם; הפללה של 'אחריות' להתרחשות בידי אחרים של מעשים 'קיצוניים' והפרה של הסדר הציבורי, כולל קנסות מנהליים; ועוד. צירוף חוקים אלו, ואופן יישומם הצפוי, יהפכו את אוקראינה למדינה חצי-טוטליטארית.

ההמונים, כאמור, יצאו אל הרחובות. מאות אלפים מתקוממים ומתקוממות, מפגינים ומפגינות בעיר קייב, ומספרים גדולים דומים בכל שטחי אוקראינה. מדינת אוקראינה מפעילה דיכוי הולך ומתגבר של האוכלוסיה, באמצעות משטרת הבטחון 'בֶּרְקוּת'. משרד הפנים פרסם צו המתיר ירי בכוונה להרוג; והחל שימוש בקליעים חיים, עם ובלי ציפוי גומי, ובאש צלפים, נגד המתקוממים.

אנו מבחינים בדאגה אף בכך, שבקרב המצדדים בממשל ובמשטרת הבטחון, כמו גם בקרב הלאומנים, ניכרים גילויים רחבים של גזענות ובפרט אנטישמיות. ישנם אף דיווחים על מתקפות אלימות אנטישמיות. לא למותר לציין, שמפלגת 'חירות' ידועה בהתבטאויותיה האנטישמיות הגסות, ושמה המקורה הוא 'המפלגה הסוציאל-נציונליסטית אוקראינה'. כן נפוצו דיווחים על מקרים בהם חטפו אנשי ה'ברקוּת' מתקוממים פצועים ממיטותיהם בבתי-החולים; ועל גופות שנתגלו לאחר שעברו עינויים טרם המוות.

רוב המתקוממים/ות אינם/ן תומכי הימין; רובם מונעים מן ההתנגדות לצעדי הדיכוי של המדינה – בית-הנבחרים, כוחות הבטחון וממשל ינוקוביץ', כולם. אנו שותפים להשקפת רבים, כי כוחות הימין אינם אלא 'סוסים טרויאניים' של ממשל ינוקוביץ', וכי פסגת שאיפתם היא להחליף את הממשלה, לתפוס משרות ועמדות במנגנוני הבטחון – ולא להחליש את כוח הדיכוי הממלכתי.

אנו מחזקים את ידי המתקוממים/ות, וקוראים:

  • להצטרפות רחבה להתקוממות העממית – בהיבדלות ברורה מכוחות הימין.

  • לקיום תהליכי חשיבה ופיתוח תודעה פוליטית, באסיפות עממיות ובכל פורום אחר, אשר תאפשר להתעלות מעל ברירת-השווא בין הכוחות המדינתיים השונים.

  • להתארגנות להגנה קיבוצית, הן מפני כוחות הבטחון הפורעים באוכלוסיה, הן מפני הכנופיות האנטישמיות והגזעניות המסכנות את קבוצות המיעוט באוכלוסיה.

  • להתארגנות חיילי-השורה בצבא אוקראינה לעריקה המונית לשורות המתקוממים, פן תנסה המדינה להפעיל את צבאה להבטחת דיכוי ההתקוממות.

  • לשידוד מערכות חברתי כללי באוקראינה, לשיקום ההרס וההתדרדרות הקשה במצב החומרי בעשורים האחרונים, לקראת מהפכה אנרכיסטית בכלל היבטי החיים החברתיים.

  • להעלאת המודעות בארצות אחרות למצב באוקראינה ולפעילות תמיכה בהתקוממות מחוץ לאוקראינה.

ההמונים באוקראינה מצטרפים להתקוממויות עממיות אחרות בשנים האחרונות, אשר מבקשות לפרוק את עולם של משטרים דכאניים. כך קמו על מדכאיהם גם עמים במזרח הערבי: אנשי תוניס, מצרים, תימן, סוריה ועוד. חלק מהתקוממויות אלה לא הגיעו לתוצאות המקוות, הוסטו ממסלולן הראוי או דוכאו באכזריות והתדרדרו לכדי מלחמת אזרחים עקובה מדם. כשם שאנו מחזקים את ידי ההמונים האוקראיניים, כך אנו מקווים כי גם העמים הערביים יצליחו לצלוח את המיצר החשוך – לעבר עתיד חופשי ממדינות דכאניות מקומיות ומשליטה עקיפה של האימפריאליזם הקפיטליסטי.

אחדות – ארגון אנרכו-קומוניסטי; פלסטין/ישראל, 25 בינואר 2014.

המשטרה נראית חסרת תועלת בקהילה שלנו…

1555459_586343248118738_1865243186_nנוי איטו (21 בנואר 1895- 16 בספטמבר 1923). אנרכו-פמיניסטית, מראשונות התנועה הפמיניסטית היפנית. לפני נרצחה על ידי הצבא היפני ב23' בגיל 28, הספיקה איטו להיות העורכת הראשית של המגזין הפמיניסטי סייטו בו קידמה דיונים בנושאי הפלות, זנות ואמהות, לקדם התארגנויות עובדים ולתרגם את כתבי אמה גולדמן ליפנית. היא ידעה היטב שכל אלו כנראה יביאו לרציחתה בידי הצבא היפני, חשש שבו שיתפה את הלוגיקן המפורסם ברטראנד ראסל בפגישתם ביפן, אך עד יום מותה המשיכה לכתוב ולבקר את דיכוי המעמדות הכפריים ביפן ובמיוחד את זה של הנשים.

במאמר "מעשים אנרכיסטיים" מ-21' במגזין אותו ערכה "תנועת העובדים" היא כותבת:

"אנחנו שומעות כל הזמן כי האידאל של האנרכיזם הוא פנטזיה לא מציאותית. נדמה כי כולם נשמעים לאמונה התפלה שטוענת כי לא ניתן להשיג אוטונומיה ללא שלטון מרכזי. בפרט, יש סוציאליסטים, שאמורים היו להיות בעלי רעיונות בהירים יותר מאינטלקטואלים אחרים שמזלזים "בחולמים" האנרכיסטיים. אך למען האמתה הרעיונות הללו בדיוק הושגו בכפרים שירשנו מקודמינו. היכן שלא נמצא מה שנקרא "תרבות", גיליתי את העזרה ההדדית הטהורה והפשוטה וחיים המבוססים על הסכמה חברתית.

אני אספר על העובדות שלהן הייתי עדה אישית בכפר שבו נולדתי וכמה רעיונות שפיתחתי בעקבות הרשמים שלי ממנו. אני לא מתיימרת לומר כי כך מתנהלים החיים בכל המדינה, אבל אני יודעת שאנחנו לא דוגמא יוצאת דופן.

בכפר שלי יש 70 בתים שמחולקים לעמותות קטנות, ללא נציגים רשמיים. בהעדר קשיים לחברים בהתאגדויות אין מלאכה רבה. אך בעת הצורך, ההתאגדות נכנסת לפעולה.
בפגישות הכפר כולם מביעים בכנות את מחשבותיהם. אף אחד לא מקשיב בזרועות שלובות, וכולם מסבירים את טיעוניהם. אין אפליה, אין נעלות או מסכנות. אחנו מכבדות מסורות משפחתיות ומבוגרים, אך אין זה מפריע בהתכנסויות. איך אנחנו מחליטות דברים? ביחד.

כשאדם חולה וחייב לנוח חברי הקהילה הולכים לביתו, אחד קורא לרופא, אחר מודיע למשפחתו. חלק ממלאים את תפקידיו וחלק מטפלים בו באדיבות, לוקחים תורות בלילות. אם מישהו מת, הקהילה מטפלת בקבורה, בהלוויה וטיפול באבלים. בלידות מתכנסות נשות הקהילה, ומטפלו בכל מה שהאם צריכה עד שהיא יכולה לחזור לפעילות.

המשטרה נראית חסרת תועלת בקהילה שלנו, ומריבות מיושבות דרכה. אם מדובר בגניבות, אז לאחר שהנפגעים מפוצים, המבצעים מוזהרים מפני גירוש מהקהילה. אין ספק כי גניבה הוא דבר רע, אבל מה יעזור להם ולנו שישלחו לבית סוהר? איום ההוצאה מהקהילה והבושה בדרך כלל מונעים ממנה מלקרות שוב.

באופן כללי, בכל פעם שהקהילה או היחיד נזקקים לדבר כלשהו, לאחר שנפגשים ומחליטים על כך(פגישות שעשויות להמשך ימים, עד שמשיגים הסכמה) כולם מתגייסים כדי להשיגו. אנחנו לא כופים על החברים לבצעם אך זה נחשב ללא מכובד לא להשתתף בביצוע מה שהוחלט עליו.

גם אם החיים בכפר לא קלים, האמת היא שמי שעוזב בדרך כלל חוזר. החיים האגואיסטים באזורים אורבניים הם בלתי נסבלים למי שרגיל לחיי הכפר. גם אם הגורל היום מצווה לנו חיי עוני, ודאי שאלו טובים יותר במסגרת הסולידריות שמספרת הקהילה. "

תרגום מיפנית: יושיארו אשימוטו.

גיליון מס' 5 של כתב העת "אלטרנטיבה"

גיליון מספר 5 של כתב העת "אלטרנטיבה" עלה כעת לרשת. לפניות ולקבלת עותקים מודפסים, אנא פנו אלינו לכתובת אי-מייל:  ispaunity@gmail.com

 לקריאת הגיליון באתר ISSUU

להורדה כקובץ PDF לחצו כאן