בימים רווי אלימות אלו אנו מחזקים ידיהם ומביעים הערכה עמוקה כלפי כל נשות ואנשי הרפואה ברצועת עזה ובישראל העובדים במתקנים רפואיים ובהגשת עזרה ראשונה תחת אש, כאשר לנגד עיניהם עומדת בריאותם וחייהם של בני אדם וחובתם המקצועית והאתית.

מידע אשר התקבל במהלך הלילה, בעקבות הכניסה הקרקעית, מעיד כי תנועת אמבולנסים לפינוי פצועים והתפנות עצמאית של אזרחים מאזורים מופגזים/בתים שהופגזו אינה מתאפשרת בשל ירי מאסיבי ורציף באזורי המגורים.

ביום שישי האחרון טילי אזהרה ישראלים פגעו בית החולים השיקומי וופא שבמזרח העיר עזה. אתמול קיבל צוות בית החולים הודעה טלפונית מהצבא, שהורתה לו לפנות את בית החולים עד היום (16.7) ב-8:00 בבוקר, לאור כוונות הצבא להפציץ את שכונת א-שג'עייה שבה בית החולים נמצא. כבר לפנות בוקר, עוד לפני פקיעת המועד שנתן הצבא, נפגע בית האבות הסיעודי של בית החולים מהפצצות.

בצל המשך המתקפה והתוקפנות על עזה ותושביה, גם בשבת זו יצאה משלחת רפואית מארגון רופאים לזכויות אדם ליום רפואי וביקור סולידריות בכפר הפלסטיני כפר אל –לבד ליד העיירה ענבתא מזרחית לעיר טול-כרם.

מאז שהטילה ישראל סגר על רצועת עזה ב-2007, מערכת הבריאות ברצועה נמצאת במחסור בלתי פוסק של תרופות וציוד רפואי. לפי משרד הבריאות הפלסטיני, בשבועות האחרונים המחסור הגיע למימדים החמורים ביותר מאז תחילת המצור.30% מהתרופות הבסיסיות ו-55% מסוגי הציוד הרפואי חסרים מהמלאי של משרד הבריאות, זאת בנוסף למחסור בחשמל ודלק. פעילות רכבי ההצלה צומצמה, ומחלקות רבות בבתי חולים ברחבי הרצועה הפסיקו את פעילותן לחלוטין למעט טיפולי החירום.

כאנשי ונשות בריאות ורפואה תפקידינו הראשון במעלה הוא למנוע כל נזק. לתפיסתנו – אחריותה של מדינה כלפי תושביה אינה יכולה להתמצות בהפעלה תקופתית של כוחה הצבאי. עליה להציג חזון ברור וממשי לשוויון, לשלום ולחירות שכן רק אלו יעניקו בטחון ארוך טווח. אולם, אין חזון – ובמקומו אנו עדים להפגנת כוח נוספת.

אתמול, 8.7.14, בשעות אחר הצהריים, 7 פלסטינים נהרגו ו-25 נפצעו בתקיפה ישירה של מטוס קרב על בית משפחת עודה קוארע בח'אן יונס (דרום רצועת עזה). טרם ההפצצה יצאה התראה של הצבא הישראלי לבני הבית. לא ברורה טיב ההתראה שהועברה על ידי הצבא אולם בדר"כ, מדובר בהתראה מסוג "נקישה בגג"- דהיינו הפלת פצצה קטנה על גג הבית כהתראה מפני הפצצה רחבה יותר.

ביום הבינלאומי להזדהות ותמיכה בקורבנות עינויים, ארבעה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים וישראליים, עדאלה; אל-מיזאן-עזה; רופאים לזכויות אדם-ישראל והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, מבקשים להביא לתשומת הלב לשלוש סוגיות בוערות: הצעת חוק האכלה בכפייה של שובתי רעב, מעצרים מנהליים ו"האור הירוק" לעינויים.

ארגון רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה תומכים בהצעת החוק לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית: מן הראוי שמקבלי ההחלטות – כולל היושבים בוועדת גרמן – יקחו אף הם הצעה זו ברצינות ויבחרו בפתרון שמקדם את חיזוק מערכת הבריאות הציבורית ולא את התמוטטותה.

לפי משרד הבריאות הפלסטיני, נכון ליום 23.6.14 שישה אזרחים פלסטינים נהרגו בגדה המערבית בעשרת הימים האחרונים. בכלי התקשורת מדווחים על מקרי ירי רבים של הצבא הישראלי על אזרחים, וארגוני הצלה בגדה מדווחים כי בחלק מהמקרים הצבא לא מאפשר לצוותי הרפואה לעשות את עבודתם כראוי, ומונע מהם לגשת לפצועים ולהגיש להם טיפול, או לפנותם לבתי חולים.

ביום שני (22.6) פנה מחמוד אבו-ערישה ממחלקת שטחים כבושים ברופאים לזכויות אדם למתאם הפעולות בשטחים, משרד הבריאות והסתדרות הרפואים, בקריאה שיורו על הפסקת הפגיעה באזרחים, ובפעילות צוותים רפואיים בשטחים הכבושים.

מאז חטיפת 3 הנערים בגדה המערבית, ביום חמישי 12.4.14, מתבצעות פעולות צבאיות רחבות, הכוללות כיתור וסגר על מספר ערים, ובמסגרת זו מצויים יותר מחצי מליון תושבי מחוז חברון בסגר. הכניסות לעיר חברון נחסמו בקוביות בטון וכוחות הצבא מאפשרים תנועה מוגבלת רק דרך אחת הכניסות. כמו כן, על פי דיווחי תושבים, הצבא פולש למאות בתים ומבצע חיפושים ומעצרים, חלקם תוך השחתה של רכוש. בחלק מהמקרים הכניסה לבתים נעשית באמצעות הצמדת מטען לדלת הבית, פרקטיקה שהובילה לפציעה של בני המשפחות, חלקם ילדים.

הפנייה מגיעה יממה לאחר מכתב שנשלח להסתדרות הרפואית העולמית על ידי 18 ארגוני בריאות וזכויות אדם מרחבי העולם, בהם ארגון רופאים לזכויות אדם, הקורא להתערבותם ביוזמות שונות להאכלה בכפייה של שובתי רעב, בראשן יוזמת החקיקה שמקודמת בימים אלו בישראל. קדם לו מכתב נוסף, שנשלח להסתדרות הרפואית העולמית ב-14 למאי, על ידי ארגון רופאים לזכויות אדם באותו עניין.

מואייד שראב, 31, נשוי ואב לילדה, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת אנג'אח ומכין את עבודת התיזה שלו בנושא האסלאם הפוליטי והתקשורת העכשווית, עצור במעצר מנהלי מיום 19.11.2012. מעצרו הוארך שלושה פעמים, שישה חודשים כל פעם. כיום, 18.06.14, הוא שובת רעב מזה 56 ימים. מואייד נעצר מספר פעמים, 3 מהם מעצרים מנהלים, לתקופה כוללת של 7 שנים. הוא נעצר לראשונה שנת 1999 כשהיה בן 17.

בתגובה על פניית רל"א וארגוני זכויות אדם פלסטינים לאו"ם, מזכ"ל האו"ם, בן קיי מון, יצא בהצהרה ב 06.08.14, בה הוא מביע דאגתו באשר למצבם של 75 שובתי הרעב המאושפזים בבתי החולים, והעצורים מנהליים צריך או להעמיד לדין או לשחרר ללא דיחוי.

ראש הממשלה נתניהו, ציין במהלך ישיבת הקבינט, בתגובה על התנגדות הגורמים המקצועיים והקריאה של הר"י לרופאיה שלא לפעול בכפייה, כי ימצאו הרופאים שיעשו זאת. ארגון רופאים לזכויות אדם, מאמין בחוזק ובחוסן האתי של הקהילה הרפואית בישראל וביכולתה להיאבק בהצעה אשר מאלצת אותם לתת יד לעינויים ולהיות שותפים לפשע רפואי, וקוראת לכלל נשות ואנשי הרפואה לעשות כל אשר ביכולתם למנוע את אישורה. 

בהימ"ש דחה עתירה שהגיש רופאים לזכויות לאדם בשמו של חולה מרצועת עזה, המבקש להגיע למזרח-ירושלים לצורך טיפול שיציל אותו משיתוק בארבע גפיו, בטענה שמצבו הרפואי "איננו מהחמורים".

אמג'ד ספדי, בן 39, עורך דין במקצועו ותושב ירושלים, נעצר בתאריך 06.03.14 בחשד להעברת מסרים אסורים בין כלואים להנהגת חמאס. ספדי הוחזק ונחקר במתקן החקירה מגרש הרוסים שבירושלים כ-50 ימים. לאחריו שוחרר למעצר בית, ונמצא מת ב-29.4.14, כ-5 ימים משחרורו למעצר בית.

מפנייתה של רשות המיסים אל רופאים לזכויות אדם עולה בבירור הנסיון לפגוע בארגון בשל עמדותיו ופעילותו הציבורית. פנייה זו מספקת הצצה נדירה להלך הרוח הפוליטי ברשות המיסים ומבטאת העדר הבנה לגבי תפקידם של ארגוני זכויות אדם. בפעולה זו מצטרפת רשות המסים אל שורה של ארגונים ומוסדות ממשלתיים הפועלים ברוח דומה על מנת לייצר דה לגיטימציה כלפי ארגוני זכויות אדם ולהשתיק קולות שאינם מתיישרים עם האג'נדה של ממשלת ישראל.

ארגון רופאים לזכויות אדם שמח להכריז על "פְּלַסְטר 2" - תערוכת מכירת אמנות, שתמשיך את המאמץ והתרומה של "פלסטר", בדגש על תמיכה במרפאות ההתנדבותיות של רל"א, שעוזרות ומעניקות טיפול רפואי לפלסטינים בשטחים הכבושים ולמהגרים ופליטים בדרום תל אביב. ENGLISH & ARABIC INSIDE

אם יעבור החוק הזה, ישראל תסמן לרופאיה כי הם מורשים, ואף מעודדים, להפר את האתיקה הרפואית ואמנות בינלאומיות, בראשן הצהרת מלטה לטיפול בשובתי רעב, האוסרת בפירוש את ההאכלה וההזנה בכפייה. "האכלה בכוח לא מקובלת אף פעם מבחינה מוסרית. אפילו אם הכוונה היא להועיל. האכלה המלווה באיומים, כפייה, כוח או שימוש בריסונים פיזיים היא צורה של טיפול לא אנושי ומבזה."

נושא הביטוחים המשלימים עומד, בעיני נשות ואנשי מקצוע רבים, בלב הדיון על מערכת הבריאות הציבורית בישראל היום. הביטוחים הללו, שהוקמו כאמצעי צדי לתחזוק מערכת הבריאות וקופות החולים הגרעוניות, הפכו במהלך העשור האחרון למנגנון כלכלי משומן שמכרסם בביטוח הבריאות הממלכתי ומאיים על שוויוניות מערכת הרפואה הציבורית.

יום האדמה הפלסטיני-ישראלי מסמל לא רק את האבל על ששת הפלסטינים שנהרגו ביום זה בשנת 1976. ממש לא רק. הוא מסמל את הגזל, האפליה ואת הכוחנות המופנית נגדם מטעם השלטון הציוני. או במלים אחרות את הגזענות היהודית ישראלית שלבשה פנים מוחשיות ומציאותיות החל משנת 1948. הוא מסמל את שלילת הזכות להיות בעלי זכויות כפי שאמרה חנה ארדנט.

ב-28.11.2013 נפטרה נור עפאנה, נערה בת 14 מאבו דיס, בזמן שטופלה ברכב אמבולנס. על מנת להגיע לבית החולים היה על הרכב לעבור דרך מחסום צבאי הקרוי "קונטיינר" (קרוי גם "הקיוסק"), ועקב פקקי תנועה שנוצרו ע"י בדיקות מתמשכות שבוצעו במחסום ולא איפשרו את המעבר, נאלץ להמתין כחצי שעה בכניסה לאותו מחסום. המתנה שעלתה בחייה של הנערה. العربية بعد العبرية

ההשפעות השליליות של גדר ההפרדה הינן רבות מספור, והן משפיעות על תחומי החברה, הכלכלה, החינוך, הפוליטיקה ועוד. ההשפעות קשות ביותר באזור ירושלים המזרחית. המשך >

האסיפה הכללית השנתית תתקיים ביום רביעי, 2 באפריל 2014 בשעה 20:00, במשרדי העמותה, ברחוב דרור 9 יפו- ת"א. נשמח לנצל הזדמנות זו להיפגש עמכם ולעדכן אתכם על פעילות הארגון.

ביום שבת, 01/03/2014, יצאה המרפאה הניידת של רופאים לזכויות אדם ליום רפואי בכפר חבלה דרומית לעיר קלקיליה. היום הרפואי התקיים בבית הספר במרכז הכפר, בשיתוף ארגון המדקל רליף והמועצה המקומית בכפר.

ארגון רופאים לזכויות אדם דורש לפתוח בחקירת מוות מיידית של מותו של האסיר ג'יהאד טוויל, תושב ישראל שמת היום בבית חולים בבאר שבע, לפני שסיים לרצות עונש של שלושה חודשים על עבירות תנועה. משפחתו מספרת כי ג'יאהד היה איש בריא, שלא סבל מבעיות רפואיות קודמות, וכי הוא נפגע בתקרית אלימה שאירעה בכלא. לדברי משפחתו זמן קצר לפני שנפגע שוחח עמם ובמהלך השיחה הבינו ממנו שיש מהומות בכלא. 

הצעת חוק זו מגלמת בתוכה הפרות חמורות של זכויות אדם ושל האתיקה הרפואית; הכשרה חקיקתית לפרקטיקה הנחשבת לעינויים דרך התרת והסדרת האכלה וטיפול בכפייה של שובתי הרעב; עושה שימוש פסול ברפואה וברופאים/ות למען השגת יתרון פוליטי-בטחוני ותדמיתי; והיא עומדת בסתירה מוחלטת לחוק זכויות חולה ולהצהרות ואמנות בינלאומיות.

ביום הרפואי במחנה הפליטים אלעין נבדקו יותר מ- 350 חולים, מתוכם 40 ילדים. כמו כן הופנו 4 מקרים להמשך ייעוץ וטיפול בישראל. חולים רבים גם קיבלו תרופת למחלות כרוניות.

מנסים לשכנע אותנו שכלכלת השוק יעילה יותר וחסכונית יותר; רוצים שנקבל מציאות שבה טיפול רפואי יינתן לפי רמת הכנסה: שירות בסיסי למי שאין לו כסף, שירות בביטוח המשלים למי שיש לו קצת מעל הממוצע, ושירות "מושלם" לעשירון העליון. זה הזמן לומר שאנחנו לא מקבלים את ההפרדה הזו, ושבריאות שווה היא חלק מתפיסת עולם כוללת שבה אין שווים ושווים פחות!

מערכת הבריאות הפרטית והציבורית מונחות על ידי עקרונות מנוגדים. במערכת הבריאות הפרטית המטרה היא להרוויח כסף והספקת שרותי בריאות מהווה אמצעי להשיג רווחים. במערכת הבריאות הציבורית המטרה היא לספק שרותי בריאות ומשאבים (הנרכשים בכסף) מהווים אמצעי לספק שירותים.

הבוקר (11:00) יתקיים דיון מיוחד בוועדת עובדים זרים, בשיתוף הוועדה לזכויות הילד, בנושא חלופות למעצר ילדי מהגרים (מהגרי עבודה ומבקשי מקלט). במהלך השנה האחרונה נכלאו בישראל למעלה מ-200 ילדים בשל חוסר מעמד. בין הילדים שנכלאים נמצאים ילדי מבקשי מקלט הממתינים להחלטה בבקשתם להכרה כפליטים, ילדי מבקשי מקלט שחלה עליהם הגנה קולקטיבית (מדיניות אי הרחקה זמנית), קטינים לא מלווים הממתינים למציאת מסגרת חלופית וילדי מהגרי עבודה הממתינים להרחקה מהארץ.

ביום הרפואי הארוך במחנה הפליטים טול כרם נבדקו יותר מ-320 חולים, רבים בתחום האורטופדי, וחולים כרוניים רבים עם בעיות לב יתר לחץ דם, וסכרת. כ-50 ילדים נבדקו וטופלו, וחולים רבים קיבלו כמויות גדולות של תרופות על רקע השביתה של אונרא.

ב 10.1.14 יצאה משלחת של נציגי רופאים לזכויות אדם למתקן השהייה בדרום למבקשי מקלט "חולות", שם פגשה בכמאה מבקשי מקלט המוחזקים במתקן. במהלך המשלחת נבדקו על ידי הצוות הרפואי 63 כלואים ונערכו שיחות עם עוד כ-30 מבקשי המקלט אשר נשאלו על מצב שירותי הבריאות ועל התנאים במתקן הכליאה "חולות".

פרופ' צבי בנטואיץ', חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם וראשון רופאי האיידס בישראל:"כמי שמטפל מזה שנים הן בנשאיHIV  וחולי איידס ישראלים והן בחסרי מעמד, היה לא פשוט לעמוד מול האחרונים ללא יכולת להעניק להם את הטיפול הטוב ביותר שאנו יכולים להעניק ולראותם סובלים סבל מיותר. אני שמח שמשרד הבריאות, בהובלתו של פרופ' גמזו, נענה לבסוף למאבקנו הממושך, התגייס למטרה חשובה זו ויצר מסגרת שתבטיח את טיפולם הרפואי".

ביום שבת יצאה המרפאה הניידת ליום רפואי בעיירה דיר אלגסון בצפון טול כרם. היום הרפואי התקיים בבית הספר לבנות במרכז העיירה, בשיתוף ארגון המדקל רליף, המועצה המקומית ואיגוד האישה הפלסטינית בגדה. למעלה מ-300 חולים, מתוכם 40 ילדים קיבלו טיפול רפואי מפעילי רופאים לזכויות אדם. 

ביום הרפואי בכפר ראעי נבדקו קרוב ל -250 חולים, מתוכם כ-50 ילדים. שלושה חולים הופנו להמשך ייעוץ ומעקב בישראל באמצעות הארגון. כמו כן רבים קיבלו תרופות למחלות כרוניות.

זה הזמן למלא את האמנה להגנה על פליטים ולהציע לסורים מקלט בישראל, עד שיוכלו לשוב בבטחה לארצם. זה הזמן לפעול בשקיפות. לפרסם את הקריטריונים לכניסה לישראל (אם יש כאלה) ולתת לכל פליט המגיע לגבול, בין פצוע ובין שלא, הגנה מלאה. זה הזמן לצאת מהדיון ההומניטרי הנוח על טיפול רפואי לפצועים הסורים ולעבור לדיון הפוליטי הטעון על ההגנה והמעמד שאנו מעניקים גם לאלה שאינם יהודים.

ארגון רופאים לזכויות אדם פועל למען קידום והגנה על זכויות אדם בכלל והזכות לבריאות בפרט של כל בני האדם הנמצאים בישראל ובשטחים שבשליטתה, מתוך תפיסה המשלבת זכויות אדם, צדק חברתי ואתיקה רפואית. הארגון עוסק בפעילות ציבורית ומשפטית לשינוי מדיניות, בסיוע פרטני לפונים ובהפעלת מרפאות מתנדבים המעניקות סיוע רפואי. למידע נוסף על הארגון, ראו:http://phr.org.il.

עונש מאסר כרוך בהגבלת אחדות מזכויות היסוד של האסיר, אך הזכות לבריאות אינה אחת מהזכויות המוגבלות בעונש. מניסיוננו רב השנים בטיפול באסירים הסובלים מבעיות בריאותיות שונות, אנו למדים כי מערך שירותי הרפואה בשב"ס מקפח בצורה קשה את זכותם של האסירים לשירותי בריאות בהשוואה לאזרחים אחרים ולחוק זכויות החולה. כפועל יוצא, האסירים נידונים לעונשי מחלה ונכות בנוסף על עונש המאסר שגזר עליהם בית המשפט. אנו מבקשים מהוועדה לבדוק באופן יסודי את נושא הטיפול הרפואי בשב"ס לאור הצעתנו להוצאת האחריות על הטיפול הרפואי באסירים מידי השב"ס.

עבודה אפורה הוא מאמר שפרסמה רופאה במרכז רפואי "מונטיפיורי" בברונקס בניו-יורק, ארה"ב וחברה ברופאים למען 99%. המאמר המלא פורסם ב JAMA, The Journal of the American Medical Association

עזה, ינואר 1988, קר מאד. הרחובות שוממים. רחובות – אם נדייק – מעברים של בוץ, מי גשמים שאין להם ניקוז מעורבים במי ביוב שגם להם אין ניקוז יעיל. נערים ונערות כחולי שפתיים מקור מאפשרים לוואן הלבן שלנו לעבור למרות השביתה הכללית שהוכרזה בעזה. שביתה מוחלטת: כל החנויות סגורות, אין מכוניות נוסעות.

למרות מזג האוויר הגשום והסוער, יצאה המרפאה הניידת ליום רפואי בכפר קפין בצפון העיר טול-כרם. היום הרפואי היה מתוכנן לעיר העתיקה בחברון, אך בשל מזג האוויר והדרכים החסומות בוטל והועתק, ברגע האחרון, לנפה אחרת. במהלך היום הרפואי טופלו כ-200 חולים/ות.

עביר (שם בדוי), ילדה בת 8 מרצועת עזה, אובחנה בבית החולים כחולת סרטן הדם – לוקמיה. בדומה למקרים דומים ברצועת עזה, גם לעביר לא נמצא טיפול נגיש בתוך הרצועה. כפי שעושה במקרים מסוג זה, סיפקה הרשות הפלסטינית כיסוי כספי עבור טיפול בבית חולים ישראלי, בהתאם להסדרים בין הרשות לישראל. מרגע זה, גישתה של עביר לטיפול רפואי הייתה נתונה בידי מנגנוני הביטחון של ישראל (המת"ק והשב"כ).

בשל הפסקת החשמל הופסקו בבתי החולים ברצועת עזה כל הניתוחים הלא דחופים, אשר מספרם עומד על כ–90 ניתוחים ביום. כמו כן הופסקו בדיקות מעבדה וצילומי הרנטגן. תרופות ויחידות דם שנשמרו במקררים מיוחדים התקלקלו בשל הפסקת החשמל ונזרקו. בדיקות רפואיות שנעשו במעבדות התקלקלו ונזרקו. חיסונים שונים גם הם התקלקלו ונזרקו.

ביום שבת יצאה המרפאה הניידת ליום רפואי בכפר עין אל –בידה שבבקעת הירדן הצפונית. היום הרפואי התקיים בבית הספר שבמרכז הכפר, בשיתוף המועצה המקומית, המדקל רליף ולשכת המושל של נפת טובאס והבקעה.

חסן תוראבי, בן 22, חולה סרטן, מת היום בבית חולים העמק, לאחר ששוחרר במפתיע ע"י שב"ס בתחילת אוקטובר השנה כשהוא במצב מסכן חיים עם דימום אינטנסיבי במערכת העיכול. רופאים לזכויות אדם קוראים לפתוח בחקירת נסיבות מותו של חסן וחקירת כל מקרי הכלואים שמותם התרחש סמוך לשחרור שלהם. חקירה שתכלול התנהלות והטיפול שניתן לו ע"י שב"ס.

ביום שבת יצאה המרפאה הניידת ליום רפואי בכפר בורקין בדרום מערב העיר ג'נין. היום הרפואי התקיים בשיתוף ארגון המדקל רליף ומועצת הכפר. ראש המועצה המקומית נימר חלוף וחברי המועצה קיבלו את פני המשלחת הרפואית של הארגון וברכו אותה. חלוף הודה לצוות הרופאים על הסיוע, העזרה והתמיכה בעם הפלסטיני הסובל מהכיבוש ומדיניות הכיבוש.

על פי המדיניות הנהוגה כיום, ממשלת ישראל אינה מעניקה רישיונות עבודה למבקשי מקלט, אך מאפשרת למעסיקים להעסיק אותם מבלי להפעיל סנקציות וקנסות על עצם ההעסקה. מצב עמום ומבלבל זה דוחק רבים ממבקשי המקלט לעבודות מזדמנות ולא מדווחות, ותורם להצטופפותם בשכונות המוחלשות, בעיקר בדרום תל-אביב.

דר' עידו לוריא, המנהל הרפואי בהתנדבות של המרפאה הפתוחה בחמש השנים האחרונות, מסיים את תפקידו. אנו מודות לו על שנים של השקעה ומסירות תוך תמיכה בצוות ובמטופלים ובמטופלות. כעת, אנו פונים אליכם/ן בקריאה להתנדב ולהציג את מועמדותכם/ן למילוי תפקיד המנהל/ת הרפואי של המרפאה הפתוחה. התפקיד הינו התנדבותי וכולל ליווי וייעוץ רפואי בנושאים הקשורים לעבודת המרפאה.

הקהילה האריתראית בישראל שרויה באבל כבד בעקבות החדשות הנוראות על שתי הספינות שטבעו בדרכן לאיטליה. לרבים מאתנו כאן יש קרובי משפחה או חברים שהיו על הספינות וטבעו למוות. האסון באיטליה מחזיר לקהילה שלנו את הזיכרונות הטריים - של הנסיבות הקשות בגללן נאלצו רבים לעזוב את ארצם, ושל האירועים המחרידים שעברו רבים מאתנו בדרכם לישראל. דברים שכתבה עזיזה קידנה בעקבות מותם של מאות אריתראים בטביעתה של ספינה מול חופי איטליה, סמוך לאי למפדוזה.

החרום של היום הוא להתחיל להתייחס למרחב שלנו כמרחב אחד, מתוך הכרה של מצב הסגרגציה והאפרטהייד. זה המאבק שאנו אמורים לבחור בו ולא המאבק שהשלטון מכתיב לנו – כמו איך וכמה יצאו מעזה המסוגרת. כמובן שאינני מתכוונת לכך שנעלים עין או נחדל מפעילות נגד הסגר על עזה, אך מרכז ההבנה והמאבק אמור לעבור מהמאבק בכיבוש בלבד ולשים במרכז ההבנה והמאבק את הסגרגציה והאפרטהייד. דבריה של דר' רוחמה מרטון, מייסדת ונשיאת רופאים לזכויות אדם באירוע לציון 25 שנים לארגון.

3 אונקולוגים בגדה המערבית, 7 אונקולוגים ברצועת עזה. בכל שנה ישנם כ-660 חולות וחולי סרטן פלסטינים נוספים (חדשים). בשנת 2012 הופנו 9,895 חולי סרטן פלסטינים לטיפול מחוץ למערכת הבריאות הפלסטינית, מספרים המעידים על העדר טיפול רפואי עבור אותם חולים בשטחים הכבושים, ולתלות בגורמים חיצוניים, כל זאת בהיות מערכת הבריאות הפלסטינית מממנת כל טיפול המתקיים בישראל (ובמדינות אחרות) בסכומי כסף רבים.

ولد أسيد ابن الثلاثة شهور مع مشاكل في القلب،هناك في قلقيلية حيث ولد، لم يحصل أسيد على التشخيص السليم لوضعه الصحي لقلة وجود أطباء مختصين في جراحة قلب الأطفال ليس فقط في قلقيلية بل وفي كل الضفة الغربية. بدأت المشاكل مع العائلة في اليوم التالي لولادة أسيد ومعها بدأت العائلة تطوف بين المستشفيات على أمل ايجاد علاج لابنهم الذي كان يعجز عن التقاط أنفاسه في كثير من الأحيان، ولكن باءت كل المحاولات بدون جدوى. ومن على حافة اليأس قرر الأبوان بمساعدة أصدقاء يهود كسر القيود وإدخال أسيد إلى مستشفى في منطقة المركز في اسرائيل حيث أجريت لأسيد عملية ناجحة أنقذت حياته. كثيرون مثل أسيد فقدوا حياتهم لأنهم ولدو في نظام صحي فلسطيني مرتبط بشكل مطلق بإملاءات السياسات الإسرائيلية . "المسئولية على حياة الطفل الرضيع أسيد"، مقالة لحسام الدين عيسى، الباحث الميداني بقسم الأراضي المحتلة، أطباء لحقوق الإنسان.

במהלך 20 השנים האחרונות, מאז נחתמו הסכמי אוסלו, שיכללה מדינת ישראל את דרכי שליטתה על בריאותם של תושבי השטחים הכבושים הפלסטינים. מערכות שליטה אלו אינן מאפשרות את קיומה ותפעולה של מערכת בריאות עצמאית וברת-קיימא, ומביאות למעשה לתפקוד רעוע של מערכת הבריאות הקיימת ולהתדרדרות במשאביה ובכושר עמידתה. את המחיר היקר משלמים החולים ובני משפחותיהם.

ביום שבת יצאה המרפאה הניידת שלנו ליום רפואת נשים ראשון בסדרה בכפר רבאייעה, מזרחית לעיר בית לחם. יום הנשים התקיים במרכז קהילתי באמצע הכפר, בשיתוף ארגון נשים מקומי,ארגון המדקל רליף ונציגים ממועצת הכפר. ג'מאל מחמוד נציג המועצה המקומית קיבל את פני המשלחת הרפואית, ברך אותה, ונתן סקירה על הכפר והאזור.

تظاهر اليوم أكثر من 60 خريج وطالب من كلية المهن الطبية من جامعة القدس – ابو ديس أمام وزارة الصحة ومستشفى هداسا. وقد شارك في التظاهرة ممثلين عن مختلف التخصصات الطبية من أطباء وصيادلة ومعالجين طبيعيين ومخبريين، وممثلين عن جمعية اطباء لحقوق الانسان. وطالب المتظاهرون وزارة الصحة الإسرائيلية, التراجع عن قرارهم بعدم الاعتراف بشهادة انهاء التعليم بمجال الطب ومنعهم من التقدم لامتحانات مزاولة المهنة الإسرائيلية وبالتالي ممارسة المهن الطبية. علما ان امتحان التأهيل القادم حتى موعد اقصاه تشرين القادم, مما يصعب على الطلاب التحضير له.

הקהילה הרפואית אינה מנותקת מן החברה שבתוכה היא פועלת, מציאות זו מציבה אתגרים רבים בפני הקהילה הרפואית ובפני ערכי השוויון וההגנה על המטופלות/ים להם היא מחוייבת. הסוגיות השונות שהגיעו לפתחנו בששת החודשים הראשונים של השנה מעידות כי מדובר באתגרים לא פשוטים. אנו מקוות ומקווים כי הבאת מידע זה לחברות וחברי הקהילה הרפואית, תעורר מודעות לצורך העמוק בשמירה על ערכי האתיקה הרפואית והצדק החברתי בקרב העוסקים והעוסקות ברפואה ובזכות לבריאות. פניות לועדה: hadas@phr.org.il סודיות מובטחת.

ב-14.7.2013 גרשה ישראל לאריתריאה ארבעה-עשר מבקשי מקלט, זאת על אף חשש ממשי לסיכון חייהם וחירותם. הצהרותיהם של גורמים ישראלים רשמיים מלמדות שבכוונת המדינה לגרש בתקופה הקרובה מבקשי מקלט נוספים אל אריתריאה.

ארגוני זכויות האדם בישראל רואים בצעד זה חציית קו אדום ושיתוף פעולה עם משטר דיקטטורי ורצחני, וקוראים לבטל את ההחלטה לאלתר ולמנוע כל גירוש עתידי.

ועדת גרמן, או בשמה המלא הוועדה הציבורית לחיזוק מערכת הבריאות, עתידה לקבל במרוצת החודשים הבאים החלטה גורלית שתכריע מה יהיו בעתיד פניה של מערכת הבריאות הציבורית: האם זו תהיה מערכת בריאות מקוצצת כנפיים, ממוסחרת ומופרטת שהאמון הציבורי בה הולך ויורד או שמא זו תהיה מערכת ציבורית חזקה ושוויונית שבה גם קבוצות חברתיות מוחלשות והמעמד הנמוך יוכלו לממש את זכותם השווה לבריאות?

ארגוני זכויות אדם פלסטינים וישראלים פנו לשר הביטחון משה יעלון בדרישה לאפשר לתושבי עזה חופש תנועה בעקבות המגבלות שהוטלו לאחרונה על מעבר רפיח.

משנת 2011, משרד הבריאות אינו מכיר בתארי הרפואה הנלמדים באוניברסיטת אל-קודס שבאבו דיס. אי הכרה זו אינה מאפשרת לכ-300 בוגרי האוניברסיטה, תושבי ירושלים המזרחית, לגשת לבחינות ההסמכה לרפואה בישראל וכך נמנע מהם לעבוד בעיר ירושלים במקצועות הרפואה אותו רכשו בהשקעה ועמל רב.

למרות האיסור המוחלט על רופאים/ות להשתתף בהאכלה בכפייה, נעשית היום עבודה ברמת משרדי ממשלה וגופי ביטחון בכוונה לגבש הצעת חוק שתאפשרה. ארגון רופאים לזכויות אדם פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה למנוע הצעה שכזו.

גשאו, מטופל המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם, בן 45, הגיע לישראל במאי 1993 אחרי שנמלט מאתיופיה, שם נחשב מתנגד למשטר. הוא ריצה עונשי מאסר, וכשהצליח להימלט - ברח לאירופה. לאחר תקופה קצרה שבה התחלף השלטון בארצו הוא שב לביתו, אך שם ציפתה לו הפתעה - הוא גילה כי הוא עדיין מוגדר כמבוקש ויצא לכיוון ישראל. מאז, במשך שני עשורים, הוא פועל להסדרת מעמדו, במציאות בלתי אפשרית, ללא ודאות, בפחד מתמיד.

ביום שבת יצאה המרפאה הניידת ליום רפואי של מומחים במרכז השיקום אל-אמל בהר עיבל בעיר שכם. המרכז פועל מטעם איגוד ועדות הסיוע הרפואי UHCC. מושל העיר שכם ג'יברין בכרי, ראשי המרכז הרפואי ונכבדים רבים נכחו ביום הרפואי.

ניתוחים אורטופדים בבית החולים האירופי בחאן יונס, וניתוחי גידולים וכלי דם בבית החולים שיפא בעיר עזה; מתן ייעוץ לעשרות רבות של חולים בבתי החולים והרצאה רפואית בפני 50 רופאים בשיפא; הכשרה של 21 אנשים בתחום בריאות הנפש בבית החולים הפסכיאטרי במרכז עזה; מחסור בציוד רפואי ובתרופות, מחסור בציוד חדרי ניתוח; הדלק אזל לגמרי והסולר בדרך להיגמר, תנועה דלה של רכבים בכבישים, כמעט "עוצר מרצון" לאורך הרצועה. המנהרות סגורות ומחסור בציוד רב.

ביום שבת יצאה המרפאה הניידת ליום רפואת נשים שני בסדרה בכפר צפא, דרומית מערבית לעיר רמאללה. היום הרפואי התקיים בבית הספר לבנים במרכז הכפר, בשיתוף המועצה המקומית וארגון הנשים המקומי.

ממידע שהצטבר בידי הארגונים ומדיווחים בתקשורת עולה כי ביום שבת (22.6) פתחו מבקשי מקלט בכמה מאגפי הכלא בשביתת רעב. כמעט בסמוך לתחילת שביתת הרעב הופסקו הפניות הטלפוניות למוקד סיוע לעובדים זרים מאגפים אלו, כך שאין תקשורת ישירה עם השובתים ואין דרך לדעת מהו מצבם.

היום אנו מציינים 19 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. חוק זה הווה נקודת ציון במדיניות הבריאות בישראל, כי הוא הבטיח את זכות לשרותי בריאות אוניברסליים, שוויוניים ואיכותיים. החוק הביא לחלוקת משאבים שוויונית יותר בין הקופות, לצמצום פערים בהשקעה לנפש ולמימון יותר פרוגרסיבי של ההוצאה לבריאות.

ההגירה היא תוצאה לניצול, למעין צורה עכשווית של עבדות שנוקטות המדיניות העשירות כלפי אזרחי המדינות העניות. אין לראות בניצול תופעה 'טבעית' מעבר לשליטת אנוש. זוהי תוצאה לחוקים, נורמות, ממסדים, הרגלים, ותנאיים בחברה, ובעולם בכלל שיש לנו אחריות לגביהם.

היום הרפואי בכפר מות'לת' אלשוהדאא נמשך עד השעה ארבע וחצי אחר הצהריים, בשל העומס הרב במרפאה האורטופדית. נבדקו למעלה מ-250 חולים וחולות, מתוכם יותר מ-65 ילדים, 70 באורטופדיה. 2 חולים להמשך ייעוץ ומעקב. ועשרות נוספים קיבלו תרופות חיוניות.

במדינת ישראל כיום, זכאות לזכויות חברתיות כולל הזכות לבריאות ולשירותים סוציאליים, קשורה ומותנית במעמד אזרחי. לפיכך, לאנשים חסרי מעמד בישראל זכויות אלו, כולל גם הזכויות לכבוד וליחס שווה אינן ברות מימוש, במלואן או בחלקן. כך, אנשים אלה כמעט ואינם זכאים לשירותי בריאות ציבוריים, חסרי גישה לשירותי רווחה ולמעשה מודרים מכל מערכות הטיפול, התמיכה והסיוע המקומיות. מצב זה, מוביל מחוסרי מעמד רבים לוותר על קשת רחבה של טיפולים רפואיים, לחיים בעוני ומחסור ולתלות רבה בארגוני מתנדבים ובסיוע הומניטרי.

עתירה מנהלית שהגישה מחלקת מהגרים וחסרי מעמד בשמו של מטופל המרפאה הפתוחה, נשאHIV  מדרום סודן. מדובר במטופל המרפאה שהגשנו לו בקשה למשרד הפנים למניעת גירוש מטעמים רפואיים. הבקשה והערעור שהגשנו נדחו ולכן פנינו לבית המשפט בדרישה למנוע את גירושו בגלל העדר טיפול בדרום סודן.

בימים אלו מתקיים הכנס השנתי ה–66 של ארגון הבריאות העולמי בג'נבה. לכנס הגישה הרשות הפלסטינית נייר מפורט המציג את המצב הבריאותי בשטחים הפלסטינים ואת מצב מערכת הבריאות הפלסטינית. בנייר הרשות קוראת לקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את הכיבוש ולכבד את זכותם של הפלסטינים לבריאות. ישראל גם הגיבה על נייר זה, ובעיקר טענה שזהו דיון פוליטי ולכן אין לו מקום בכנס של ארגון הבריאות העולמי.

ביום שבת יצאה המרפאה הניידת ליום רפואת נשים ראשון בסדרה בכפר צפא דרומית מערבית לעיר ראמללה. היום הרפואי התקיים בשיתוף המועצה המקומית וארגון הנשים המקומי בכפר. בשל הצורך העצום בשירותים רפואיים נמשך היום הרפואי לנשים עד השעה ארבע, והיה לחץ גדול של מטופלות. ביום הרפואי נבדקו למעלה מ-164 נשים, ועשרות רבות קיבלו תרופות חיוניות.

ביום שבת יצאה המרפאה הניידת ליום רפואי וביקור סולידריות עם תושבי הכפר אלנאקורה צפונית מערבית לעיר שכם, שעל אדמותיה הגזולות שוכנת התנחלות שבי שומרון (למעלה מ-2000 דונמים הופקעו מתושבי אלנאקורה). היום הרפואי התקיים בבית הספר היחיד בכפר, בשיתוף המועצה המקומית. ראש המועצה המקומית אחמד אבו חשיש, חברי המועצה, מנהל בית הספר והמורים ותושבי הכפר קיבלו את פני המשלחת הרפואית הגדולה של הארגון וברכו אותה.

התוכנית הכלכלית לשנים 2013-2014- לא לגזירות בתחום הבריאות: פעלו למנוע את הגזירה בדבר העלאת השתתפויות עצמיות על שירותי בריאות שבסל הבריאות ובדבר הקפאת הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים לילדים בגילאי 12-14

מהות התפקיד: עבודת שטח (50% משרה) – אחריות על מערך איסוף מידע, ועיבודו לידי כתיבת דוחות וניירות עמדה אודות הפרות זכויות האדם בשטחים הכבושים. התפקיד כולל קשר שוטף עם חולים, עם רופאים במוסדות רפואה ישראליים ופלסטיניים, עם ארגונים פלסטינים, בינלאומיים וישראלים, ועם גורמים רלבנטים אחרים בגדה המערבית וברצועת עזה. כמו כן, התפקיד מצריך נסיעות תכופות לשטחים הכבושים (הגדה המערבית ורצועת עזה).

ביום שבת (4/5/2013) יצאה המרפאה הניידת ליום רפואי בעיירה עראבה, דרומית-מערבית לעיר ג'נין . היום הרפואי התקיים בארמונות העתיקים במרכז העיירה, בשיתוף ארגון המדקל רליף, עמותת "שארק" לצעירים ומועצת העיר. היום הרפואי בעראבה התקיים בסימן ה-1 במאי, יום הפועלים, מתוך הזדהות עם סבלם של אוכולוסיית הפועלים, ומתוך הזדהות וסולידריות עם האסירים שובתי הרעב, במיוחד שמעראבה ישנם אסירים רבים בבתי הכלא בישראל, והאסיר המנהלי הראשון ששבת רעב הוא תושב העיירה עראבה, השייח חדר עדנאן.

בתחרות שיזמה רופאים לזכויות אדם ליום הבריאות העולמי 2013, זכתה הכרזה שעוצבה על ידי אביטל סנטו, שניכר בה שילוב בין דימויים אקטיביסטים תוך שמירה על ערכים אסתטיים גבוהים ומסר ברור וקולע. במקום השני זכתה הכרזה שעוצבה על ידי שי עינבר, ובמקום השלישי זכתה הכרזה שעוצבה על ידי שי אפרתי. הזוכים מקבלים זיכוי לרכישת פונטים, תרומת הוצאות הפונטים הגילדה, פונטף, ו-אאא.

ההפרדה בין רפואה למעשה הפוליטי לוקה באותו סוג של עיוורון או עיוורון לתיאבון, כלומר - אי רצון לראות את השילוב הבלתי ניתן להפרדה בין רפואה לפוליטיקה. כחולבן אומרים: אנחנו, הרופאים הטובים, ניתן שרותי רפואה לנכבשים נטולי הזכויות אך לא נאבק על זכותם להיות בעלי זכויות לבריאותם שלהם. כך מתחבר הרופא הטוב הא-פוליטי, אל הפוליטיקה של הכובש.

הזמנה לסיור: "בלדה לאשה" - בעקבות משוררות בת"א. סיור ייחודי זה נתרם לרופאים לזכויות אדם על ידי צפריר קורסיהhttp://www.tlvguide.com/. הסיור הוא חלק מפעילויות העשרה אותן אנו עורכות לפעילי ופעילות רופאים לזכויות אדם כהוקרה על תרומתכן לפעילותנו.

בתגובה להתבטאותו של מנהל איכילוב, פרופ' ברבשבמהלך דיון בכנסת כי "הבעיה היא שסגרו את הגדר אבל לא את הילודה, ומספר האריתראים שנולדים אצלנו עולה משנה לשנה." ועדת האתיקה של רל"א קראה לאנשי ונשות רפואה שלא להיגרר לדיבור מזלזל ופוגעני ולשמור על כבודם ובריאותם של מטופליהם. "אין אנו מתעלמים ממצוקותיהם התקציביות והמקצועיות של בתי החולים השונים המקבלים את חסרי המעמד, ואנו מלאי הערכה לבית החולים איכילוב, ובתי חולים אחרים, אשר מטפלים במסירות ובמקצועיות וללא כיסוי תקציבי באלפי חסרי מעמד מדי שנה. דווקא בשל קשיים אלו, אותם מכירים היטב מנהלי בתי החולים, על פרופ' ברבש לעמוד בראש הדורשים פיתרון מערכתי, כזה שיאפשר להם לטפל באופן המקצועי הטוב ביותר בכלל אוכלוסיות מטופליהם."

ארגון רופאים לזכויות אדם שלח ביום ד', 17.4.2013, מכתב למנהלי בתי החולים בישראל ולמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, בעניין ההפרדה האתנית במחלקות היולדות בבתי החולים בישראל, בין יולדות יהודיות ולא יהודיות.

מחר, 22.4.13 צפויה להתקיים שוב, זו השנה העשירית, הצבעה על הארכת הוראת שעה לתיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה, התשע"ג-2013). התיקון לחוק מונע תהליך איחוד משפחות בין אזרחים ישראלים לפלסטינים, ובפועל מותיר עשרות אלפים במציאות חיים בלתי אפשרית, ללא מעמד וללא גישה לשירותי בריאות ורווחה.