הנחיות להנגשת תכני אתרי אינטרנט 1.0

המלצות ארגון W3C מיום 5 במאי 1999

1. תרגום לעברית

 

תרגום למסמך:

Web Content Accessibility Guidelines 1.0

 

התרגום לעברית בוצע ע"י:

התרגום בוצע על – ידי  צוות מומחים של קבוצת הנגישות איגוד האינטרנט הישראלי: גילה גרטל- חסון (רכזת פרוייקט נגישות, איגוד האינטרנט הישראלי), גדעון זילר (איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת "נגישות לישראל"), ציפי אגוזי (מט"ח), ד"ר ניר דגן (אקדמיק פריוריטי), אלן הופנברג צרפתי (המרכז לעיוור ירושלים), שאולה הייטנר (איגוד האינטרנט הישראלי), רן זעירא (סנונית), גיל נזר (ספיה), מאיה שורק (מט"ח).

 

הערה: ההנחיות כתובות בלשון זכר מטעמי נוחות ושטף קריאה, אך הן מכוונות לשני המינים כאחד.

 

לנחותכם ניתן להוריד את מסמך ההנחיות המלא כולל נקודות בקרה וטכניקות בפורמט word.

 

גירסה נוכחית באנגלית:

http://www.w3.org/TR/1999/WAI-WEBCONTENT-19990505

(plain text, PostScript, PDF, gzip tar file of HTML, zip archive of HTML)

גירסה אחרונה באנגלית:

http://www.w3.org/TR/WAI-WEBCONTENT

גירסה קודמת באנגלית:

http://www.w3.org/TR/1999/WAI-WEBCONTENT-19990324

עורכים:

Wendy Chisholm, Trace R & D Center, University of Wisconsin -- Madison
Gregg Vanderheiden, Trace R & D Center, University of Wisconsin -- Madison
Ian Jacobs, W3C

התאמה ל-HTML ע"י Israeli W3C Office

Copyright© 1999 W3C(MIT, INRIA, Keio), כל הזכויות שמורות. W3C liability, trademark, document useand software licensingrules apply.

2. תקציר

הנחיות אלו מסבירות כיצד להפוך תכני אינטרנט (Web) לנגישים לאנשים בעלי מוגבלויות. הנחיות אלו נועדו לכל מפתחי האינטרנט (יוצרי התכנים ומעצבי האתרים), ולכל המפתחים באמצעות כלים ומחוללים. המטרה העיקרית של הנחיות אלו היא לקדם נגישות. עם זאת, עמידה בהנחיות אלו תהפוך את תכני האינטרנט זמינים יותר לכל סוגי המשתמשים המפעילים סוכני משתמש (user agents) שונים (דפדפן שולחן-עבודה, דפדפן קולי, טלפון סלולרי, מחשב אישי אוטומטי וכד') ובהתחשב באילוצים בהם הם נתונים (סביבה רועשת, חדרים המוארים יתר או חוסר על המידה, ידיים לא פנויות לתפעול המחשב כמו בזמן נהיגה, וכד').

 

עמידה בהנחיות אלו תעזור לאנשים למצוא מהר יותר מידע באינטרנט. ההנחיות לא נועדו לרפות את ידי מפתחי התכנים משימוש בתמונות (images), קבצי וידאו וכד', אלא להסביר כיצד להפוך את תכני המולטימדיה לנגישים יותר עבור קהל רחב יותר.

 

המסמך מכיל עקרונות נגישות ורעיונות עיצוב. כמה מהאסטרטגיות הנדונות במסמך זה מתייחסות לשיקולים הנובעים מדרישות בינלאומיות ולנגישות במיגוון פלטפורמות. עם זאת, המסמך מתמקד בנגישות ואינו מתייחס בהכרח לשיקולים ופעילויות אחרות של ה-W3C. למידע נוסף יש לפנות לעמוד W3C Mobile Access Activity home page ולעמוד W3C Internationalization Activity home page.

 

מסמך זה אמור להיות קבוע ותקף לאורך זמן, ולכן הוא אינו מספק מידע מפורט או טכני על תמיכה בדפדפן מסוים עבוד הטכנולוגיות המפורטות בו, מכיון שמידע זה משתנה במהירות. במקום זאת, ההסברים על הנגישות לאינטרנט (WAI) מספקים מידע כזה (ראה WAI-UA-SUPPORT).

 

למסמך המקורי מצורף נספח (באנגלית), המכיל נקודות בקרה (checkpoints) לפי נושא ועדיפות. הפרטים בנקודות בקרה אלו מקושרים להגדרות שלהן במסמך זה. הנושאים המזוהים בנספח כוללים תמונות, מולטימדיה, טבלאות, מסגרות (frames), טפסים, ותסריטים (scripts). הנספח מוצע כ טבלה מסכמת של תוכן הספר או כ רשימת פשוטה שלהן.

 

מסמך נפרד, שכותרתו "Web content Accessibility Guideline 1.0", מסביר כיצד ליישם את סעיפי רשימות הבקרה המוגדרות במסמך זה. מסמך הטכניקות דן בכל הסעיפים באופן מפורט יותר ומספק דוגמאות, תוך שימוש בשפות HTML, CSS, SMIL ו-MathML. מסמך הטכניקות כולל גם טכניקות לתיקוף ובדיקה ואינדקס של אלמנטים ומאפייני HTML (ומציין באילו טכניקות להשתמש). מסמך הטכניקות עוצב כדי לעקוב אחר שינויים טכנולוגיים, ולכן הוא צפוי להתעדכן בתדירות גבוהה יותר מאשר המסמך הנוכחי.

הערה: לא כל הדפדפנים וכלי המולטימדיה יכולים לתמוך בפונקציות המתוארות בהנחיות אלו. הדבר מתייחס במיוחד למאפיינים חדשים של HTML 4 או CSS1, אוCSS2 .

 

מסמך ההנחיות לנגישות תכני אינטרנט 1.0 הוא חלק מסדרה של הנחיות נגישות שפורסמו על ידי הצוות Web Accessibility Intiative. סדרת ההנחיות כוללת גם מסמך לגבי נגישות סוכני המשתמש (User Agents Accessibility Guidelines WAI_USERAGENT) ונגישות של כלים ומחוללים (Authoring Tool Acebility Guidelines- WAI_AUTOOLS)

 

3. סטטוס המסמך

מסמך זה נסקר על ידי חברי ה-W3C וגורמים בעלי עניין אחרים ואושר כהמלצה של ה-W3C. מכיון שתוכן מסמך זה קבוע, ניתן לאזכר או לצטט אותו במסמכים אחרים. תפקידו של ה-W3C ביצירת ההמלצה הזו היא להפנות תשומת לב למפרט הקיים בו ולקדם את הפצתו והטמעתו. כך תורחב הפונקציונליות והאוניברסליות של האינטרנט לקהילות משתמשים רבות ככל האפשר.

 

הגירסה האנגלית של מפרט זה היא הגירסה התקפה היחידה. לתרגומים בשפות אחרות ראה http://www.w3.org/WAI/GL/WAI-Webcontnent-Translations

 

רשימת תיקוני טעויות שנמצאו במסמך זה נמצאת ב http://www.w3.org/WAI/GL/WAI-WEBCONTENT-ERRATA.

רשימת המלצות ה W3C הנוכחית ניתן למצוא ב http://www.w3.org/TR.

המסמך הינו תוצר פעילות של ה W3C Web Accessibility Initiative .

4. תוכן עניינים:

תקציר

סטטוס המסמך

תוכן עניינים:

4.1 הקדמה

4.2 נושאים בעיצוב נגיש

4.2.1 הבטחה של המרה פשוטה

4.2.2 יצירת תכנים מובנים וקלים לניווט

4.3 כיצד מאורגנות ההנחיות?

4.3.1 מוסכמות המסמך

4.4 רמות עדיפות

5. עמידה בתקן

6. הנחיות לנגישות אתרי אינטרנט

הנחיה 1: ספק חלופה טקסטואלית לתכנים קוליים וחזותיים

הנחיה 2: אל תסתמך על הצבע בלבד.

הנחיה 3: השתמש בחוכמה בתגיות ובגיליונות סגנון

הנחיה 4: דאג שיהיה ברור באיזו שפה הינך עושה שימוש

הנחיה 5: צור טבלאות שניתנות להמרה בקלות

הנחיה 6: ודא שעמודים בעלי טכנולוגיות חדשות מומרים בקלות

הנחיה 7: הבטח שליטה של המשתמש על שינויי תוכן תלויי זמן

הנחיה 8: הבטח נגישות של ממשקי משתמש "מוטבעים" (embeded)

הנחיה 9: עיצוב לאי-תלות בתפעול סוכן המשתמש (User Agent)

הנחיה 10: השתמש בפתרונות ביניים

הנחיה 11: השתמש בטכנולוגיות והנחיות של ה- W3C

הנחיה 12: ספק מידע שיעזור למשתמש להתמצא

הנחיה 13: ספק מנגנוני ניווט ברורים

הנחיה 14: הבטח שהמסמכים ברורים ופשוטים

נספח א'- תיקוף

נספח ב'- מילון מונחים

תודות

סימוכין

 

נספח של נקודות הבקרה מוצע כ טבלה מסכמת או כ רשימת פשוטה שלהן.

 

4.1 הקדמה

אנשים שאינם מכירים את סוגיות הנגישות הקשורות לעיצוב עמודי אינטרנט, צרכים להבין שישנם משתמשים רבים הפועלים בהקשרים שונים מאוד מאלה המוכרים להם:

• יתכן שהם אינם יכולים לראות, לשמוע, לנוע או שהם מתקשים בכך, או שאינם יכולים לעבד סוגי מידע שונים.
• יתכן שיש להם קשיים בקריאה או בהבנה של טקסט.
• יתכן שאין להם היכולת להשתמש בעכבר או במקלדת, או שאין להם עכבר או מקלדת.
• יתכן שיש להם צג המציג טקסט בלבד, צג קטן או חיבור אינטרנט איטי.
• יתכן שהם אינם דוברים או מבינים את השפה שבה כתוב המסמך.
• יתכן שהם במצב שבו עיניהם, אזניהם או ידיהם אינן פנויות או שקשה להם להפעיל אותן (למשל: בנהיגה, בסביבה רועשת וכד').
• ייתכן שמותקנת במחשב שלהם גירסה מוקדמת או מתקדמת של דפדפן, דפדפן קולי, דפדפן אחר, או מערכת הפעלה שונה.

 

מפתחי תכנים צריכים לשקול את המצבים השונים האלה במהלך עיצוב הדף. בנוסף למספר המצבים שיש לקחת בחשבון, כל החלטה עיצובית בתחום הנגישות מועילה למספר קבוצות של אנשים עם מוגבלות בו-זמנית, ולקהילת האינטרנט כולה. למשל, שימוש בדפי סגנון (style sheets) כדי לשלוט על סגנון הגופן במקום שימוש בתגית <font>. שינוי זה משמעו שלמשתמש תהיה שליטה גדולה יותר על מראה העמוד ולכן הם יהיו יותר נגישים לאנשים כבדי ראיה. בנוסף, בגלל שיתוף בעמודי הסגנון, יקוצר זמן ההורדה של הדף לכל המשתמשים.

 

ההנחיות במסמך זה, דנות בסוגיות נגישות שונות ומספקות פתרונות עיצוב נגישים. הן מכוונות לתרחישים טיפוסיים (כמו אלה שבדוגמת הגופן) שעשויים לשים קץ לקשיים של משתמשים עם מוגבלויות מסוימות. לדוגמה, ההנחיה הראשונה מסבירה כיצד יכולים מפתחי תכנים לגרום לכך שתמונות (images) תהיינה נגישות יותר. משתמשים מסוימים עשויים שלא לראות את התמונות, אחרים עשויים להשתמש בדפדפנים מבוססי טקסט שאינם תומכים בתמונות, ואחרים עשויים להסיר מהדפדפן שלהם את התמיכה בתמונות (למשל, בגלל חיבור אינטרנט איטי). ההנחיות אינן מציעות להימנע מתמונות כדי לשפר את הנגישות לאתר. במקום זאת, הן מסבירות כיצד מתן חלופת טקסט לתמונה יהפוך אותה לנגישה.

 

כיצד יכולה חלופת טקסט (ALT) להפוך את התמונה לנגישה? שני החלקים במונח "חלופת טקסט" הם חשובים:

• תכני טקסט יכולים להיות מובאים למשתמש על ידי מנוע הקראה, כתב ברייל או כטקסט שניתן לצפות בו. כל אחד משלושת המנגנונים האלה משתמש בחוש אחר: אוזניים – למנוע הקראה, מישוש – לכתב הברייל, ועיניים – לטקסט החזותי. כך המידע יכול להיות נגיש לקבוצות המייצגות מוגבלויות חישה ומוגבלויות אחרות.
• כדי שחלופת טקסט תועיל למשתמש, עליה להעביר מסר זהה לפונקציה או למטרה של התמונה. כך לדוגמה, נבחן חלופת טקסט לתמונה של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחלל החיצון. אם מטרת התמונה היא בעיקר לקישוט, אזי הטקסט "תמונה של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחלל החיצון" עשויה למלא את הצורך הזה. אם מטרת התמונה היא להמחיש מידע מסוים על גיאוגרפיית העולם, חלופת הטקסט צריכה להעביר את המידע הדרוש. אם התמונה עוצבה כדי לומר למשתמשים לבחור בה על ידי הקלקה כדי לקבל מידע על כדור הארץ, כדי לכתוב את זה באופן ברור בחלופת הטקסט.

 

הערה: בנוסף לתועלת עבור משתמשים עם מוגבלויות, חלופת טקסט יכול לעזור לכל המשתמשים למצוא דפים מהר יותר. טקסט יכול להיות מקוטלג עבור מנועי חיפוש וזמינותו רבה יותר.

 

בעוד המפתחים תכני אינטרנט מחויבים לספק חלופת טקסט לתמונות ולשאר תכני המולטימדיה, הרי זוהי אחריותם של סוכני המשתמש (user agents, שהם הדפדפנים וטכנולוגיות מסיעות כגון קוראי מסך, מצגי ברייל וכד') לספק את המידע הזה למשתמש.

 

אלמנטים שווי ערך שאינם טקסט (כגון סמלים, קבצי קול שהוקלטו מראש, קבצי וידאו של אדם המתרגם את הטקסט לשפת הסימנים), יכולים להפוך את המסמכים לנגישים לאנשים שיש שלהם קשיים לגישה לטקסט כתוב. בכלל זה גם אנשים בעלי מוגבלויות קוגניטיביות, לקויי למידה וחרשים. אלמנטים שווי ערך שאינם טקסט, יכולים גם לסייע למי שאינם יודעים לקרוא. תיאור קולי הוא דוגמה לאלמנט שאינו טקסט שיכול לייצג מידע חזותי. תיאור קולי של מצגת מולטימדיה מועילה לאנשים שאינם יכולים לראות את המידע החזותי.

 

4.2 נושאים בעיצוב נגיש

ההנחיות מכוונות לשני נושאים כלליים: הבטחה של המרה גמישה, ויצירת התכנים מובנים וקלי ניווט.

4.2.1 הבטחה של המרה פשוטה

עמידה בהנחיות אלו מאפשרת למפתחי תכנים ליצור עמודי מידע שמומרים בקלות לדפי אינטרנט. עמודים שמומרים בקלות נשארים נגישים למרות האילוצים המתוארים בהקדמה, ובהם אילוצים פיזיים, חישתיים, קוגניטיביים, אילוצי סביבת עבודה ומחסומים טכנולוגיים. הנה מספר כללי מפתח לעיצוב עמודי מידע שמומרים בקלות:

• הפרד מבנה מתצוגה (ראה בהמשך את ההסבר על ההבדל בין תוכן, מבנה ותצוגה).
• השתמש בטקסט (כולל חלופת טקסט). טקסט יכול להיות מומר עבור רוב הדפדפנים ונגיש לרוב המשתמשים.
• צור מסמכים שניתן יהיה "לקרוא" אותם, גם אם המשתמש אינו יכול לראות ו/או אינו יכול לשמוע אותם. ספק מידע שמשרת את המטרות או הפונקציות בדומה לאודיו או וידאו, ובאופן שיתאים גם לאנשים בעלי חושים אלטרנטיביים (מישוש לדוגמה). אין הכוונה להכין הקלטות מראש לכל תכני האתר כדי שיהיו נגישים לעיוורים. משתמשים עיוורים יכולים להשתמש בטכנולוגיות של קוראי מסך שיקריאו עבורם את הטקסט.
• צור מסמכים שאינם מסתמכים על סוג חומרה אחד. דפי האינטרנט צריכים להיות שמישים גם לאנשים שאין להם עכבר, שהצגים שלהם קטנים או ברזולוציה נמוכה, שהצגים שלהם פועלים בצבע אחד (mono), שאין להם צגים כלל, שיש להם רק אפשרות לטקסט בלבד או שיש ברשותם רמקול בלבד.

 

המרה גמישה באה לידי ביטוי בעיקר בהנחיות 1 עד 11.

4.2.2 יצירת תכנים מובנים וקלים לניווט

מפתחי התכנים צריכים ליצור תכנים מובנים וקלים לניווט. דרישה זו כוללת לא רק יצירת שפה ברורה ופשוטה, אלא גם אספקת מנגנונים מובנים לניווט בין הדפים ובתוכם. אספקת כלי ניווט ומידע המאפשר התמצאות בדפים, יעלה מאוד את הנגישות והשימושיות. יש משתמשים שאינם יכולים להשתמש ברמזים ויזואליים כמו מפות תמונה (image maps), פסי גלילה, מסגרות או גרפיקה. כלים אלה מתאימים למשתמשים רואים הפועלים עם דפדפנים גרפיים של מחשבים אישיים. משתמשים בעלי מוגבלויות מאבדים מידע הקשרי כאשר הם רואים רק חלק מהצג, או כאשר גישתם לדף האינטרנט היא בתצורה של מילים בודדות, כמו בעת שימוש במנוע הקראה או בתצוגת ברייל. כך גם כאשר הם מקבלים מיקטעי מידע קטנים בכל פעם, או בתצוגה מוגדלת באמצעות אמצעי הגדלה. ללא מידע המאפשר התמצאות בדף האינטרנט, משתמשים עשויים שלא להבין טבלאות גדולות מאוד, רשימות, תפריטים וכד'.

 

יצירת תכנים מובנים וקלי ניווט באים לידי ביטוי בעיקר בהנחיות 12 עד 14.

4.3 כיצד מאורגנות ההנחיות?

מסמך זה מכיל 14 הנחיות המשמשות כעקרונות כללים לעיצוב נגיש. כל הנחיה כוללת:

• מספר הנחיה.
• הצהרת ההנחיה.
• הנימוק לכל הנחיה ופירוט קבוצות המשתמשים שיפיקו תועלת מיישומה.
• רשימה של נקודות בקרה.

 

הגדרות לגבי סעיפי נקודות הבקרה מסבירות כיצד ההנחיה מיושמת. כל הגדרה של סעיף מתוך רשימת הנקודות לבקרה כוללת:

• מספר סעיף.
• הצהרה.
• רמת עדיפות.
• הערות, דוגמאות הבהרה, הפניות להנחיות או סעיפים מצטלבות.
• קישור לפיסקה במסמך הטכניקות (TECHNIQUES) שבו מפורטים יישומים ודוגמאות לסעיף הנדון.

כל סעיף מתוך רשימות הנקודות לבקרה נועד להיות ייחודי במידה מספקת, כך שכל מי שסוקר דף אינטרנט או אתר, יוכל לוודא שהייתה התייחסות לסעיף הנדון.

 

4.3.1 מוסכמות המסמך

במסמך זה יש נהלי עריכה קבועים:

• שמות אלמנטים מוצגים באותיות לטיניות רישיות (uppercase letters).
• שמות תכונות מוצגים באותיות לטיניות רגילות.
• קישורים להגדרות מודגשים.

 

4.4 רמות עדיפות

לכל סעיף מתוך רשימת נקודות הבקרה יש רמת עדיפות המוקצית לה על ידי קבוצת העבודה, בהתבסס על השפעתו על הנגישות.

 

[רמת עדיפות 1]

מפתח תכני האינטרנט חייב למלא אחר סעיף זה. אם לא יעשה כן, אחת או יותר מהקבוצות לא יוכלו לגשת למידע שבמסמך. קיום הדרישות הבסיסיות של סעיף זה הינו חובה כדי שכל קבוצות המשתמשים יוכלו לגשת למסמכי האינטרנט ולהשתמש בהם.

 

[רמת עדיפות 2]

מפתח תכני האינטרנט צריך למלא אחר סעיף זה. אחרת, אחת או יותר מהקבוצות יתקשו לגשת למידע במסמך. קיום דרישות סעיף זה יסיר מחסומים משמעותיים בעת גישה למסמכי האינטרנט.

 

[רמת עדיפות 3]

מפתח תכני אינטרנט יכול להתייחס לסעיף זה. אם לא יעשה כן, אחת או יותר מהקבוצות ייתקלו בקושי בעת גישה למידע במסמכי האינטרנט. קיום דרישות סעיף זה ישפר את הנגישות לדפי האינטרנט.

 

רמת העדיפות של כמה מהסעיפים עשויה להשתנות בתנאים מסוימים.

5 עמידה בתקן

פיסקה זו מגדירה שלוש רמות לעמידה בתקן:

• עמידה בתקן דרגה "A": כל הדרישות של הסעיפים שברמת עדיפות 1 מולאו.
• עמידה בתקן דרגה "AA": כל הדרישות של הסעיפים שברמות עדיפות 1 ו- 2 מולאו.
• עמידה בתקן דרגה "AAA": כל הדרישות של הסעיפים שברמות עדיפות 1,2,3 מולאו.

 

דרישה לעמידה בתאימות למסמך זה חייבת להיעשות באחת משתי דרכים:

דרך 1: פרט את הנתונים הבאים:

• כותרת "Web content Accessibility Guideline 1.0"

• כתובת URL  של ההנחיות:
   http://www.w3.org/TR/1999/WAI-WEBCONTENT-1990505
• עמידה בתקן: "AA", "AA", או "AAA"
• ההיקף של הדרישה (כלומר: דף, אתר או יחידה מוגדרת באתר).

דוגמה לדרך 1: דף זה ממלא אחר ההנחיות לפי מסמך: Web content Accessibility Guideline 1.0  הנמצא ב-  http://www.w3.org/TR/1999/WAI-WEBCONTENT-1990505 , רמה AA

 

דרך 2: כלול, בכל עמוד עליו נדרשת עמידה בתקן, אחד משלושה סמלים המסופקים על ידי ה- W3C, וקשר את הסמל להסבר הראוי של ה- W3C  על הדרישה. הסבר על הסמלים וכיצד לשתול אותם בעמודים נמצא ב- WCAG-ICONS.

 

6. הנחיות לנגישות אתרי אינטרנט

 

ספק תכנים, שכאשר מוצגים למשתמש, הם מעבירים את אותו המסר של הפונקציה או המטרה הקיים בתוכן הקולי או החזותי.

למרות שישנם אנשים שאינם יכולים להשתמש בתמונות, סרטונים, קולות וכד' ישירות, הם עדין עשויים להשתמש בדפים שכוללים מידע חלופי לתוכן החזותי או הקולי. המידע החלופי חייב לשרת את אותה מטרה כפי שעושה המידע החזותי או הקולי. כך, חלופה טקסטואלית לתמונה של חץ כלפי מעלה המקשר לתוכן הענינים, צריך להיות "לך לתוכן הענינים". במקרים מסויימים, החלופה הטקסטואלית צריכה לתאר את אופן ההופעה ומהות התוכן החזותי (עבור תרשימים מורכבים, לוחות מודעות, דיאגרמות וכד') או את צלילו של התוכן הקולי (לדוגמה קולות בהם נעשה שימוש לצרכים לימודיים).

הנחיה זו מדגישה את החשיבות שבאספקת חלופה טקסטואלית עבור תוכן לא טקסטואלי (תמונות, קול, וידאו). כוחה של חלופה טקסטואלית מונח ביכולת להמיר את עצמו באופנים שיהיו נגישים למגוון של קבוצות של אנשים בעלי מוגבלויות המשתמשים במגוון של טכנולוגיות. טקסט יכול להיקרא ע"י מנוע הקראה, להיכתב על מציגי ברייל, ויכול גם להיות מוצג חזותית במגוון של גדלים במחשבים ועל נייר. מנוע הקראה הוא קריטי לאנשים עיוורים ולאנשים בעלי קשיי קריאה המלווים לרוב בקשיים קוגניטיביים, ללקויי למידה ולחרשים. ברייל הוא הכרחי לאנשים שהם גם חרשים וגם עיוורים. טקסט שמוצג חזותית מועיל למשתמשים חרשים וכן לרוב משתמשי האינטרנט.

שימוש באלמנטים חלופיים לא טקסטואליים עבור מידע טקסטואלי (למשל תמונות, וידאו וקול שהוקלט מראש) מועיל גם הוא לכמה משתמשים, בעיקר אלו שאינם קוראים או בעלי קשיי קריאה.

בסרטונים או מצגות חזותיות, פעולות חזותיות כמו שפת גוף או סימנים אחרים חזותיים עשויים שלא להתלוות במספיק מידע קולי על מנת להעביר את אותו מידע. אם לא יסופק תיאור מילולי של המידע החזותי, אנשים שאינם רואים את התוכן החזותי לא יוכלו להבינו.

נקודות בקרה

1.1 

• ספק חלופת טקסט לכל אלמנט לא טקסטואלי (כלומר באמצעות "alt", או מתן הסבר תכני לאלמנט), אלמנט לא טקסטואלי כולל: תמונות, ייצוגים גראפיים של הטקסט (כולל סמלים/איקונים), אזורי מפת תמונה (image map regions), ישומונים (applets), אובייקטי תכנות, מסגרות (frames), תסריטים (scripts), רשומות סדורות לתבליטים  (bullets), מרווחים (spacers), כפתורים גראפיים, צלילים (המופעלים עם או בלי אינטראקציה עם המשתמש), קבצי אודיו עצמאיים, פסי קול של קובצי וידאו, וקובצי וידאו [רמת עדיפות 1]
• השתמש ב "alt" עבור אלמנטים של IMG, INPUT, ו- APPLET, או ספק חלופה טקסטואלית לתוכן של האלמנטים OBJECT ו- APPLET.
• עבור תכנים מורכבים (כגון תרשים) כאשר "alt" אינו מספק חלופה טקסטואלית מלאה, ספק תיאור נוסף, למשל, שימוש ב- longdesc בתגית IMG ו- FRAME או באמצעות קישור לדף טקסט מפורט.
• עבור Image Map, השתמש או במאפיין ה- alt בתגית AREA, או השתמש בתגית MAP בשילוב עם תגיות A (וטקסט אחר) כתוכן.
• ראה גם נקודת בקרה 9.1, נקודת בקרה 13.10.
• טכניקות לנקודת בקרה 1.1

1.2 

• ספק טקסט חלופי לכל איזור פעיל בתמונות מפה בצד השרת
  

1.3 

• עד שסוכני משתמש (User Agents) יוכלו לקרוא חלופה טקסטואלית של סרטון חזותי (סרט, אנימציה וכד') באופן אוטומטי, ספק תיאור קולי של המידע החשוב המועבר בערוץ החזותי של מצגת מולטימדיה [רמת עדיפות 1]
• סנכרן את התיאור הקולי עם פס הקול, על פי נקודת בקרה 1.4. התיחס לנקודות בקרה 1.1 למידע על חלופה טקסטואלית למידע חזותי.
• טכניקות לנקודת בקרה 1.3

1.4 

• לכל מצגת מולטימדיה מתוזמנת (כגון סרטון או אנימציה), סנכרן תיאור מילולי (כלומר תמלול או תיאור קולי של התוכן החזותי) עם מצגת. [עדיפות 1]
• טכניקות לנקודת בקרה 1.4

1.5 

• עד שסוכני משתמש יוכלו לקרוא חלופה טקסטואלית לקישורים בתמונת מפה של צד לקוח, ספק טקסט קישורי עודף לכל איזור פעיל בתמונת המפה. [עדיפות 3]
• ראה גם נקודת בקרה 9.1
• טכניקות לנקודת בקרה 1.5

 

הבטח כי טקסט וגרפיקה מובנים גם כאשר נצפים ללא צבע

אם נעשה שימוש בצבע לבדו כדי להעביר מידע, אנשים שאינם יכולים להבדיל בין צבעים מסוימים (עוורי צבעים) ומשתמשים בעלי התקנים שבהם התוצגה היא ללא צבעים או ללא מידע חזותי כלל, לא יקבלו את המידע. כאשר המידע מוצג בצבע בגוון קרוב מדי לצבע הרקע, עלול להווצר מצב בו הקונטרסט אינו מספק עבור שימוש בתצוגת שחור לבן או לאנשים בעלי סוגים שונים של עוורון צבעים.

נקודות בקרה

2.1 

• יש להוסיף הקשר מילולי או אמצעי סימון מתאים נוסף מלבד הצבע. העזר בגיליונות סגנון (CSS) המגדירות את הצבע.
• טכניקות לנקודת בקרה 2.1

2.2 

• ודא שצירופי הצבעים של הרקע והחזית מספקים ניגוד ראוי כאשר נצפים על ידי משתמש בעל מוגבלויות בראיית צבעים או כאשר נצפים בצג שחור לבן (עדיפות 2 לתמונות, עדיפות  3 לטקסט)
• טכניקות לנקודת בקרה 2.2

 

דאג שלמסמך יהיה מבנה נאות. השתמש בגיליונות סגנון (CSS) במקום במאפיינים של תגיות.

שימוש בתגיות, שלא על פי התקן, מחבל בנגישות. שימוש לא נכון בתגיות לצורכי עיצוב (למשל, שימוש בטבלה לעיצוב או בכותרת לשינוי גודל הגופן) מקשים על משתמשים הנעזרים בתוכנה מיוחדת לפענח, להבין את מבנה המסמך ולנווט בו. מעבר לכך, שימוש בתגיות עיצוב (למשל PRE) במקום בתגיות מבנה (למשל TABLE) מקשה להציג את המסמך במכשירים אחרים מאשר מחשב אישי (ראה הבדלים בין תוכן, מבנה ותצוגה).

מפתחי תכנים לאינטרנט עשויים להתפתות (או לעשות שימוש לא נכון) במבנים כדי להשיג את העיצוב הנדרש בגירסאות קודמות של דפדפנים. יש לדעת כי זה עשוי להוביל לבעיות נגישות ויש לשקול האם העיצוב הוא כל כך קריטי שהוא לא יהיה נגיש לקבוצת משתמשים.

מהצד השני, מפתחי תוכן לאינטרנט לא צריכים להקריב שימוש בתגית עיצוב מסויימת רק בגלל שאחד מהדפדפנים לא תומך בה באופן מלא. למשל, זה מקובל להשתמש בתגית TABLE למרות שישנם מספר קוראי מסך, ישנים בד"כ, שאינם מסוגלים להציג טקסט בטורים (ראה נקודת בקרה 1.3). על ידי שימוש מוסכל ב- TABLE ויצירת טבלאות נעימות לעיין (עיין בהנחיה 5) גם התקנים אחרים יוכלו להציג אותה כנדרש.

נקודות בקרה

3.1 

• כאשר ישנה שפת סימול מתאימה, העדף שימוש בסימון (markup) על פני תמונות, להעברת מידע [עדיפות 2] .
• למשל השתמש ב- MATHML לסימון משוואות מתמטיות ובגיליונות סגנון לעיצוב טקסט ושליטה על מבנה הדף. בנוסף, המנע מלהשתמש בתמונות על מנת לייצג טקסט. במקום זאת, השתמש בטקסט ובגיליונות סגנון. ראה גם הנחיה 6 והנחיה 1
• טכניקות לנקודת בקרה 3.1

3.2 

• צור מסמכים לפי כללי השפה הרשמיים [עדיפות 2].
  לדוגמה: כלול הצהרה על סוג המסמך בתחילתו המתייחס ל- DTD שפורסם.
• טכניקות לנקודת בקרה 3.2

3.3 

• השתמש בגיליונות סגנון לשליטה על בקרה ותצוגה [עדיפות 2].
  לדוגמה: השתמש בתכונה font של CSS  כנדרש במקום התגית FONT של HTML על מנת לשלוט בסגנון הגופנים.
• טכניקות לנקודת בקרה 3.3.

3.4 

• העדף שימוש ביחידות יחסיות על פני יחידות מוחלטות בסימון תכונות וערכים לשפה, וערכים למאפייני גיליונות סגנון [עדיפות 2]
• למשל ב- CSS השתמש ב “em" או באחוזים (%) ולא ב- pt , או cm שהם יחידות מוחלטות. אם נעשה שימוש ביחידות מוחלטות, בדוק ותקף שניתן להמיר אותן לשימושים אחרים.
• טכניקות לנקודת בקרה 3.4

3.5 

• השתמש באלמנט של כותרות (headers) לסידור המסמך (layout) והשתמש בהם על פי ההגדרות [עדיפות 2].
   לדוגמה: ב- HTML השתמש ב- H2 לציין פיסקת משנה של H1. אל תשתמש בכותרות  לאפקטים של גופן.
• טכניקות לנקודת בקרה 3.5

3.6 

• 3.6 עשה שימוש ברשימות תבליטים וברשימות ממוספרות באופן נאות [עדיפות 2]
• לדוגמה, ב- HTML, סדר רשימות בעזרת OL, UL ו- DL
• טכניקות לנקודת בקרה 3.6

3.7 

• סמן ציטוטים. אל תשתמש בסימון ציטוטים לאפקטים כמו יישור [עדיפות 2]
• לדוגמה: ב- HTML  השתמש בתגיות Q ו- BLOCKQUOTE לסמן ציטוטים קצרים וארוכים בהתאמה.
• טכניקות לנקודת בקרה 3.7

 

השתמש בסימון שמאפשר הגייה או פרשנות של טקסט שהוא בראשי תיבות, בקיצורים או בשפה זרה

כאשר מפתחי תכנים מסמנים שינוים בשפה המסמך (השפה בה כתוב התוכן), קוראי קול והתקני ברייל יכולים להמיר עצמם אוטומטית לשפה החדשה, והופכים בכך את המסמך לנגיש יותר למשתמשים רב לשוניים. מפתחי תכנים צריכים לזהות את השפה הטבעית, של תכני המסמך (באמצעות סימון או כותרות HTTP). מפתחי התכנים צריכים גם לספק הסברים לראשי תיבות וקיצורים.

ציון השפה מאפשר למנועי חיפוש למצוא מילות מפתח ולזהות מסמכים בשפה הרצויה. שפה טבעית משפרת את רמת הקריאות של האינטרנט לכל האנשים, כולל אלו עם לקויות למידה, מוגבלויות קוגניטיביות או חרשים.

כאשר קיצורים וראשי תיבות אינם מזוהים, הם עשויים להיות בלתי מפוענחים כאשר יומרו לדיבור או לברייל.

נקודות בקרה

4.1 

• זהה בבירור שינויים בשפה שבטקסט המסמך, או כל חלופה טקסטואלית (כגון תמלול) [רמת עדיפות 1]. למשל, ב- HTML, השתמש במאפיין "lang", ב- XML השתמש ב: "xml:lang"
• טכניקות לנקודת בקרה 4.1

4.2 

• פרט את המשמעות של כל קיצור וכל ראשי תיבות כאשר הם מופיעים לראשונה במסמך [עדיפות 3]
• טכניקות לנקודת בקרה 4.2

4.3 

• זהה את השפה הראשית של המסמך [עדיפות 3].
• לדוגמה: ב- HTML הגדר את תכונת ה- lang באלמנט ה- HTML. ב- XML השתמש ב- xml:lang . מפעילי שרתים נדרשים להגדיר את השרתים באופן שיאפשר למשתמשים להעלות מסמכים בשפה המועדפת עליהם באופן אוטומטי.
• טכניקות לנקודת בקרה 4.3

 

הבטח שלטבלאות יהיה את הסימון הנדרש על מנת שיומרו על ידי דפדפנים נגישים והתקנים אחרים באופן סביר

בשימוש בטבלאות צריך להציג מידע שהוא מתאים להיות מוצג בטבלה. מפתחי תכנים צריכים להימנע מלעשות שימוש בטבלאות לפריסת העמוד. טבלאות מכל סוג מהוות קושי מיוחד למשתמשים בעלי קוראי מסך (ראה נקודת בקרה 10.3)

כמה מסוכני המשתמש מאפשרים למשתמשים לנווט בין תאי טבלה ולגשת לכותרות ומידע אחר על תא הטבלה. ללא סימון נכון, טבלאות אלו לא יספקו לסוכני המשתמש את המידע הראוי. (ראה גם הנחיה 3).

נקודות הבקרה הבאות יועילו לאנשים הניגשים לטבלה באמצעות אמצעים קוליים (לדוגמה קוראי מסך), או שצופים רק בחלק מהדף בכל פעם (עיוורים או כבדי ראיה שמשתמשים בהתקן קולי , תצוגת ברייל או סוכני משתמש עם מסך תצוגה קטן וכד')

נקודות בקרה

5.1 

• עבור טבלאות נתונים, זהה כותרות של שורות ועמודות [רמת עדיפות 1]. לדוגמה, ב- HTML השתמש ב- TD על מנת להגדיר נתוני תאים ו- TH להגדיר כותרות.
• טכניקות לנקודת בקרה 5.1

5.2 

• עבור טבלאות נתונים שבהם יש שתי (או יותר) רמות היררכיה של כותרות לעמודה או לשורה, השתמש בסימון על מנת לקשר בין תאי הנתונים לכותרות התאים [רמת עדיפות 1].
  לדוגמה, ב- HTML, השתמש ב- THEAD, TFOOT ו- TBODY על מנת לקבץ שורות, COL ו- COLGROUP על מנת לקבץ עמודות, ומאפייני - "axis", "scope" ו- "headers", לתיאור יותר מורכב של היחסים בין הנתונים.
• טכניקות לנקודת בקרה 5.2

5.3 

• אל תשתמש בטבלאות לסידור המסמך אלא אם הטבלה הגיונית גם כאשר היא לינארית. אחרת, אם אינה הגיונית, ספק חלופה או ספק טבלה לינארית.[עדיפות 2]
• טכניקות לנקודת בקרה 5.3

5.4 

• אם השתמשת בטבלה לסידור המסמך, אל תשתמש בסימון מבני לצורך עיצוב ויזואלי [עדיפות 2]
  לדוגמה, ב- HTML אל תשתמש באלמנט TH כדי לגרום לתוכן התא להיות ממורכז ומודגש.
• טכניקות לנקודת בקרה 5.4
  

5.5 

• ספק סיכומים לטבלה [עדיפות 3]
  לדוגמה: ב- HTML השתמש במאפיין summery של האלמנט TABLE
• טכניקות לנקודת בקרה 5.5
  

5.6 

• ספק ראשי תיבות לכותרות התווית [עדיפות 3].
   לדוגמה, ב- HTML, השתמש במאפיין abbr באלמנט TH
• טכניקות לנקודת בקרה 5.6
• ראה גם נקודת בקרה10.3

 

הבטח שעמודים נגישים גם כאשר טכנולוגיות חדשות יותר אינן נתמכות או לא מופעלות.

למרות שמפתחי תכנים מעודדים שימוש בטכנולוגיות חדישות שפותרות בעיות בטכנולוגיות קיימות, הם צריכים לדעת כיצד להמשיך ולאפשר לעמודים שלהם לעבוד עם דפדפנים ישנים יותר או משתמשים שבוחרים לנטרל (שלא להפעיל) את אותם מאפיינים.

נקודות בקרה

6.1  

ארגן מסמכים כך שניתן יהיה לקרוא אותם ללא גיליונות סגנון. לדוגמה, כאשר מסמך HTML מומר ללא שיוך לגיליון סגנון, עדין נדרש שניתן יהיה לקרוא את המסמך. [רמת עדיפות 1].
כאשר תוכן מאורגן באופן לוגי, הוא יומר לסידור בעל משמעות כאשר גיליונות הסגנון מנוטרלים או לא נתמכים.

• טכניקות לנקודת בקרה 6.1

6.2  

• הבטח שחלופות לתוכן דינאמי מעודכנות כאשר תוכן דינאמי משתנה. [רמת עדיפות 1]
• טכניקות לנקודת בקרה 6.2

6.3 

• הבטח שדפים שמישים כאשר תסריטים (scripts) , יישומונים (applets) או אוביקטי תכנות מנוטרלים או לא נתמכים. אם הדבר אינו אפשרי, ספק מידע חלופי או עמוד נגיש חלופי [רמת עדיפות 1]
• לדוגמה: הבטח שקישורים שמופעלים על ידי תסריטים יעבדו גם כאשר נחסמה/בוטלה האפשרות להפעילם או שהם אינם נתמכים (במילים אחרות, אל תשתמש ב- "javascript:" לצורך קישור). אם הדבר אינו אפשרי להפוך את הדף לשמיש ללא תסריטים, ספק חלופה טקסטואלית עם אלמנט ה- NOSCRIPT, או השתמש ביישום צד שרת, במקום בצד לקוח, או ספק עמוד נגיש חלופי על פי נקודות בקרה 11.4, ראה גם הנחיה 1.
• טכניקות לנקודת בקרה 6.3

6.4 

• לתסריטים ויישומונים (applets) ודא שתזמוני אירועים הם ללא תלות בהתקנים [רמת עדיפות 2].
  טכניקות לנקודת בקרה 6.4
  
• ודא שתוכן דינמי הוא נגיש או ספק תצוגה חלופית או עמוד חלופי. [רמת עדיפות 2].
  לדוגמה, ב- HTML, השתמש ב- NONFRAMES בסוף כל מבנה frame. עבור יישומים מסוימים, תסריטים בצד השרת עשויים להיות נגישים יותר מאשר תסריטים בצד הלקוח.
• טכניקות לנקודת בקרה .6.5

6.5 

• ראה גם נקודת בקרה 11.4

 

הבטח שניתן יהיה להאיט או לעצור אוביקטים זזים, מהבהבים, נגללים מעצמם או מתעדכנים אוטומטית.

אנשים בעלי מגבלות קוגניטיביות או חזותיות אינם יכולים לקרוא במהירות או שאינם יכולים לקרוא בכלל טקסט בתנועה. תזוזות יכולות גם להסיח הדעת באופן שגם שיהפוך שאר העמוד ללא קריא עבור אנשים בעלי מוגבלויות קוגניטיביות. קוראי מסך אינם יכולים לקרוא טקסט בתנועה. אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות עלולים לא להיות מסוגלים לזוז באופן מספיק מהיר או מדוייק באינטראקציה הנדרשת עם אוביקטים זזים כאלו.

הערה: כל הנקודת ברשימת הבקרה הבאה כוללות רמה מסוימת של אחריות מצד מפתח התכנים, עד אשר סוכני משתמש יספקו מנגנונים מספקים לשליטה על מאפיינים אלו.

נקודות בקרה

7.1 

• עד אשר סוכני משתמשיאפשרו שליטה על הבהובים, מנע יצירת הבהובים על הצג.
• שים לב: אנשים בעלי רגישות לאור (photosensitive epilepsy), יכולים לקבל התקף אפילפטי כתוצאה מהבהוב או הבזק בטווח של 4 עד 59 הבזקים בשניה (HZ) עם רגישות שיא של 20 הבזקים לשניה, כמו גם שינויים מהירים מחשכה לאור (כמו פנס לילה)
• טכניקות לנקודת בקרה 7.1

7.2 

• עד אשר סוכני משתמשיאפשרו לשלוט בהבהוב. המנע מלאפשר לתוכן להבהב (כגון כיבוי הודלקה של תוכן בקצב קבוע) [רמת עדיפות 2]
• טכניקות לנקודת בקרה 7.2
  

7.3 

• עד אשר סוכני משתמשיאפשרו למשתמשים להקפיא תוכן נע, ספק מנגנון בתוך התסריט (script) או היישומון (applet) שיאפשר להקפיא תנועה או עדכונים. שימוש בגיליונות סגנון עם תסריטים לצורך יצירת תנועה מאפשרות למשתמשים "לכבות את האפקט ביתר קלות" ראה גם הנחיה 8.
• טכניקות לנקודת בקרה 7.3
  

7.4 

• עד אשר סוכני משתמשיאפשרו את היכולת למנוע רענון, אל אפשר רענון אוטומטי מתוזמן של העמודים. [עדיפות 2]
  לדוגמה, ב- HTML, אל תאפשר לעמודים להתרענן באופן אוטומטי באמצעות "HTTP-EQUIV=refresh”, זאת עד אשר סוכני משתמש יאפשרו למשתמשים לכבות את המאפיין.
• טכניקות לנקודת בקרה 7.4

7.5 

• עד אשר סוכני משתמשיספקו את היכולת לעצור הכוונות לעמודים אחרים באופן אוטומטי, אל תעשה שימוש בסימון על מנת לכוון עמודים למקומות אחרים באופן אוטומטי. במקום זאת, הגדר את השרת לביצוע הכוונות למיקומים אחרים.
• טכניקות לנקודת בקרה 7.5
• שים לב: אלמנטים כמו BLINK ו- MARQUEE אינם מוגדרים באף מפרט של W3c HTML ואין לעשות בהם שימוש . ראה גם הנחיה 11.

 

הבטח שממשק משתמש, של כל מרכיבי הדף, עומד בעקרונות עיצוב נגיש: חוסר תלות בחומרה, לוח מקשים, הפעלה ע"י קול וכד'

כאשר אוביקט מוטבע (embeded) הוא בעל "ממשק משלו", הממשק כמו ממשק הדפדפן עצמו- חייב להיות נגיש. אם הממשק של האוביקט המוטבע אינו יכול להפך לנגיש, יש לספק פתרון נגיש אלטרנטיבי.

שים לב. למידע על ממשקים נגישים, אנא עיין ב User Agent Accessibility Guidelines[WAI-USERAGENT] and the Authoring Tool Accessibility Guidelines [WAI-AUTOOL].

נקודות בקרה

8.1 

• צור אלמנטים תכנותיים כגון תסריטים (scripts) ויישומונים (applets) שהם נגישים ישירות או תואמים לטכנולוגיה מסייעת [רמת עדיפות 1 אם הפונקציונאליות חשובה ולא מוצגת בשום מקום אחר, אחרת רמת עדיפות 2]
• ראה גם הנחיה 6
• טכניקות לנקודת בקרה 8.1

 

השתמש במאפיינים שמאפשרים הפעלה של אלמנטים בעמוד באמצעות מגוון של סוכני משתמש (User Agents)

הכוונה בנגישות ללא תלות בסוכן משתמש, היא שהמשתמש יוכל להיות באינטראקציה עם סוכן משתמש או מסמך ע"י שימוש באמצעי קלט כלשהו: עכבר, מקלדת, קול, מוט ראש, או אחר. אם, לדוגמה, שליטה בטופס יכולה להיעשות רק על ידי שליטה עם עכבר או התקן הצבעה אחר, מישהו שמשתמש בהתקן ללא ראיה, עם מכשור קולי או עם מקלדת, או שמשתמש בהתקן ללא יכולת הצבעה, לא יוכל להשתמש בטופס הזה.

הערה: חלופה טקסטואלית לתמונות מפה או תמונות כקישורים, יהפכו את האינטראקציה של המשתמש לאפשרית ללא צורך בהתקן הצבעה. ראה גם הנחיה 1.

ככלל, עמודים שמאפשרים אינטראקציה באמצעות מקלדת נגישים גם באמצעות מכשור קולי או דרך שורות הפקודות.

נקודות בקרה

9.1 

• השתמש במפות תמונה צד לקוח במקום צד שרת.
• ראה גם נקודת בקרה 1.1, ונקודת בקרה 1.5.
• טכניקות לנקודת בקרה 9.1

9.2 

• ודא שכל האלמנטים שיש להם ממשק משלהם יכולים להיות מופעלים ללא תלות בהתקן כלשהו [רמת עדיפות 2]
  ראה גם הנחיה 8
  טכניקות לנקודת בקרה 9.2
  

9.3 

• לתסריטים, הגדר event handlersלוגיים, על פני event handlers  עצמאיים מהתקן.  [רמת עדיפות 2]
• טכניקות לנקודת בקרה 9.3

9.4 

• צור טאב לוגי מסודר לאורך קישורים, לחצנים ואוביקטים [רמת עדיפות 3]. לדוגמה ב- HTML, הגדר סידור טאבים באמצעות ה "tabindex" על מנת להבטיח עיצוב עמוד לוגי.
• טכניקות לנקודת בקרה 9.4

9.5 

• ספק קיצורים בלוח המקשים לקישורים חשובים (כולל אלו במפות תמונות בצד הלקוח), בקרים, וקבוצות של בקרים [רמת עדיפות 3]. לדוגמה, ב- HTML, הגדר קיצורים באמצעות תכונת ה- "acesskey".
• טכניקות לנקודת בקרה 9.5

 

השתמש בפתרונות ביניים שיעבדו גם בדפדפנים מגירסאות קודמות.

לדוגמה, דפדפנים ישנים (מגרסאות קודמות) לא מאפשרים למשתמש לנווט לתיבות עריכה ריקות. התקנים ישנים של קוראי מסך מקריאים רשימה של קישורים כקישור אחד. אלמנים אלו קשים או בלתי אפשריים לנגישות. בנוסף, שינוי החלון הנוכחי או הקפצת חלון חדש יכול להיות לשבש את התמצאות של משתמשים שאינם רואים שהתרחשה פעולה כזו.

שים לב: נקודות הבקרה הבאות הבאות תקפות עד אשר סוכני משתמש או טכנולוגיות מסייעות יתייחסו לסוגיות אלו. לפיכך, אלה הם פתרונות בינים, משום שהן תקפות ונחוצות, אך עשויות להיות לא נחוצות בעתיד כאשר טכנולוגיות אינטרנט יענו לצרכים אלו.

נקודות בקרה

10.1 

• עד אשר סוכני משתמשיאפשרו למשתמש לנטרל הופעתם של חלונות "קופצים", המנע מלגרום ל"פופ-אפ" או חלונות אחרים להופיע ואל תשנה את החלון הנוכחי מבלי להודיע למשתמש. [רמת עדיפות 2]
• טכניקות לנקודת בקרה 10.1

10.2 

• עד אשר סוכני משתמשיתמכו בקישורים ברורים בין תוויות לבין שדות או לחצני קלט (controls) בטופס, ודא שתוויות ממקומות באופן נאות [רמת עדיפות 2]
  התווית חייבת להקדים את הלחצן (control) שלה בטופס באותה שורה (באופן המאפשר יותר מתוית אחת ולחצן אחד לשורה), או בשורה המקדימה את הלחצן (כאשר יש רק תוית אחת ורק לחצן אחד בכל שורה).
• טכניקות לנקודת בקרה 10.2

10.3 

• עד אשר סוכני משתמשוטכנולוגיות מסיעות יפענחו טקסטים העומדים אחד בצד השני באופן תקין, ספק טקסט לינארי חלופי בעמוד הנוכחי או בעמוד אחר, לכל הטבלאות המציגות טקסט במקביל, או בטורים. [רמת עדיפות 3]
  שים לב: העזר בהגדרות של טבלה לינארית, כדי לעזור לאנשים עם סוכני משתמש (כמו אלו עם קוראי מסך), שאינם יכולים לפענח טקסטים המוצבים זה לצד לצד. אין הכוונה למנוע ממפתחי תכנים מלהשתמש בטבלאות על מנת להציג מידע.
• טכניקות לנקודת בקרה 10.3
  

10.4 

• עד אשר סוכני משתמשישלטו בשדות טופס ריקים באופן תקין, כלול כברירת מחדל תווים בתיבות עריכה ואיזורי טקסט [רמת עדיפות 3]
  לדוגמה, ב- HTML, בצע זאת על TEXTAREA  ועל  INPUT.
• טכניקות לנקודת בקרה 10.4
  

10.5 

• עד אשר סוכני משתמש וטכנולוגיות מסיעות יבחינו בין קישורים צמודים, כולל תווים מודפסים לא מקושריים (המוקפים ברווחים) בין קישורים צמודים [רמת עדיפות 3]
• טכניקות לנקודת בקרה 10.5
  
  

 

השתמש בטכנולוגיות W3C(בהתאם למפרט) ועמוד בהנחיות הנגישות. כאשר אין אפשרות להשתמש בטכנולוגית W3C, או שעשייה כזו תיצור תוצאה שלא ניראת טוב, ספק גירסה חלופית נגישה של התכנים.

ההנחיות הנוכחיות ממליצות על טכנולוגיות W3C  (כלומר HTML, CSS וכד') ממספר סיבות:

• טכנולוגיות W3C כוללות כבר מאפיינים נגישים.
• מפרטי W3C מבטיחים שסוגיות הנגישות ישקלו בשלב העיצוב.
• מפרטי ה- W3C פותחו בתהליך פתוח בשיתוף התעשיה.

רבים מהפורמטים שאינם W3C (כגון PDF, SHOCKWAVE וכד') דורשים צפיה באמצעות Plug In, או יישומים עצמאיים. לרוב, פורמטים כאלו אינם נצפים ואינם קלי ניווט באמצעות סוכני משתמש תקניים (כולל טכנולוגיות מסיעות). הימנעות ממאפיינים לא תקניים אלו תהפוך עמודים לנגישים יותר לכמות גדולה יותר של אנשים המשמשים במגוון רחב של תוכנה וחומרה. כאשר נעשה שימוש בטכנולוגיה לא נגישה, יש לספק עמודים חלופיים.

אפילו כאשר נעשה שימוש בטכנולוגיות ה- W3C, יש לעשות בהם שימוש בהתאם להנחיות הנגישות. כאשר נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשה, הבטח המרה גמישה שלהם.

הערה: המרת מסמכים מ-RTF, PostScript, PDF וכד' לשפות סימון HTML, XML וכד' לא תמיד יוצרת מסמך נגיש. לכן יש לתקף כל עמוד לנגישות ושימושיות אחרי תהליך ההמרה. אם העמוד אינו מומר, תקן אותו עד שהיצוג המקורי שלו מומר נאותות או ספק גירסת HTML או טקסט נקי.

נקודות בקרה

11.1 

• השתמש בטכנולוגיות של ה- W3Cכאשר הן זמינות ונאותות למשימה והשתמש בגירסה האחרונה כאשר היא נתמכת. התייחס למידע על המפרטים המעודכנים של ה- W3C ולמידע על תמיכת סוכני משתמש. [רמת עדיפות 2].
• טכניקות לנקודת בקרה 11.1

11.2 

• הימנע ממאפיינים שנדחו על ידי ה-  W3C[רמת עדיפות 2] .
  לדוגמה, ב- HTML אל תשתמש באלמנט FONT, השתמש במקום זאת בגיליונות סגנון (כלומר, במאפיין font ב- CSS).
• טכניקות לנקודת בקרה 11.2

11.3 

• ספק מידע כך שהמשתמשים יוכלו לקבל מסמכים לפי ההעדפות שלהם (כלומר, שפה, סוג תוכן וכד'). [רמת עדיפות 3]
• טכניקות לנקודת בקרה 11.3

11.4 

• אם, לאחר הנסיונות המיטביים, אינך יכול ליצור עמוד נגיש, ספק קישור לעמוד אלטרנטיבי אשר עושה שימוש בטכנולוגיות W3C אשר הוא נגיש ויש בו מידע חלופי (או פונקציונאליות) והוא מעודכן בתדירות זהה לזו של העמוד המקורי שאינו נגיש [עדיפות 1]
• טכניקות לנקודת בקרה 11.4

שים לב: על מפתחי תכנים להפנות לעמודים חלופיים רק כאשר פתרונות אחרים נכשלים. הסיבה לכך היא שעמודים חלופיים מתעדכנים בדרך כך בתדירות נמוכה יותר. עמוד לא עדכני יכול להביא לאותה רמת תסכול כמו של עמוד שאינו נגיש מאחר ושניהם אינם מספקים מידע זמין. עמודים המתעדכנים באופן אוטומטי עשויים לפתור את בעיית התדירות אך מפתחי אתרים עדין נדרשים להבטיח שהעמודים הנוצרים הם הגיוניים ושהמשתמשים יכולים לנווט בהם באמצעות קישורים אל העמודים ה"ראשיים", עמודים חלופיים או שניהם. לפני הפניה לעמודים חלופיים בדוק אם אתה יכול לשנות את העיצוב של העמוד הקיים, דבר שקרוב לודאי יביא לשיפור לכל המשתמשים.

 

ספק הקשר ומידע התמצאותי לעזור למשתמשים להבין עמודים או אלמנטים מורכבים

קיבוץ אלמנטים ומתן מידע לגבי היחסים בין אלמנטים יכול להיות שימושי לכל המשתמשים. יחסים מורכבים בין חלקים של עמוד עשויים להיות קשים לפרשנות עבור אנשים בעלי מוגבלויות קוגניטיביות ואנשים בעלי מוגבלויות חזותיות.

נקודות בקרה

12.1 

• תן כותרת לכל מסגרת (frame) לזיהוי ולניווט. לדוגמה, ב- HTML השתמש במאפיין  "title" באלמנטים של FRAME [רמת עדיפות 1]
• טכניקות לנקודת בקרה 12.1

12.2 

• תאר את מטרות המסגרות וכיצד הם מתיחסות אחת לשניה, אם הדבר אינו מובן מאליו מכותרות המסגרות. [רמת עדיפות 2]. לדוגמה, ב- HTML, השתמש ב- longdesc או בהסבר לקישור.
• טכניקות לנקודת בקרה 12.2
  

12.3 

•  פצל בלוקים גדולים של מידע ליחידות קטנות יתר שקל יותר להתמודד איתן, כאשר הדבר טבעי ומתאים [רמת עדיפות 2].
  לדוגמה, ב- HTML השתמש ב- COLTGROUP לקיבוץ  אלמנטים של OPTION בתוך SELECT, קבוצות של בקרות באמצעות FILESET ו- LEGEND, סידור פנימי של רשימות כאשר מתאים, כותרות למבנה המסמכים וכד'. ראה גם הנחיה 3.
• טכניקות לנקודת בקרה 12.3
  

12.4 

• קשר תוויות באופן ברור לכותרות שלהן [רמת עדיפות 2].
  לדוגמה, ב- HTML השתמש בתגיתLABEL  ובמאפיין for שלה.
• טכניקות לנקודת בקרה 12.4

 

ספק מנגנוני ניווט ברורים ועקביים: מידע התמצאותי, שורות ניווט, מפות אתר וכד'- על מנת להגביר את הסיכוי שאדם ימצא את מה שהוא מחפש באתר.

מנגנוני ניווט ברורים ועקביים חשובים לאנשים בעלי מוגבלויות קוגניטיביות או בעלי עיוורון ומועילים לכל שאר המשתמשים.

נקודות בקרה

13.1 

• ציין באופן ברור את המטרה של כל קישור [רמת עדיפות 2]. קישור טקסטואלי צריך להיות בעל משמעות מספיקה כך שיהיה הגיוני כאשר יקרא מחוץ להקשר, או בפני עצמו או ברצף של קישורים.
  לדוגמה, ב- HTML רשום "מידע על גירסה 4.3" במקום "לחץ כאן". בנוסף לטקסט ברור לקישור, על מפתחי תכנים להבהיר את מטרת הקישור באמצעות מידע בכותרת הקישור (למשל, ב- HTML באמצעות האלמנט "title”).
• טכניקות לנקודת בקרה 13.1
  

13.2 

• ספק meta-dataלהוספת מידע מילולי על העמודים והאתרים. [רמת עדיפות 2]. לדוגמה, השתמש ב- RDF  לציון מחבר המסמך, סוג התוכן וכד'.
  שים לב: כמה סוכני משתמש של HTML יכולים לבנות כלי ניווט בקשרי מסמכים המתוארים באלמנט LINK של HTML ובתכונות "rel" ו- "rev"  למשל rel=next, rel=previous, rel=index וכד'. ראה גם הנחיה 13.5
• טכניקות לנקודת בקרה 13.2

13.3 

• ספק מידע על המבנה הכללי של האתר (כלומר, מפת אתר או טבלת תכנים) [רמת עדיפות 2]. בתיאור מבנה האתר, הדגש והסבר את זמינות המאפיינים הנגישים.
• טכניקות לנקודת בקרה 13.3

13.4 

• השתמש במנגנוני ניווט באופן עקבי. [רמת עדיפות 2]
• טכניקות לנקודת בקרה 13.4
  

13.5 

• ספק שורות ניווט על מנת להדגיש ולהנגיש את מנגנון הניווט [רמת עדיפות 3]
• טכניקות לנקודת בקרה 13.5
  

13.6 

• קבץ קישורים הקשורים זה לזה, זהה את הקבוצות עבור סוכני משתמש, ספק דרך לעקוף את הקבוצה (עד שסוכני משתמש יוכלו לעשות זאת בעצמם). [רמת עדיפות 3]
• טכניקות לנקודת בקרה 13.6

13.7 

• אם קיימים מנועי חיפוש, אפשר סוגים שונים של חיפוש לרמות כישורים שונות ולהעדפות של המשתמש. [רמת עדיפות 3]
• טכניקות לנקודת בקרה 13.7
  

13.8 

• הצג מידע מבחין בתחילת כותרות, פסקאות, רשימות וכד' [רמת עדיפות 3]
• טכניקות לנקודת בקרה 13.8
  

13.9 

• ספק מידע על מסמכים אסופים יחדיו (מסמכים המאגדים יחדיו כמה קבצים).
  לדוגמה, ב- HTML, הגדר מסמכים אסופים באלמנט LINK  ובתכונות rel ו- rev. דרך נוספת ליצור אוסף מסמכים היא בבניית מסמך ארכיב (כמו ב- ZIP).
  שים לב: יצירת מסמכים לקריאה ב- offline יכולה לסיע לעלות נמוכה יותר לאנשים בעלי מוגבלויות הגולשים לאט.
• טכניקות לנקודת בקרה 13.9
  

13.10 

• ספק אמצעים לדלג על איור העשוי מתווי ASCII[רמת עדיפות 3]
• ראה גם נקודות בקרה 1.1 והדוגמה של ascii art במילון.
• טכניקות לנקודת בקרה 13.10

 

הבטח שהמסמכים ברורים ופשוטים כך שיובנו ביתר קלות.

פריסת עמוד עקבית, גרפיקה מוכרת ושפה קלה להבנה מועילה לכל המשתמשים. במיוחד, הם מסיעים לאנשים בעלי מוגבלויות קוגניטיביות או כאלו שיש להם בעיה בקריאה (מכל מקום, הבטח תמונות בעלות חלופה טקסטואלית לאנשים עיוורים, כבדי ראיה או כל המשתמשים שאינם יכולים או בוחרים שלא לראות גרפיקה – ראה גם הנחיה 1)

שימוש בשפה פשוטה ובהירה מעודד תקשורת אפקטיבית. נגישות למידע כתוב עשוי להיות קשה לאנשים בעלי מוגבלויות קוגניטיביות או לקויי למידה. שימוש בשפה ברורה ופשוטה מועילה לאנשים ששפת האם שלהם שונה משלך, כולל אלו שמתקשרים בעיקר באמצעות שפת סימנים.

נקודות בקרה

14.1 

• השתמש בשפה הבהירה והפשוטה ביותר ההולמת את תכני האתר [רמת עדיפות 1]
• טכניקות לנקודת בקרה 14.1
  

14.2 

• השלם טקסט באמצעות גרפיקה או מידע קולי כאשר הם מקלים על הבנת העמוד. ראה גם הנחיה 1. [רמת עדיפות 3]
• טכניקות לנקודת בקרה 14.2
  

14.3 

• צור סגנון תצוגה עקבי לאורך העמודים [רמת עדיפות 3]
• טכניקות לנקודת בקרה 14.3

 

נספח א'- תיקוף

תיקוף נגישות באמצעות כלים אוטומטיים וסקירה אנושית.

שיטות אוטומטיות הן בדרך כלל מהירות ונוחות אך אינן יכולות לזהות את כל סוגיות הנגישות. סקירה אנושית יכולה לסייע בהבטחה לבהירות של השפה ונוחות הניווט

התחל שימוש בשיטות תיקוף בשלבים המוקדמים של הפיתוח. סוגיות נגישות המזוהות מוקדם קלות יותר לתיקון ומניעה.

לפניך כמה שיטות תיקוף חשובות, הנדונות בהרחבה רבה יותר בפיסקה על התיקוף במסמך הטכניקות.

1. השתמש בכלי תיקוף אוטומטי. שים לב שכלי התוכנה אינן מתיחסים לכל סוגיות הנגישות, כגון המשמעות של טקסט עם קישור, היישום של חלופה טקסטואלית וכד'
2. תקף תחביר (HTML,XML וכד')
3. תקף גיליונות סגנון (CSS)
4. השתמש בדפדפן טקסטואלי בלבד או בהדמיית מצב של טקסט-בלבד
5. השתמש במספר דפדפנים גראפיים:
   • עם צלילים וגרפיקה
   • ללא גרפיקה
   • ללא צלילים
   • ללא עכבר
   • ללא תמיכה במסגרות (frames), תסריטים (scripts), דפי סגנון (css) ויישומונים (applets)
6. השתמש במספר דפדפנים- חדשים וישנים
7. השתמש במנוע הקראה, קורא צג, תוכנה מגדילה, תצוגה מוקטנת וכד'
8. השתמש בבודקי איות ודקדוק. אדם הקורא את העמוד עם מנוע הקראה עשוי שלא להבין את הניחוש הטוב ביותר של המנוע הקראה בעת שגיאת כתיב. צמצום שגיאות דקדוק מגביר את ההבנה.
9. עבור על  המסמך כדי לוודא שהוא ברור ופשוט. סטטיסטיקה קריאתית, כזו המסופקת במעבדי תמלילים ישנים יכולה להוות אינדיקציה לפשטות. עדיף לבקש מעורך אנושי מנוסה שיעבור על המסמך להערכת הפשטות שלו. עורכים יכולים לשפר גם את השימושיות של המסמכים על ידי זיהוי סוגיות תרבותיות רגישות פוטנציאלית שיכולות להתעורר בשימוש בשפה או סמל מסויים.
10. הזמן אנשים בעלי מוגבלויות לסקור את המסמכים. משתמשים מומחים וטירונים בעלי מוגבלויות יכולים לספק משוב יקר ערך לגבי בעיות  הנגישות או השימושיות וחומרתן.

 

נספח ב'- מילון מונחים

נגיש Accessible

תוכן נחשב נגיש, כאשר אדם בעל מוגבלות יכול לעשות בו שימוש.

ישומון Applet

תוכנית המשולבת בעמודי אינטרנט.

טכנולוגיה מסייעת Assistive technology

תוכנה או חומרה שתוכננה במיוחד כדי לעזור לאנשים עם מוגבלות לבצע פעולות יומיומיות. טכנולוגיה מסייעת כוללת כסאות גלגלים, מנועי הקראה, מתקנים לתפיסה וכד'. בתחום נגישות לאינטרנט, טכנולוגיה מסייעת, מבוססת חומרה, כוללת: קוראי מסך, מגדילי מסך, מנועי דיבור ותוכנות לקלט קולי העובדות עם דפדפנים אינטרנט רגילים (כמו גם עם סוכני משתמש אחרים). טכנולוגיה מסייעת מבוססת חומרה כוללת מקלדות חליפיות ואמצעי הצבעה חליפיים.

אומנות אסקי ASCII art

צרוף של תוים וסימנים היוצרים ביחד תמונה. לדוגמא, סמיילי " (-: " .

מחוללים, כלי עריכה Authoring tool

דוגמאות לכלי עריכה - עורכי HTML, כלי המרת מסמכים, כלים המחוללים עמודי תוכן מבסיסי נתונים. לקבלת מידע על פיתוח כלי עריכה נגישים פנה ל [WAI-AUTOOLS].

תאימות לאחור Backward compatible

עיצוב שממשיך לעבוד גם עם גרסאות קודמות של שפה, תוכנה וכד'.

ברייל Braille

ברייל עושה שימוש בשש נקודות בולטות בסידורים שונים כדי לייצג אותיות ומספרים ומאפשר לאנשים עיוורים לקרוא בעזרת מישוש. המילה "Accessible" בכתב ברייל נראית כך:

המונח תצוגת ברייל או "תצוגת ברייל דינמית" מתייחס למכשיר אלקטרוני המעלה ומוריד נקודות באופן דינמי.

מפתח תכנים Content developer 

אדם היוצר עמודי אינטרנט או מעצב אתרים אינטרנט.

מגונה  Deprecated 

המונח מגונה מתייחס לאלמנט או תכונה שעודכנה ע"י מבנה אחר. אלמנט מגונה יכול להוות מכשול בגרסה עתידית של HTML. פרטים נוספים ניתן למצוא ב האינדקס לאלמנטים ותכונות במסמך הטכניקות.

על מפתחים תכנים להימנע משימוש באלמנטים ותכונות מגונות. על סוכני משתמש להמשיך ולתמוך בהם מהנימוק של תמיכה לאחור.

אי תלות בהתקן Device independent 

יש לאפשר למשתמשים להשתמש בסוכני המשתמש שלהם (או במסמכים שהם מייצרים) לצורך קלט או פלט לפי צורכיהם. התקנים לקלט כוללים אמצעי הצבעה, מקלדות, התקני ברייל, מקרופונים והתקנים אחרים. התקני פלט כוללים צגים, מנועי הקראה, ומתקני ברייל.

שים לב שהפרוש של "תמיכה באי תלות בהתקן" אינו אומר שכל סוכני המשתמש חייבים לתמוך בכל התקן, אלא שסוכני המשתמש צרכים לאפשר אינטראקציה ע"י כל ההתקנים בהם הם תומכים. לדוגמא, אם סוכן משתמש מאפשר קלט באמצעות מקלת ועכבר עליו לאפשר לבצע את כל הפעולות באמצעות המקלדת ובאמצעות העכבר.

תוכן מבנה ותצוגה Document Content, Structure  ,  and Presentation 

הכוונה במונח "תוכן" היא למה שנאמר למשתמש באמצעות שפה טבעית, תמונות, שמע, סרטים, אנימציות וכו'. משמעות המונח "מבנה המסמך" היא כיצד המסמך מאורגן באופן לוגי (למשל, פרקים, תוכן עניינים וכד'). אלמנט (לדוגמאP, STRONG, BLOCKQUOTE ב HTML) המגדיר את מבנה המסך נקרא אלמנט מבני. התצוגה של המסמך היא הדרך שבה המסמך מוגש (לדוגמא: על נייר מודפס, כגרפיקה דו ממדית, תצוגת טקסט בלבד, כברייל וכד'). אלמנט המגדיר את תצוגת המסמך (כמו למשל B, FONT, CENTER) נקרא אלמנט תצוגה.

ניקח לדוגמא כותרת של מסמך. התוכן של הכותרת היא מה שהיא אומרת (לדוגמא, "סירת מנוע"). ב HTML, הכותרת היא אלמנט מבני המסומן עם H2, לדוגמא. ולסיום, התצוגה של הכותרת תהיה בבלוק טקסט מובלט, בטקסט ממורכז, מוקראת ע"י מנוע הקראה בקול מסויים וכד'.

(Dynamic HTML(DHTML 

DHTML הוא המושג המסחרי המתייחס לערוב של סטנדרטים הכוללים HTML, דפי סגנון (Style Sheets), מודל אובייקט מסמך [Document Object Model) [DOM1) וכתיבת תסריט. אולם, לא קיים מפרט של ה W3C שבאופן רשמי מגדיר את ה DHTMLרוב ההנחיות במסמך זה ישימות ל DHTML. ההנחיות הבאות מתמקדות בנושאים הקשורים לכתיבת תסריטים ודפי סגנון: הנחיות 1 , 3 , 6 , 7 , 9 .

אלמנט Element 

מסמך זה משתמש במושג "אלמנט" בשני מובנים: המובן הראשון נגזר מ SGML (אלמנט הוא רכיב תחבירי) ובאופן יותר כללי סוג של תוכן (כמו וידאו או שמע) או רכיב לוגי (כמו כותרת או רשימה). המובן השני, מתייחס לכך שהנחיות אלו, המבוססת HTML, יכולות להיות מיושמות בקלות על כל שפת סימון אחרת.

חליפי Equivalent 

תוכן נחשב "חליפי" כאשר הוא ממלא אחר אותו תפקיד או משיג את אותה מטרה בעת הצגתו למשתמש. בהקשר של המסמך הזה, הרכיב החליפי חייב למלא את אותה פונקציה עבור אנשים בעלי מוגבלות כמו עבור אנשים ללא מוגבלות. לדוגמא הטקסט "הירח המלא" ימלא את אותה פונקציה כמו תמונה של ירח מלא. שים לב שהמושג "חליפי" מתייחס להשגת אותה פונקציונאליות. אם התמונה היא חלק מלינק והבנת התמונה קריטית להבנת מטרת הלינק, המידע החלופי צריך לכלול גם אינפורמציה על מטרת הלינק. אספקת מידע חליפי היא אחת הדרכים המרכזיות להנגשת אתרים עבור אנשים עם מוגבלות.

כחלק מהצורך למלא את אותה פונקציונאליות. המידע החליפי יכול לכלול גם תאור של התוכן (למשל כיצד נראה תוכן ויזואלי או כיצד נשמע אובייקט השמע). לדוגמא, כדי שמשתמש יבין את המשמעות של תרשים מורכב, על הכותב לתאר את המידע הויזואלי שבתרשים.

מאחר ותוכן טקסטואלי יכול להיות מוצג למשתמש באמצעות הקראה, בברייל או טקסט כתוב, הנחיות אלו דורשות טקסט חליפי לאינפורמציה גרפית או למידע המובא בשמע. טקסט חליפי חייב להיות כתוב באופן בו הוא מעביר את כל המידע החיוני.

חלופה לא טקסטואלית (לדוגמא תאור שמע של תצוגה ויזואלית, וידאו של אדם מספר סיפור בשפת הסימנים כמידע חליפי לסיפור כתוב) משפר אף הוא את הנגישות לאנשים שאינם יכולים להשתמש באינפורמציה ויזואלית או טקסט כתוב, כולל אנשים עיוורים, בעלי מגבלות קוגנטיביות, לקויי למידה וחרשים. 

אפשר לספק מידע חליפי במספר דרכים: באמצעות תכונות (למשל תכונת “alt” ב HTML ו SMIL), כחלק מאלמנט תוכן (לדוגמא OBJECT ב HTML), כחלק מהתוכן של המסמך או ע"י מסמך מקושר (לדוגמא, התכונה “longdesc” ב HTML או קישור לתאור). כאשר באינפורמציה מורכבת, ניתן גם לשלב טכניקות לאינפורמציה חליפית, (לדוגמא, שימוש ב “alt” לתיאור קיצור או ראשי תיבות ו “longdesc” למתן אינפורמציה מלאה יותר, שתשמש בעיקר משתמשים בפעם הראשונה שלהם באתר). הסבר מפורט על מתי ואיך לספק מידע חליפי ניתן למצוא במסמך הטכניקות [TECHNIQUES].   

תעתיק טקסט (text transcript) הוא טקסט חליפי לאינפורמציה שמע הכוללת דיבור או צלילים כמו למשל אפקטי סאונד. כתובית (caption) הוא תעתיק טקסט לפס קול מסונכרן עם תצוגת וידאו. כתוביות בד"כ מוצגות כחלק מסרט הוידאו, ומשרת אנשים חרשים או כבדי שמיעה, או כל אדם אחר שלא יכול לשמוע (כמו למשל אדם הנמצא במקום רועש). המונח תעתיק טקסט מושווה (collate text transcript) מתייחס לתאור טקסטואלי של וידאו (תאור של פעולות, שפת גוף, גרפיקה, ושינוי סצנות בוידאו). טקסט חליפי זה מנגיש את הפרזנטציה עבור חרשים-עיוורים ומשתמשים שאינם יכולים להפעיל סרטים או אנימציות. בנוסף הוא מאפשר לאינפורמציה להיות זמינה עבור מנועי חיפוש.

דוגמא לחלופה לא טקסטואלית הוא תאור שמע של אלמנטים ויזואלים בפרזנטציה. התאור יכול להיות מוקלט מראש ע"י קריין או מוקרא בזמן אמת ע"י מנוע הקראה. תאור השמע מסונכרן עם הפרזנטציה הויזואלית. מידע שמע כולל מידע על פעולות, שפת גוף, גרפיקה ושינוי סצנה.

תמונה Image 

תצוגה גרפית.

מפת תמונה Image map 

תמונה המחולקת לאיזורים שלחיצה עליהם גורמת לביצוע פעולה.

כאשר משתמש לוחץ על איזור פעיל במפת תמונה בצד-לקוח, סוכן המשתמש בודק באיזה איזור בוצעה הלחיצה ועוקב אחר הקישור של איזור זה. לחיצה על איזור פעיל בתמונת מפה בצד-שרת גורמת למשלוח של הקורדינטות לשרת, אשר מבצע פעולות בהתאם.

ניתן להפוך תמונות מפה בצד-לקוח לנגישות ע"י מתן של גישה שאינה תלויה בהתקן מסויים (עכבר, מקלדת וכד'). תמונות מפה בצד לקוח מאפשרות לתת משוב מיידי לגבי היותו של הסמן של המשתמש מעל איזור פעיל.

חשוב Important 

מידע במסמך מוגדר כחשוב כאשר הוא קריטי להבנת המסמך.

טבלה לינארית Linearized table 

עיבוד התוכן בטבלה כאשר תוכן התאים הופך להיות סדרת פסקאות אחת אחר השניה. הפסקאות יווצרו באותו סדר בו הן מוגדרות במסמך המקורי. כאשר מקריאים את תוכן התאים לפי הסדר, התוצאה צריכה להיות הגיונית והם צרכים לכלול אלמנטים מבניים (אשר יוצרים פסקאות, כותרות, רשימות ועוד) כך שמבנה העמוד יהיה הגיוני לאחר שפרסו אותו בצורה לינארית. זהו האופן שבו עיוורים קוראים טבלאות.

טקסט קישור Link text 

טקסט הכולל קישור.

שפה טבעית Natural Language 

שפה אנושית מדוברת, כתובה או מסומנת (שפת סימנים) כמו צרפתית אנגלית או שפת הסימנים האמריקאית. השפה טבעית של תוכן מסומנת ע"י התכונה “lang” ב HTML. ובתכונה “ xml:lang” ב XML.

מנגנון ניווט Navigation Mechanism 

מנגנון ניווט הוא האמצעי בעזרתו המשתמש יכול לנווט בעמוד או באתר. מנגנוני ניווט טיפוסיים כוללים:

Navigation Bars

אוסף של קישורים לחלקים החשובים ביותר במסמך או באתר.

מפת אתר

מפת אתר מספקת מראה כללי של ארגון העמודים באתר.

תוכן עניינים

תוכן עניינים בדרך כלל מציג רשימה (ומקשר אל) החלקים החשובים ביותר במסמך.

ארגונית ממוחשבת Personal Digital Assistant) PDA  ) 

PDA הוא מכשיר נישא קטן. רוב האירגוניות הממוחשבות משמשות כיומנים, ספרי טלפונים וכתובות ודואר אלקטרוני. בדרך כלל מדובר במכשיר כף יד נישא עם צג קטן המאפשר קלט ממגוון מקורות.

מגדיל מסך Screen magnifier 

תוכנה המגדילה חלק מהמסך כך שיהיה אפשר לראות את התכנים המוצגים בו בקלות. מגדילי מסך משמשים בעיקר אנשים בעלי ראיה לקויה.

קורא מסך Screen reader 

תוכנה המקריאה למשתמש את תוכן המסך. בעיקר שימושי לעיוורים. קוראי מסך יכולים לקרוא רק טקסט כתוב ולא טקסט מצוייר כחלק מגרפיקה.

דפי סגנון  Style sheets 

דף סגנון הוא קבוצה של הצהרות המגדירות תצוגה של מסמך. דפי סגנון יכולים להגיע משלושה מקורות: הם יכולים להכתב ע"י ספק התוכן, ע"י המשתמש או להיות מובנים בתוך סוכן המשתמש. ב CSS, האינטראקציה בין דפי הסגנון של ספק התוכן, המשתמש וסוכן המשתמש נקראת מדורגת (דפי סגנון מדורגים).

טקסט המוצג בטבלה Tabular information 

טבלאות המשמשות להצגת תכנים בעלי קשר לוגי. הקשרים בין פרטי האינפורמציה מבוטאים ע"י ארגון מסויים בטבלה, יכולים להיות מוצגים בצורה ויזואלית (בדרך כלל ע"י רשת דו מימדית), להיות מוקראים (לרוב מציגים גם את כותרות התאים) או בדרכים אחרות.

עד אשר סוכני משתמש Until user agents  ... 

ברוב נקודות הבקרה מתבקשים מפתחי התכנים להבטיח את נגישות האתרים, למרות שהרבה צרכים הקשורים לנגישות אמורים להיות מטופלים ע"י סוכני משתמש. בזמן פרסום מסמך זה, לא כל סוכני המשתמש או טכנולוגיות מסייעות מספקים את אמצעי הנגישות להם זקוקים המשתמשים (לא כל סוכני המשתמש מאפשרים ביטול של הבהובים, לא כל קוראי המסך מטפלים טוב בטבלאות). נקודות בקרה הכוללות את צירוף המילים "עד אשר סוכני המשתמש..." דורשות מהמפתחים לספק תמיכה נוספת בנגישות עד אשר רוב סוכני המשתמש יספקו מאפייני נגישות למשתמשים שלהם.

שים לב.  אתר W3C WAI (ראה [WAI-UA-SUPPORT]) מספק אינפורמציה על תמיכה של סוכני משתמש בנגישות. מומלץ להתעדכן בעמוד זה.

סוכני משתמש User agent 

תוכנת גישה לתכני Web, כולל: דפדפנים גרפיים למחשבים שולחניים, דפדפני טקסט, דפדפני קול, טלפונים ניידים, נגני מולטימדיה, plug-ins וכן תוכנות של טכנולוגיה מסייעת שעובדת יחד עם דפדפנים כגון קוראי מסך, מגדילי מסך, ותוכנות לזיהוי קול.

 

תודות

יושבי הראש של קבוצת העבודה להנחיות תכנים:

Chuck Letourneau, Starling Access Services

Gregg Vanderheiden, Trace Research and Development

רכזי צוותW3C

Judy Brewer and Daniel Dardailler

ברצוננו להודות לאנשים הבאים שתרמו את זמנם ואת הערותיהם החשובות כדי להוציא לאור את המסמך הזה:

Harvey Bingham, Kevin Carey, Chetz Colwell, Neal Ewers, Geoff Freed, Al Gilman, Larry Goldberg, Jon Gunderson, Eric Hansen, Phill Jenkins, Leonard Kasday, George Kerscher, Marja-Riitta Koivunen, Josh Krieger, Scott Luebking, William Loughborough, Murray Maloney, Charles McCathieNevile, MegaZone (Livingston Enterprises), Masafumi Nakane, Mark Novak, Charles Oppermann, Mike Paciello, David Pawson, Michael Pieper, Greg Rosmaita, Liam Quinn, Dave Raggett, T.V. Raman, Robert Savellis, Jutta Treviranus, Steve Tyler, Jaap van Lelieveld, and Jason White

הטיוטה המקורית של מסמך זה מתבססת על המסמך “The Unified Web Site Accessibility Guidelines” שנכתב ע"י Trace R&D Center באוניברסיטת ויסקונסין. מסמך זה כולל רשימה נוספת של תודות.

סימוכין

לקבלת הגירסה האחרונה של כל מפרטי W3C אנא עיין ברשימת W3C Technical Reports.